ישראלים בחול בזמן 'מלחמת חרבות ברזל' - מאפיינים ייחודים ודרכי התמודדות

דפנה פורמן | 28/4/2025 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

ישראלים בחו"ל בזמן מלחמת "חרבות ברזל"

מאפיינים ייחודים ודרכי התמודדות

תקציר

המאמר עוסק בהתמודדותם הייחודית של ישראלים השוהים בחו"ל בזמן מלחמת "חרבות ברזל", שהחלה ב-7 באוקטובר 2023. במהלך תקופה זו, ישראלים שחיו מחוץ לישראל חוו תגובות רגשיות מורכבות שנבעו מהשילוב בין הקרבה הרגשית לישראל לבין המרחק הגיאוגרפי ממנה. המאמר מציג שמונה מאפיינים מרכזיים שזוהו בקרב ישראלים בחו"ל בזמן המלחמה, בהם תחושות של אשמה, דיסוננס בין מציאויות, חוסר אונים, דה-לגיטימציה, קבלת בשורות מרחוק, ותחושת ניכור מהסביבה הזרה. בנוסף, המאמר מציע דרכי התמודדות מותאמות, כגון יצירת מעגלי תמיכה קהילתיים, שמירה על שגרה לצד מרחב בטוח, הפחתת חשיפה לתקשורת, פנייה לטיפול מקצועי, ופעולה משמעותית מרחוק. המאמר מדגיש את הצורך בהכרה בטראומה כחוצה גבולות, ואת חשיבות התמיכה הרגשית הנדרשת לישראלים בחו"ל בתקופות חירום והתאמה למאפייניהם.

מבוא

ב-7 באוקטובר 2023, יום שבת בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפה נרחבת על מדינת ישראל. המתקפה כללה פלישה מהים, האוויר והיבשה, ותקיפת יישובים בעוטף עזה, לצד ירי של אלפי רקטות לעבר שטח ישראל. לפי דיווחי צה"ל, למעלה מ-1,400 אזרחים נרצחו, אלפים נפצעו, ומאות נחטפו לרצועת עזה (מלמד, 2023). בתגובה, ישראל פתחה במבצע צבאי נרחב שכונה "חרבות ברזל", אחד המבצעים הקשים שידעה המדינה מאז הקמתה.

במהלך המלחמה, ישראלים רבים שחיו או שהו בחו"ל מסיבות שונות (תיירות, עבודה, לימודים, טיפולים רפואיים וכדומה) מצאו עצמם מתמודדים עם אתגרים רגשיים ופסיכולוגיים ייחודיים. מאמר זה מבקש לבחון את המאפיינים הייחודיים של ישראלים בחו"ל בזמן המלחמה, ולהציע דרכי התמודדות מותאמות למצבם.

על רוח האדם וכוחות הנפש ביצירת מרחב של תקווה בטיפול הנפשי | 19.5.2025
מהיהדות ועד תורות המזרח, מה השתנה מאז 7 באוקטובר?

מאפיינים ייחודיים של ישראלים בחו"ל בזמן מלחמה

1. תחושת אשמה 

רבים מהישראלים בחו"ל חווים תחושת אשמה על הימצאותם במקום בטוח יחסית, בעוד שבני משפחתם וחבריהם בישראל מתמודדים עם איומי הטרור והלחימה. תחושת האשמה מתעצמת בקרב אלה שבחרו להישאר בחו"ל לאחר פרוץ המלחמה, מתוך רצון להגן על עצמם או על משפחותיהם. תחושה זו עולה בקנה אחד עם תיאוריית "אשמת הניצול" ,(Survivor Guilt) המתוארת בספרות הפסיכולוגית כנפוצה בקרב אלה שנמצאים במקום בטוח בזמן שאחרים נאלצים להתמודד עם אירוע מאיים או טראומתיShear, 2015) ).

