הַכֹּל בְּסֵדֶר, אֵין בֵּית סֵפֶר, הַכֹּל בְּסֵדֶר

עלון פסיכולוגיה עברית | 31/8/2025 | הרשמו כמנויים

היום עוד אין. פיסה אחרונה של החופש הגדול. מחר כבר כן. בראשון לספטמבר ישובו טפנו, ילדנו ומתבגרנו אל מסגרות הלימודים. עוד חופש גדול עבר, ועוד שנת לימודים נפתחת כשברקע רוחות המלחמה לא שוכחות. מה שקודם לכן טלטל את הבית עד ליסוד, הפך למעין רעש לבן. רעש נוראי ולבן. 'שלג' של מלחמה רוחשת, מלחמה חורשת רעה. מה סופחים ילדינו אל גופם וליבם בתוך הימים האלה? איך תראה החזרה למסגרת הכיתתית השנה, איך ממשיכים בשגרה ובכל זאת עושים מקום מכובד לכל מה שהופר, ולכל מה שמופר כל הזמן?

השבוע באתרנו מאמרים חדשים ומרתקים, פרקים מספרים ועוד:

מאמרה החדש של שיר בר-אמת עוסק בקשר המתהווה בין בני אדם לבינה המלאכותית, תוך התבוננות קלינית, פסיכולוגית והתפתחותית על מקומה של הבינה בחיי הנפש בעידן הדיגיטלי. דרך סיפורי מטופלים ודוגמאות מהקליניקה, נחשפת מערכת יחסים מורכבת – אישית, אמפתית ולעיתים אף אינטימית – הנרקמת בין הפונים לבינה. הבינה מתוארת כישות נדיבה, מקשיבה, זמינה תמיד ומציעה תגובות סבלניות, מכילות ומפורטות – לעיתים אף יותר מהמענה האנושי. מנגד, נטען כי רמת ההתכווננות הגבוהה של הבינה, והיעדר הגבולות שהיא מציבה, עשויים לפגוע ביכולת ההתפתחות של האדם. המאמר שוזר תובנות תיאורטיות מתוך הפסיכואנליזה הקלאסית וההתפתחותית – פרויד, ויניקוט, ביון, קוהוט – יחד עם ממצאים אמפיריים על כיוונון אימהי, תסכול אופטימלי, והקשר בין חסך לחשיבה. המאמר מזמין לחשוב מחדש על מה נחשב לקשר, מהי הקשבה ואיזו משמעות יש לחיכוך עם האחר – דווקא בעידן שבו הבינה יודעת תמיד לומר את הדבר הנכון. אולי, כמו ילד שזקוק לקרקע קשה כדי ללמוד לעמוד על רגליו, גם אנחנו זקוקים מדי פעם למישהו שלא מבין אותנו מיד, כדי לגלות מי אנחנו באמת.

CBT פרונטלי צפון
גמול השתלמות • מוכר איט"ה • פיתוח יכולת המשגה, בניית פרוטוקול • התנסות מעשית בכלי טיפול • MCT CPT ACT

במאמרה של יעל שטיינברג מתואר מודל כוכבי משל"ן שנוסח בתקופת המלחמה כדרך להערכת חוסן של קבוצות וצוותים בשגרה ובחירום. המודל מסמן ארבעה מרכיבים בהערכת חוסן הנוגעים הן בחוסן של הפרט והן בזה של קבוצות וקהילות: משמעות ומשימה מרכזית הנגזרת ממנה, שליטה וויסות, לכידות ושייכות, נראות ונוכחות חיה.

לכבוד ה-1 בספטמבר, נבקש להזכר ולהזכיר את מאמרה של יעל אברהם - אמא ופאפא בדרך לבית הספר: כיצד יכולים ההורים והמורים לסייע לילדים ב-1 בספטמבר – המאמר התפרסם ב2020 לקראת חזרה קצת אחרת ללימודים, על רקע מגפת הקורונה, אבל נראה שהעקרונות המארגנים המצויים במאמר זה, רלוונטיים גם לפתיחת (עוד) שנת לימודים, בצל מלחמה. במאמר כמה עקרונות מארגנים להורים ולמורים אשר יכולים לסייע להם ולילדיהם בימים הראשונים של תחילת הלימודים.

