לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
 
שַׁלְהֲבוֹת הַשְּׂרֵפָה מַדְעִיכוֹת פַּנָּסִי

שַׁלְהֲבוֹת הַשְּׂרֵפָה מַדְעִיכוֹת פַּנָּסִי

עלון פסיכולוגיה עברית | 5/5/2024 | הרשמו כמנויים

 

שַׁלְהֲבוֹת הַשְּׂרֵפָה מַדְעִיכוֹת פַּנָּסִי 1

יום השואה שיצויין החל מהערב, לא יחווה השנה כבכל שנה. אימת הימים ההם שזורה בזמן הזה. עבור ניצולים רבים מתופת השביעי באוקטובר, אסוציאציות מבעיתות לזוועות השואה היו נגישות מאד, בזמן הסכנה עצמה, וגם לאחריה. ובאותה הנשימה, עבור רבים האפשרות להתחבר לכוחות שהתגלו אצל שורדי הדור ההוא, היוותה ומהווה מעיין של כח ונחמה. איך נספר השנה את סיפור השואה, כשמאה שלושים ושניים חטופים, עוד מצויים עמוק עמוק בגיא צלמוות. מחשבות על העברה בין דורית של טראומה ושל עמידות, מתרוצצות בבטן ובועטות ללא הפסקה.

השבוע באתרנו מאמרים מקצועיים חדשים, כתבות וטורים:

לפני הכל, נבקש לפתוח באזכור של שני מאמרים אחד ותיק ואחד מהעת האחרונה, המנסים להאיר בפנס על המשאבים שהיו מצויים בלבן הפועם של נשים מיוחדות שכתבו עצמן בזמן ולאחר השואה:

על רקע ימי המלחמה הנוכחית, שבה בשמת קליין אל סיפורה של אתי הילסום, צעירה יהודייה שחיה בהולנד בתקופת השואה, ודרכו מצביעה על אפשרותה של הסביבה הפיזית לספק מרחב נפשי יציב בתקופה של משבר וקושי. קליין מבקשת לעשות שימוש בסיפורה של הילסום כדי לדבר בזכות האפשרות של הבית הממשי וזיכרונות ממנו לתרום ליצירתו של מיכל נפשי מופנם, העשוי לשמש אותנו גם במרחק של זמן ומקום. אף שההתמקדות הינה במקרה ספציפי מבקשת הכותבת לזקק ממנו דבר מה רחב יותר, היכול לשמש אותנו גם בעת הזו, והוא היכולת להישען על אסתטיקה ועל זיכרונות מיטיבים מביתנו כחלק מתהליך של בנייה והשבת כוחות נפשיים.

אימת השואה טלטלה את עולמם של יוצרים יהודים ממוצא גרמני. בעוד שלא מעט יוצרים בעלי שם התקשו להתמודד עם המוות שחדר לחייהם באופן כה ברוטאלי, ושמו קץ לחייהם, מציג מאמרה של דינה מסתאי משוררות יהודיות-גרמניות שהמשיכו לכתוב בשפה הגרמנית לאחר השואה ומבטאות בשיריהן, לצד תחושות התלישות, הטראומה ואובדן המולדת, גם תשוקה, מציאת משמעות מחודשת וחיות.


- פרסומת -

ולמאמרים החדשים -

מאמרם של עמית וולק ותומר עזר - 'הסתגרות עמידה' היא הסתגרות של בן משפחה בבית שנוטה להיות ממושכת וקשה לשינוי. בהסתגרות מסוג זה, גם אם החיים המשפחתיים נדמים כיציבים, מתחת לפני השטח מתחוללות דינמיקות אישיות ומשפחתיות הרסניות ביותר. ואולם, גם במצב של הסתגרות עמידה, עדיין קיימות מספר דרכים לטיפול ולשינוי: שינוי מבני במערכת המשפחתית, אקטינג אאוט שמפנה המסתגר אל עבר המשפחה וכן שינויים תת קרקעיים שעשויים לבוא לידי ביטוי לאחר סיום הטיפול.

במאמרה מציעה מעיין בורשטיין התבוננות על מצבנו כחברה בקונפליקט עם חברות-שכנות ומנסה להתמודד עם רגשות אל אימה, זעם, יאוש ותוקפנות גם דרך התבוננות חברתית עם מושג ההזדהות עם התוקפן, ומרחיבה זאת להזדהות עם התוקפנות. במאמר נסקרות עמדות מקצועיות שונות על מקומה של התוקפנות אצל התוקף ואצל הנתקף, ההשלכות של מצב ארוך-טווח של תוקפנות מסיבית, ואפשרויות נוספות בעיקר לטובתם של הצעירים משני צידי הגדר.

