לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
מה יהיו ההשפעות הפסיכולוגיות על הפרט של ההתמודדות עם הקורונה? | ד"ר דרור אורן

מה יהיו ההשפעות הפסיכולוגיות על הפרט של ההתמודדות עם הקורונה? | ד"ר דרור אורן

ד"ר דרור אורן | 8/4/2020 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

כרגע כאשר אנחנו בתוך מצב שהולך ומתפתח, קשה מאד להעריך מה יהיו היקף ואופי ההשפעות הפסיכולוגיות של סך ההתמודדות עם וירוס הקורונה. האם נצטרך לחיות עם בידוד פיזי ממתמשך כהתגוננות מפני מגפות? האם נצטרך להיפרד מהפרטיות בחיינו? האם קבוצות יסתגרו בתוך עצמם כדי להתגונן בפני אויב חיצוני, ממשי ומדומיין?

במאמר משנת 2009 שעסק בהשפעות הפסיכו חברתיות של מגפות, נכתב כי הן מעוררות חשש מוגזם ביחס סכנות אחרות. זאת כיוון שווירוס מועבר במהירות ואינו נראה, היסטורית הוא מהווה גורם תחלואה ותמותה משמעותי, צורות ישנות צצות מחדש וצורות חדשות מתהוות והתקשורת והחברה מתייחסים אליו ביראה. בתוך ההתפרצות, החולה הוא גם קורבן וגם מְסַכֵּן ובכדי לשלוט בהתפרצות קיים פוטנציאל לפגיעה בזכויות אישיות. ניתן לראות בזיהום כזר פולש הגורם לאנשים פחד, הכחשה, סטיגמות ואובדן.

כתב העת Lancet פרסם לפני כחודש מאמר סקירה של השפעת סגרים. נבדקו קבוצות שהיה חשש שנחשפו לסארס, או לזיהומים לא ידועים אחרים. המקרים מטאיוואן, אוסטרליה, קנדה, הונג קונג, סין וארצות נוספות העלו ממצאים צפויים. אנשים ששהו בסגר של מעל עשרה ימים הראו סימנים להפרעת לחץ ויותר סימני דיכאון. גם לאחר שהסתיים הסגר היו לחלקם תסמינים שאצל חלקם נותרו לאורך זמן. סימנים שונים של מצוקה פסיכולוגית, דיכאון, מתח, עצבנות, נדודי שינה, כעס  ותשישות רגשית. כמו גם הגברת התנהגויות של תלות ושל הימנעות.

המשתנים שהשפיעו היו: משך הסגר, בעיות נפשיות קודמות, הסכנה לחשיפה לזיהום, שעמום ותסכול. נמצא קשר ישיר בין מידע לא מספק או לא מדויק למידת הסטרס. מידת הפגיעה הכלכלית והתעסוקתית השפיעה אף היא כמובן. כותבי הסקירה מסכמים כי הנתונים מוגבלים. אולם מסיקים כי בכדי להבטיח שהסגר יהיה נסבל ככל האפשר, יש לנקוט מספר אמצעים: לספר לאנשים מה קורה ומדוע, לספק פעילויות משמעותיות ותקשורת ברורה, להבטיח אספקה בסיסית ולחזק את תחושת האלטרואיזם (מה שנגדיר תחושת המשמעות). הם מדגישים כי על גורמי הבריאות בעלי הביטחון התעסוקתי צריכים לזכור גם שלא כולם נמצאים במצבם. להסגר ארוך השלכות ארוכות טווח על האנשים בהסגר, על המערכת, אנשי בריאות הציבור והחברה כולה.

הסקירה אינה מתייחסת לסגר על אוכלוסיות, מדינות ולמגפה עולמית. ברור שאיננו באמת יכולים להעריך  כיצד ישפיע הווירוס על החברה במובן הרחב. אולם אפשר ורצוי להתכונן ולקחת בחשבון מספר אספקטים שאפשר לשער כבר היום:

1.  ההבנה ששמירת בריאות הציבור ויציבות החברה הם הסיבה לסגר, מקילה על התגייסות הפרט. במקביל לחרדות ולסבל, המשבר מעורר גם הסתגלות ולמידה בעלות השפעות חיוביות על החברה ועל הפרט.

2.  עלייה בתחושת דיכאון, חוסר תכלית ומצוקה, יהיו כפי הנראה בשכיחות גוברת אחרי היציאה מהסכנה המיידית של וירוס הקורונה.

3.  הניזוקים כלכלית, יראו יותר סימני מצוקה נפשית בעלי השפעה ארוכת טווח.

4.  עם סיום המצב יתגלו קשיים ניכרים אצל ילדים שחוו מתח במשפחה, אובדנים, תחושת מצוקה וחוסר אונים הורי.

5. באוכלוסיית הגיל השלישי צפויה עלייה ברמת המצוקה הרגשית. חוויות ניתוק, ניכור, אפילו נטישה, שהיו בזמן הסגר, יבואו לביטוי ביתר שאת כאשר תעבור הסכנה ההישרדותית.

חלק מתסמיני המצוקה הרגשית יופיעו רק לאחר סיומו של המצב, ימשכו לאורך זמן, ויכללו בין השאר הגברת חרדות והימנעות.

משום כך, יש לייצר כבר עכשיו מערך ציבורי חזק של שירותים פסיכולוגיים, ולהרחיב את הקיים בתקנים ובאנשים בכדי ליצור תמיכה פסיכולוגית מתאימה. רצוי לבנות תוכניות של התערבויות ליחידים ולקבוצות בקהילה ולאפשר מענה מקיף ככל שניתן, לילדים, להורים ולאוכלוסיית הגיל השלישי.

 

מקורות

Pappas, G., Kiriaze, I. J., Giannakis, P., & Falagas, M. E. (2009). Psychosocial consequences of infectious diseases. Clinical microbiology and infection15(8), 743-747.

Brooks, S. K., Webster, R. K., Smith, L. E., Woodland, L., Wessely, S., Greenberg, N., & Rubin, G. J. (2020). The psychological impact of quarantine and how to reduce it: rapid review of the evidence. The Lancet.

 


עוד בבלוג של שפיות זמנית

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.