לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
10 עקרונות הליבה של שיטת מונטסורי: התאמה או אי-התאמה עבור ילדים מחוננים

10 עקרונות הליבה של שיטת מונטסורי: התאמה או אי-התאמה עבור ילדים מחוננים

ד"ר חנה דויד | 17/5/2023 | הרשמו כמנויים

מדי מספר חודשים מגיע אלי זוג הורים שהדילמה העומדת בפניהם היא, בקצרה, "מונטסורי – כן או לא" או, ביתר אריכות: "האם לרשום את הילד או הילדה לגן או לכיתת מונטסורי", או "האם להוציא את הילד מהגן בשיטת מנטסורי או מכיתתו בבית הספר בשיטת מונטסורי, ואם כן – לאן להעביר אותה או אותו". ההורים מתלבטים, בין אם טרם רשמו את בנם או בתם לגן אבל הם כבר למודי נסיון – בדרך כלל שלילי – אותו צברו משהותם של ילדים הגדולים, ובין אם הם סקפטיים בשל נסיונם-שלהם בגני ילדים "מסורתיים". הם מקווים, שיוכלו למנוע מהילד או מהילדה חוויות שלפי תפיסתם השפעתן שלילית, כמו נוקשות, חוסר יצירתיות או שעמום שמיוחסים, כדבר שבשגרה, לגן ה"רגיל". כאשר מדובר בבחירה של בית ספר, רבים ההורים שעבורם חוויית הביקור בבית הספר ה"מסורתי" ממש שלילית, והם נחושים למנוע חוויה זו מילדם המחונן. בעיקר קוסם להורים העקרון המונטסורי של כיתה מעורבת בגילאים [ההדגשה במקור – ח.ד.], ולא אחת הם פוסחים על ההמשך: "הילדים מקובצים לפי שלב התפתחותי ומשתדרגים כל שלוש שנים (2023)". הורים למחוננים שציפיותיהם מבית הספר לא עמדו במבחן המציאות מגיעים אלי כי הם רוצים את עצתי בסוגיה של: "לאן להעביר את הילד או הילדה אחרי שנוציא אותם מבית הספר בשיטת מונטסורי".

לפני שאשתדל לענות, ככל שהדבר אפשרי ללא היכרות עם המשפחה, עלי להדגיש, שמאחר שהורים המגיעים אלי לייעוץ הם אך ורק כאלה שיש להם בעיה או בעיות הקשורות לבנם או לבתם המחוננים, המוכשרים ו/או היצירתיים, ולא הורים שמרוצים מהמתנה שקיבלו: ילד או ילדה מחוננים. ראוי להזכיר שילדים מחוננים, וילדים בכלל, הם מתנה נהדרת, ולא לשכוח זאת דווקא כאשר אנחנו מתמקדים בבעיות שניצבות בפנינו, הן כהורים, הן כאנשי חינוך והן כאנשי בריאות הנפש. הבעיות הן "בעיות תחזוקה" של ה"מתנה" שהיא ילד אינטליגנטי, ילדה יצירתית, נער או נערה בוגרים ומבינים, לפעמים בעלי יכולות קוגניטיביות יוצאות דופן, ובמקרים רבים – גם בעלי יכולות רגשיות וחברתיות גבוהות, הנשענות על היכולות המילוליות הגבוהות בדרך כלל אצל מחוננים.


- פרסומת -

לאחר ההקדמה הארוכה נתבונן ב-10 עקרונות הליבה של שיטת מונטסורי (2023) ונבדוק את התאמתן לילדים מחוננים.