רות נצר כותבת על התהוותה כמשוררת

"הדברים שאומר כאן אינם דברים מלומדים. כאן אדבר ממקום שמתאים יותר למבט של ג'יימס הילמן, אנליטיקאי פוסט-יונגיאני מהחשובים שיש, שמציע לחזור מהידע אל החוויה. הוא אומר ששירה פועלת עלינו מתחת לעור. היא "אש כחולה". אני רוצה לומר שעצם השימוש בכתיבה-קריאה של שירה ביבליותרפית, מכוון את המטופל אל המדיום הפואטי כמדיום שמאפשר לגעת בנשמה. המטרה של התרפיה הביבליותרפית היא אם כך לא רק ריפוי הסימפטום, אלא כמו שהילמן היה אומר - making soul. להתחבר לנשמה".

במדור הספרים תוכלו להכיר את ספר שיריה של הפסיכולוגית הקלינית נגה ספיר שצברג – 'משחק הכסאות'. "משחק הכיסאות הוא לכאורה עוד 'משחק ילדים', יש בו מן ההנאה אך הוא מתעתע. הוא מתחיל כקבוצה צוהלת ומסתיים לבד, בניצחון מר שהושג בזכות תפיסת מקום על חשבון האחר. הספר של נגה ספיר שצברג פורט את האלגוריה המשחקית, את הניסיונות לתפוס מקום לכדי מצבים קונקרטיים יומיומיים, נפשיים וחברתיים. המשוררת נעה במרחב הלשון בין תפקידים, מצבים וזמנים שונים. בשירה שיש בה מן החספוס ומן הפיוט מנסחת המשוררת את הכאב והתשוקה שיש במערכות היחסים הסובבות את האדם."

ובפסיכובלוגיה -

ד"ר ארנון רולניק בכמה מחשבות על הכנסת 'תומכי בריאות נפש': הנסיון בקליניקה שלנו ומודל הכשרה של אדם לייטון.

"לא מעט נכתב על הצורך הדחוף בהרחבת שרותי התמיכה הנפשית בישראל. הצורך היה קיים עוד לפני האוקטובר המקולל הזה אבל אין ספק כי כעת עולה הצורך בהתערבויות בתחום בריאות הנפש ויתכן שנדרש לצאת מהפורמאטים המקובעים הישנים. כשמדובר על הרחבת אוכלוסית נותני הטיפול הנפשי – נתקלים ישר בהתנגדות. יש חשש אמיתי כי הכנסת אנשים שאין להם את הרקע הטיפולי הנכון יפגע באיכות השרות ואפילו עשוי להביא לנזק...בפוסט זה אני רוצה לשתף מנסיוני בקליניקה שלי: שם אני משלב מטפלים מרקעים שונים: פסיכולוגים עם תואר שני ושלישי מתמחומי התמחות שונים – עובדים סוציאלים, וגם מספר מצומצם של מטפלים שגדלו בתחומים אחרים כמו ביופידבק והתערבויות שלLI-CBT וגם LI-ACT ."

ובמדור הכתיבה היוצרת, אתי רוזנצוייג בשיר 'אֵין זוֹ אַגָּדָה', שמשמיע את קולם של החטופים על שולחן הסדר.

 

במדורות מלחמה / חנה סנש

בִּמְדוּרוֹת מִלְחָמָה, בִּדְלֵקָה, בִּשְׂרֵפָה,
בֵּין יַמִּים סוֹעֲרִים שֶׁל הַדָּם,
הִנְנִי מַבְעִירָה פַּנָּסִי הַקָּטָן,
לְחַפֵּשׂ, לְחַפֵּשׂ בֶּן-אָדָם.

שַׁלְהֲבוֹת הַשְּׂרֵפָה מַדְעִיכוֹת פַּנָּסִי,
אוֹר הָאֵשׁ מְסַנְוֵר אֶת עֵינַי;
אֵיךְ אַבִּיט, אֵיךְ אֶרְאֶה, אֵיךְ אֵדַע, אֵיךְ אַכִּיר,
כְּשֶׁהוּא יַעֲמֹד לְפָנַי?

תֵּן סִימָן, אֱלֹהִים, תֵּן סִימָן עַל מִצְחוֹ,
כִּי בָּאֵשׁ, בַּדְלֵקָה וּבַדָּם,
כֵּן אַכִּיר אֶת הַזִּיק הַטָּהוֹר, הַנִּצְחִי,
אֶת אֲשֶׁר חִפַּשְׂתִּיו: בֶּן-אָדָם.

נהלל, 11.10.1940


- פרסומת -

Photo by Anton Darius on Unsplash

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא:
בר אורקין
בר אורקין
פסיכולוג
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק), רמת גן והסביבה
אלי ססובר
אלי ססובר
פסיכולוג
רמת גן והסביבה
עינב מילמן
עינב מילמן
עובדת סוציאלית
חיפה והכרמל, עפולה והסביבה
ניקי אלקנוביץ
ניקי אלקנוביץ
פסיכולוגית
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)
רונית ורסנו
רונית ורסנו
פסיכולוגית
תל אביב והסביבה
פנינה בר-לבב גיא
פנינה בר-לבב גיא
פסיכולוגית
אילת והערבה

עוד בבלוג של עלון פסיכולוגיה עברית

משבוע לשבוע אנו מתבשרים על מקרי אלימות קשה בחברה הישראלית, כשכל שבוע נפתח ומסתיים בתיאורים חדשים, ונדמה...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.