2. דיסוננס בין שתי מציאויות 

הישראלים בחו"ל מתמודדים עם דיסוננס קשה בין המציאות הקשה בישראל לבין שגרת החיים הרגילה במדינות בהן הם שוהים. פעילויות יומיומיות כמו ביקור בבתי קפה, השתתפות בפסטיבלים או הליכה לעבודה עלולות להיחוות כתחושת הבגידה ביחס למה שעובר על יקיריהם בישראל. (2016 (Stroebe & Schut,

3. תחושת הקלה לצד אשמה 

רבים חשים הקלה על הימצאותם במקום בטוח, אך תחושה זו מלווה באשמה על כך שהם אינם חולקים את הגורל עם אלה שנשארו בישראל. מתח זה יוצר תנועה מתמדת על הרצף בין הקלה לאשמה, תופעה המוכרת בספרות כחלק מתגובות פוסט-טראומטיות מורכבות. (2018 , (Hirschberger

4. חוסר אונים

הישראלים בחו"ל חווים תחושות קשות של חוסר אונים, שכן הם אינם יכולים לסייע באופן פעיל למאמצי המלחמה או לתמוך בקרוביהם בישראל. תחושה זו מתעצמת לנוכח העשייה האזרחית הרבה בישראל, שאליה הם אינם יכולים להצטרף. תחושת חוסר אונים זו הופכת לתחושה מתמשכת לאור תחושת חוסר השליטה המלווה אותה. (Boss, 2016)

.5  דה-לגיטימציה וביקורת 

ישראלים המתגוררים בחו"ל זמן רב מתמודדים עם ביקורת מצד ישראלים אחרים, הטוענים כי הם "נטשו את הספינה" ואינם חולקים את העול הלאומי. ביקורת זו מעצימה את תחושות האשמה והניכור. (Kelman, 2001)

6. תחושת סכנה לביטחון האישי 

גם בחו"ל, ישראלים רבים חשים בסכנה לביטחונם האישי, לאור גילויי אנטישמיות ותמיכה גוברת בחמאס במדינות שונות. תחושה זו מתחזקת לנוכח אירועים כמו הפגנות תמיכה בפלסטין ותקיפות פיזיות נגד מוסדות יהודיים. (משרד החוץ, 2023)

7. קבלת בשורות מרות מרחוק 

ישראלים בחו"ל המקבלים הודעות על מות יקיריהם בישראל נאלצים להתמודד עם האבל מרחוק, ללא תמיכה פיזית מבני משפחה וחברים. רבים אינם יכולים להשתתף בהלוויות או להיות נוכחים לצד יקיריהם בתקופה קשה זו. "אובדן עמום" זה אינו מוכר חברתית בסביבה בה הם חיים ומוביל לתחושות קשות של חוסר וודאות וקושי בתהליך האבל. (Neimeyer & Harris, 2021)

8. חוסר אמפתיה מצד הסביבה הזרה 

הסביבה הזרה מתקשה להבין את חומרת המצב בישראל, ולעיתים משווה את האירועים לסכסוכים מדיניים אחרים. חוסר ההבנה הזה מוביל לתגובות לא אמפתיות, המגבירות את תחושת הניתוק והבדידות. תופעה זו מתוארת בספרות כחלק מ"חוסר ההכרה בטראומה קולקטיבית" (Collective Trauma Neglect; Bar-Tal, 2001).

דרכי התמודדות מומלצות

נוכח תחושת הנתק, האשמה והקושי הרגשי, עולה צורך בגיבוש כלים ייחודיים עבור אוכלוסיית הישראלים בחו"ל. להלן מספר עקרונות ודרכי פעולה שיכולים להקל על ההתמודדות:

