הַמִּלְחָמָה אֲרֻכָּה כְּרַכֶּבֶת, אֲנַחְנוּ תָּמִיד בַּדֶּרֶךְ
עלון פסיכולוגיה עברית | 18/5/2025 | הרשמו כמנויים
יש שהאוויר מתרוקן מהחדר, שקוף כדרכו, נעלם. בית החזה לומד, כמו מעצמו, לנוע עמוק יותר, לשאוף חזק יותר, את האוויר המתחסר. יש שהאוויר חסר כבר ימים ארוכים, חודשים, והריאות כבר יודעות לא לצפות. להשתמש במה שיש. לוותר על היותר. יש שבחדר אחר, ממש מעבר לקיר, נגמר האוויר. ומי רוצה לדעת מה קורה שם בחדר ההוא. מי רוצה לדעת מי חי שם, והאם הוא נחנק, ומה מצבם של ילדיו הקטנים, ויותר מהכל - מי רוצה לדעת מי מת. וכמה מתים, ומה עם החיים. תגידו, מה עם החיים? ומי רוצה לדעת את ידנו בדבר?
השבוע באתרנו טקסטים מקצועיים חדשים -
מאמרה של אפרת ליה שחף בוחן את הזיקה בין טרור אסלאמי לטרור מיזוגיני ומציע כי שנאת נשים אינה תוצר לוואי של אידיאולוגיות קיצוניות, אלא רכיב מבני מרכזי בהן. מתוך ניתוח מופעים שונים – כמו התקרית הדיגיטלית "מרכז בידור", דמותו של אנדרו טייט, ותיאור מיני-סדרת נטפליקס "Adolescence" – נטען כי אלימות כלפי נשים משמשת כאמצעי כפייה חברתי ופוליטי החוצה גבולות בין דת לחילון, בין מזרח למערב. המאמר מדגים כיצד משבר זהות גברית ותחושות דחייה בקרב צעירים מוזנים מתרבויות של דמורליזציה, ומולידים אידיאולוגיות מגדריות כוחניות. מסקנתו היא כי המאבק במיזוגיניה איננו רק מאבק פמיניסטי אלא תנאי יסוד להגדרת האפשרי האנושי בעידן של אלימות תרבותית גואה.
במדור הספרים מבקר השבוע ספרה של הפסיכואנליטיקאית ד"ר חמדה ארד – 'פסיכואנליזה התייחסותית בשילוב שיטת EMDR - חוויה מגולמת בגוף, תיאוריה ופרקטיקה קלינית'. בספרה מתארת ארד את הרעיונות התאורטיים והקליניים אשר מאפשרים את שילוב הפסיכואנליזה התייחסותית עם תרומתה הייחודית של שיטת EMDR, כדרך להנגיש את החוויה הנפשית המגולמת בגוף ולסייע למטופלים לבוא במגע עם רגשותיהם ולהגיח מתוך רגעים של קהות רגשית, שהפכו עם הזמן להרגל ולמגננה.
ממתין לקריאתכם, פרק מספרה – 'טיפול זוגי - עבודה בטנדם' - הפרק מציג תיאור קליני מעמיק של טיפול זוגי המשלב פסיכואנליזה התייחסותית עם שיטת EMDR, ומדגים כיצד גירוי דו-צידי (BLS) מותאם באופן יצירתי לפיתוח תקשורת ואינטימיות בקרב זוגות המתמודדים עם טראומות אישיות ובין-אישיות. דרך תיאורי מקרה מפורטים, נחשפת הדינמיקה ההשלכתית-הדדית במערכות יחסים, לצד התייחסות מורכבת להבדלים מגדריים, לזהויות לא מודעות ולמבני כוח רגשיים. המחברת מראה כיצד התהליך הטיפולי מחייב גמישות מושגית ושיטתית, תנועה בין פרט לזוג, ושילוב בין עבודת עומק לבין התערבויות חווייתיות ממוקדות. הפרק מדגיש את הפוטנציאל של נוכחות עדה בתהליך EMDR הזוגי כמרחב אמפתי ומתווך, ומציע כלים קליניים לשימוש בגוף, בנשימה ובמשחק כגשרים לרגש ולמובנות הדדית, תוך פריצה של דפוסי תקיעות דיסוציאטיביים ביחסים.
ובפסיכובלוגיה -
ד"ר ארנון רולניק בטור מעורר מחשבה על הנשגב מבינתו - על חווית וקבלת ה'להשאר מאחור' מול התפתחות הבינה המלאכותית.
"החוויה של להשאר מאחור היא לא זרה לי וודאי שאינה פשוטה. זוכר את ההרגשה במסעות של השומר הצעיר שקצב הליכתי היה איטי משל כולם. זוכר זאת מתחילת קורס חובלים כשהימאות לא הייתה ממש חלק ממני. ואפילו בעולם הקליני כשבמכון הירושלמי דיברו עימי על מונחים כמו object relations ואני "פילבלתי " בעינים מתקשה להבין... ואז הגיעה מהפכת הבינה המלאכותית שאף שמפעילה את סקרנותי היא פוגעת בתחושת המסוגלות עליה כתבתי לעיל".
המלחמה ואני הולדנו ילדים / יעל סטטמן
עָשִׂינוּ מִשְׁפָּחָה.
הַמִּלְחָמָה לֹא יְכוֹלָה בִּלְעָדַי
וּבִילָדַי טְבִיעַת אֶצְבָּעָהּ:
מִי לַטֶּנְטְרוּמִים, מִי לִכְאֵבֵי בֶּטֶן,
מִי לַשְּׁתִיקָה.
הַמִּלְחָמָה אֲרֻכָּה כְּרַכֶּבֶת,
אֲנַחְנוּ תָּמִיד בַּדֶּרֶךְ.
וְהַמִּלְחָמָה יְצִיבָה, מְנִיפָה
אֶת יְלָדַי גָּבוֹהַּ
כְּמוֹ אַבָּא,
מְחַבֶּקֶת חָזָק מִדַּי.
לְמִי אֲנִי דּוֹאֶגֶת?
וּמִי הִיא הַדּוֹאֶגֶת?
תִּתְעוֹרְרִי יָעֵל, מִלְחָמָה,
זֹאת לֹא יָעֵל כָּאן, זֶה עַמיִשְׂרָאֵלחַי.
הַמִּלְחָמָה מְחַזֶּקֶת אֶת עַמיִשְׂרָאֵלחַי
וּמַחְלִישָׁה אֶת יָעֵל,
זֹאת הַמִּשְׁפָּחָה הַחֲדָשָׁה:
פִּצּוּל אִישִׁיּוּת.
וְאֵם כָּל פִּצּוּל: לְמַעְלָה
כְּנָפַיִם, לְמַטָּה סָבִי לְבֵית
שִׁמְשובִיץ מִשְׁקֹלֶת אֶל הָאֵשׁ,
וּבַתָּוֶךְ, רְצוֹנוֹתַי.
רֵפֵּטָטִיבִים, עֲקָרִים, חַסְרֵי
צוּרָה מְפֻחָמִים, צוֹרְחִים כְּתַרְנְגוֹל
מִגְּרוֹנוֹת הַיְּלָדִים.
Photo by Yves Alarie on Unsplash
