מפליא לאילו מרחקים היה צריך אדם לנדוד כדי להתייצב בטוב

עלון פסיכולוגיה עברית | 21/5/2023 | הרשמו כמנויים

על חוף הים ביפו נחה לה בשלווה חיה ים-תיכונית נדירה, שלרוב נעה בבדידות בין ים ליבשה. מעל גופה הכבד והרפה, ניטשו קרבות גועשים בין אכזריות לחמלה, תוקפנות לנדיבות, פחד לסקרנות. אבל יוליה, יונקת בת 300 קילוגרם, הוסיפה לישון. ונדמה שככל שהזמן עבר, יותר ויותר אנשים ביקשו להתגייס למאמץ ולהבטיח שחיה הלא מוכרת תוכל לרגע להרפות. אפשר שאותה ההתגייסות מבטאת אדוות של תקווה לאפשרות שגם אנחנו נוכל לשחרר ולו לרגע. להתמסר לסקרנות ולחמלה הפשוטה. לנטוש לזמן מה את הכורך לעמוד על המשמר, להילחם ולזעום מול מציאות סוערת, בלתי צפויה ולעיתים אכזרית.

באתרנו השבוע אסופת טקסטים שמבקשים להעמיק בקונפליקטים פנימיים-

"סכסוכים פנימיים אלו עלולים להפעיל אותנו לנסות לפתור אותם בעולם החיצוני. אבל ניתן גם לפתור אותם בעולם הפנימי, לפני שיוצאים החוצה. שלום בין זהויות בעולמנו הפנימי מביא אותנו להיות מפויסים עם עצמנו, ומאפשר להתחיל את המסע אל "העמק השווה". נוכל לפגוש אנשים בעלי זהויות שונות, להצליח לנהל שיח מתמשך ומשותף, ולצעוד במסע זה ביחד. בניית זהות אחת, מחזקת שייכות לקהילה מסוימת, אך עלולה להתחזק גם על ידי דחייה, ואף שנאת קבוצה אחרת."

יששכר עשת קורא לעשות שלום בין אוסף הזהויות שמרכיבות את עולמנו הפנימי.

ההתמקדות במתח שבין פנטזיה ומציאות מלווה את הפסיכואנליזה כבר מימיה הראשונים. כאשר, ברבות השנים ניתכו ביקורות חריפות אודות השפעתה על הטיפול בנפגעי טראומה. ברשימת המאמרים שלפניכם מופיעים מאמרים שעוסקים באופנים שונים, ישירים יותר ופחות, בשאלה "היה או לא היה" במפגש עם זיכרונות טראומתיים שעולים במסגרת טיפול פסיכולוגי. חלק מהמאמרים עוסקים בסוגי הזיכרונות שעולים בטיפול ובעבודת המטפל/ת עמם, חלקם נוקטים עמדה ברורה בנוגע לשאלת תקופתם של זיכרונות אלה בנוגע למציאות, ואחרים מציגים הסברים שונים ומורכבים בנוגע ליחסים שבין פנטזיה למציאות כפי שאלה באים לידי ביטוי בטיפול.

נמשכת ההרשמה למחזור לימודים חדש (מחזור שמיני)
של תוכנית הכשרה בפסיכותרפיה ברוח פסיכולוגיית העצמי

בפסיכובלוגיה-

האם שיטת מונטסורי מתאימה לילדים מחוננים? ד"ר חנה דויד מתבוננת ב-10 עקרונות הליבה של שיטת מונטסורי, ובוחנת את מידת התאמתם לצורכיהם הייחודיים של ילדים מחוננים. הסקירה המעמיקה עשוייה לסייע להורים מתלבטים להגיע להחלטה מושכלת לגביי המסגרת המתאימה ביותר עבור ילדיהם.

"בכל חומר, גם פסיכדלי, אפשר לעשות שימוש ושימוש לרעה. צורת חשיבה שעוזרת לי להבחין בין השניים היא לחשוב על זה במימד של כיווניות, כמו וקטור. אם השימוש בחומר הוא עם תנועה של התרחקות מהרגש (תנועה של בריחה) - ניתוק, טשטוש, הדחקה, עמעום, מחיקה - יש כאן שימוש לרעה שבעצם מייצר תלות בחומר כדי להתמודד עם המציאות ובטווח הארוך כנראה יהיה לזה מחיר. אם השימוש בחומר הוא עם תנועה לכיוון הרגש (תנועה של חיבור)- להעמיק בו, לתת לו מקום, לעבד ולעכל אותו, לכאוב אותו, לחגוג אותו- מדובר בשימוש המאפשר מגע והעמקה." בפוסט חדש, ליאור שיינפלד מנסה לענות על השאלה; האם חומרים מרחיבי תודעה ממכרים, או דווקא מסייעים בטיפול בהתמכרות?

ובמדור הספרים-

הספר 'דרך מילים: קריאה וכתיבה כמרחב טיפולי', בעריכתן של ד"ר אורלי וקנין ד"ר שרית בר זקן, מקבץ בתוכו מגוון של טקסטים שנכתבו על ידי מיטב המומחים שעוסקים בהגות, טיפול והדרכה בביבליותרפיה ופסיכותרפיה הנעזרת בטקסט נקרא ונכתב. הספר מרחיב את גבולות השיח התאורטי והיישומי ומביא עימו זוויות שונות של נוכחות טקסטואלית במפגש הטיפולי. פרק המבוא, שסוקר את מהלך התפתחותה של הביבליותרפיה לעומק, זמין לקוראי פסיכולוגיה עברית באדיבות הכותבים וההוצאה.

Photo by Rhendi Rukmana on Unsplash