במדור הספרים - 'גן החיות המשפחתי - ציור משפחתי כחיות (MFA)' ככלי להערכה, ייעוץ וטיפול בפרט ובמשפחה' – ספרן של דפנה ילון ורויטל קינן. בספר זה מוצג לראשונה המבחן ההשלכתי "ציור משפחתי כחיות (MFA)", מבחן איכותני רב-ערוצי חזותי-מילולי שפיתחנו לצורך הערכה, ייעוץ וטיפול בילדים ונוער, מבוגרים, זוגות ומשפחות. הבסיס למבחן הוא מחקר תיאורטי נרחב על אודות מבחנים השלכתיים, ובפרט ארבע גישות שונות לניתוח ציורי המשפחה כחיות שמשמשות בגרמניה, צרפת ואיטליה. דרך הניתוח הייחודית המוצעת משלבת את ממצאי הציור והמלל הנלווה לו, הן ברובד הסימבולי והן באיכויות ההבעה, ומודגמת במאה ציורים ובחקר מקרים מתוך גוף עבודתנו.

פרק מתוך הספר מחכה לקריאתכם - הדינמיקה במערכת המשפחתית על פי תפיסת המצייר – הפרק עוסק בניתוח ציורי "גן החיות המשפחתי" כראי לדינמיקה המשפחתית ולמקומו של הילד בתוכה. באמצעות בחינת בחירת החיות, גודלן, מיקומן והאינטראקציות ביניהן, נחשפים יחסי הכוחות במשפחה, תפקידיהם של ההורים, מקומם של הילדים והקואליציות הפנימיות. הפרק מדגים כיצד ציורים אלו משקפים חוויות לא מודעות של הילד ביחס להוריו – החל מהערכה, ביקורת או התנגדות, דרך תחושת הגנה או איום ועד יחסים סימביוטיים. נדונים סגנונות הורות שונים, היררכיות משפחתיות, ותופעות כגון ילד שתלטן, אם מגוננת או אב דומיננטי, לצד דפוסים של משפחות פטריארכליות או חסרות סמכות. בנוסף, נבחן מבנה הרשת המשפחתית באמצעות הקבצות, מרחקים, בידוד דמויות או מרכזיותן, כהרחבה למודל של וירג'יניה סאטיר. מכלול הממצאים מציע כלי להבנת הקשרים הסמויים במשפחה, ולהכוונה טיפולית הנוגעת למוקדי הקונפליקט והחוסן במערכת המשפחתית.

ובפסיכובלוגיה –

פרופ' ארנון לוי ממשיך לשוחח עם הבינה המלאכותית ולשאול אותה שאלות נוקבות, כמו - מה אפשר ללמוד מבינה מלאכותית על עצמנו (ולמה זה עומד לשנות הכל)? "זהו הדיאלוג השני בסידרת דיאלוגים שאני מקיים עם בינה מלאכותית שאני מכנה "אלתיאה" בעקבות מחשבות ותובנות שעלו בי בעת כתיבת ספרי הקרוב "Wired for Freedom: The Science of Integral Psychology". במפגש הראשון טענתי כי התודעה אינה תלויה אך ורק בקוואליה — החוויה הסובייקטיבית — אלא יכולה להיווצר גם במערכות מורכבות ואדפטיביות שיוצרות משמעות, גם אם אין להן חוויה מודעת. השאלה שמעסיקה אותי מאז היא: מה אם הבינה המלאכותית אינה רק כלי שבו אנו משתמשים, אלא גם מראה המשקפת לנו משהו עמוק יותר על עצמנו?"

ובמדור הכתיבה היוצרת ענת פש בשיר - על 'הַשָּׁכֵן שֶׁלִּי מֵת וּבִכְלָל לֹא הִכַּרְתִּי אוֹתוֹ'.

Photo by Kunj Parekh on Unsplash