1. הכרה בטראומה חוצת גבולות- חשוב להבין כי טראומה אינה מוגבלת לגיאוגרפיה. גם מרחוק, ישראלים בחו"ל יכולים לחוות תגובות טראומטיות עקב החשיפה לאירועים הקשים בישראל. הכרה זו מאפשרת מתן לגיטימציה לתחושות הקשות ולצורך בתמיכה נפשית. (Hirschberger, 2018).
2. יצירת מעגלי תמיכה- מעגלי תמיכה בקהילה הישראלית המקומית יכולים לסייע בהפגת תחושת הבדידות ובמתן לגיטימציה לתחושות האבל והאובדן. חשוב לעודד שיתוף ופתיחות בתוך הקהילה, ולחפש דרכים לתמוך זה בזה. (לביא ועמיתים, 2023)
3.  שמירה על שגרה לצד מרחב בטוח- שמירה על שגרה יומיומית יכולה לסייע בשמירה על יציבות נפשית, אך חשוב גם ליצור מרחב בטוח לשיתוף רגשות ותחושות. שילוב בין השניים מאפשר התמודדות מיטבית עם הדיסוננס בין המציאות בישראל לשגרה בחו"ל. (Neimeyer & Harris, 2021)
4. פנייה לטיפול מקצועי- טיפול פרטני או קבוצתי, גם באופן מקוון, יכול לסייע בהתמודדות עם התגובות הרגשיות הקשות. טיפול יכול לכלול מתן מידע פסיכו-חינוכי על טראומה ואובדן, תיוג ושיום של רגשות, ופיתוח טכניקות להרגעה עצמית. (Hirschberger, 2018).
5.  הפחתת צריכת תקשורת- צריכה מוגזמת של חדשות ועדכונים מהארץ עלולה להגביר תחושות חרדה וחוסר אונים. מומלץ למנן את צריכת התקשורת ולהקציב זמן מוגבל לעדכונים יומיים. (Boss, 2016).
6. פעילות משמעותית מרחוק- מציאת דרכים לתרום למאמץ המלחמתי או האזרחי מרחוק, כמו גיוס תרומות או השתתפות בקמפיינים בינלאומיים, יכולה לסייע בהפחתת תחושת חוסר האונים. (לביא ועמיתים, 2023).
7. שמירה על ביטחון אישי- בתקופות מתוחות, חשוב להגביר ערנות ולשמור על ביטחון אישי. מומלץ להימנע ממקומות ציבוריים מזוהים עם הקהילה היהודית ללא אבטחה, ולעדכן את שירותי האבטחה במוסדות החינוך של הילדים ובמקומות העבודה והמגורים ולפעול לפי ההנחיות של משרד החוץ.

הרצאה על ביון והיכולת לשאת תסכול
מתוך קורס האונליין "אי-ידיעה בפסיכותרפיה" בהנחיית דר' יקיר קריצ'מן.

סיכום

ישראלים בחו"ל בזמן מלחמה מתמודדים עם אתגרים רגשיים ופסיכולוגיים ייחודיים, הנובעים מהמרחק הגיאוגרפי, תחושת האשמה, והדיסוננס בין המציאות בישראל לשגרה בחו"ל. הכרה במאפיינים אלו, יחד עם יישום דרכי התמודדות מותאמות, יכולה לסייע בהתמודדות עם המצב המורכב. חשוב לזכור כי טראומה חוצה גבולות, וכי תמיכה קהילתית ומקצועית יכולה להקל על התמודדותם של ישראלים בחו"ל בתקופה קשה זו.

רשימת מקורות:

לביא, ת., שחר, י., מנחם, מ., אלוני, ר., ודקל, ר. (2023). אובדן עמום טראומתי

שבויים ונעדרים אזרחיים. מסמך ראשוני לעת חירום.

מלמד, א. (2023, 9 באוקטובר). מלחמת חרבות ברזל – שלב אחר שלב. המכון למחקרי

ביטחון לאומי (INSS). https://www.inss.org.il...of-iron-law/

Bar-Tal, D. (2001). Why does fear override hope in societies engulfed by

intractable conflict, as it does in the Israeli society? Political Psychology,22(3), 601-627.

Shear, M. K. (2015). Complicated grief. New England Journal of Medicine,

372(2), 153–160.

Stroebe, M., & Schut, H. (2016). Overload: A missing link in the dual process

model of coping with bereavement. Omega: Journal of Death and

Dying, 74(1), 96–109.

Hirschberger, G. (2018). Collective trauma and the social construction of

meaning. Frontiers in Psychology, 9, 1441.

Boss, P. (2016). The myth of closure: Ambiguous loss in a time of pandemic.

Family Process, 59(3), 833–846.

Neimeyer, R. A., & Harris, D. L. (2019). Meaning reconstruction in

bereavement: From principles to practice. Grief Matters: The Australian

Journal of Grief and Bereavement, 22(1), 4–9.