  1. כבוד לילד. אני סבורה, שעקרון זה צריך להיות הראשון בחשיבות, הראשון במעלה, והראשון ברשימה של כל מורה ומחנך. עדיין לא נתקלתי במוסד חינוכי שעקרון זה לא היה נר לרגליו; נתקלתי גם נתקלתי באנשי חינוך ובנשות חינוך בכל הרמות, הדרגות וסוגי מוסדות החינוך שלא נהגו בכבוד כלפי הילדים. לפיכך, הצהרה של "כבוד לילד" אינה חשובה כמו יישומה. יישומה לא תלוי בהכרח בסוג החינוך: ניתן לראות אנשי חינוך נהדרים בכל סוגי המוסדות ובכל דרגותיו, אבל גם אנשי חינוך גרועים שבין יתר "מעלותיהם" נמנה "אי מתן כבוד לילד".
  2. חופש הבחירה. אכן, הרעיון יפה, ומתאים לילדים רבים. אבל "הילדים בוחרים בעצמם את הפעילות או המשחק שמתאים להם, מתוך מגשי משחקים שמוצעים להם" (שם) עלול להיות בעייתי עבור ילדים לא מעטים, ובפרט עבור מחוננים. לדוגמה: ילדים נוקשים, ילדים שאוהבים חזרתיות – בין אם כאלה שאותרו על הרצף האוטיסטי ובין אם לא, נוטים לבחור שוב ושוב את אותם משחקים, אותן פעילויות, ואתם כלים או מכשירים; למעשה, אחד הסימנים המקדימים של אוטיזם הוא "חוסר מנוחה עקב שינויים מהשגרה" (Signs of Autism, 2023). לפיכך, בחירה חופשית במקרים כאלה עלולה להיות בעייתית. דווקא במקרים של אוטיזם בדרגות התפקוד הגבוהות, שבמדריך הפסיכיאטרי DMS כונו בעבר אספרגר, ורק החל מהמדריך שיצא ב-2013 נכללו ברצף האוטיסטי, הגיל הממוצע של האיתור הוא  7.1 אצל בנים ו-7.6 אצל בנות (American Academy of Pediatrics, 2015). לפיכך הסיכויים, שבמשך כל שנות הגן וגם בהתחלת בית הספר חופש הבחירה עלול להיות לרועץ לילדים אוטיסטים לא נמוכים, וכאשר מתממש חופש הבחירה אצל ילדים על הרצף בעיית ההיצמדות לדגמי התנהגות קבועים נעשית מובהקת יותר, הקושי להסתגל לגיוון גדל, ודפוסי הנוקשות מתחזקים. זו כמובן רק דוגמה אחת מכלל המקרים בהם "חופש הבחירה" בעייתי, לאו דווקא בהכרח בקשר למחוננות.
  3. אצל מחוננים הבעיה עלולה להיות רצינית יותר. כולנו נהנים לעשות דברים שאנחנו טובים בהם, ונוטים להימנע ממה שקשה לנו, בפרט מעשייה של משימות ש"החלטנו" שהן "לא בשבילנו". אבל אצל מחוננים, שהשונות בין התפקודים השונים שלהם גדולה יותר מאשר אצל ילדים שאינם מחוננים, הימנעות מפעולות מסוימות, דווקא מכאלה שהם מרגישים שהם "אינם טובים בהם" עלולה לגרום להעמקת השונות, להחרפת הפערים בין היכולות השונות, ולהימנעות מעשיית כל מה ש"לא בא לי" שמתחבר ל"אני לא טוב בזה". זה המקור העיקרי, לדעתי, לדעות קדומות כלפי מחוננים שהם "לא טובים במוטוריקה עדינה", לדוגמה, או "בעייתיים ביחסים חברתיים". מוטוריקה עדינה, כמוה כסוציאליזציה, הן מיומנויות המצריכות אימון; ילד שמאפשרים לו להימנע מלהשתתף בפעילויות בעיסוקים שעשויים לשפר את המוטוריקה העדינה שלו, או ילד שמאפשרים לו לעסוק אך ורק במשימות אינדיבידואליות, כאשר זו בחירתו, הם ילדים שלא ניתן להם מקום לאימון במסגרת מכילה, מפוקחת ותומכת, בה יוכלו לשפר את היכולות הפחות חזקות שלהם ועל ידי כך להגיע – אם לא לרמה אחידה של היכולות הקוגניטיביות והלא-קוגניטיביות – למצער למצב, שבו הפערים בין שני סוגי היכולות האלה יצטמצמו.
  4. עצמאות ואמונה בכוחו של הילד. גם עקרון זה, כמו עקרון ה"כבוד לילד", מתאים לכל ילד ומתבגר, כמו לכל אדם ולפי דעתי – גם לכל יצור חי.
  5. המוח הסופג (0-6) . יש בעייתיות בנקודה זו, כמו בשאר הנקודות הכורכות בכפיפה אחת את "הילדים" – או את "הילדים בגיל מסוים". ככלל, "ילדים" אינם גוף מונוכרומאטי, בדיוק כמו ש"מבוגרים" או "זקנים" אינם יכולים להיות קבוצה אליה מתייחסים ללא הבחנה בין הפרטים אותם היא כוללת. אבל, לגבי ילדים מחוננים התמונה סבוכה אף יותר. שכן, לא זו בלבד שילדים מחוננים מקדימים ביכולת החשיבה המופשטת את בני גילם, אלא שהפער בין ילדים מחוננים לבין הממוצע אצל ילדים "רגילים" אינו קבוע, ובוודאי לא זהה בכל הרכיבים הקוגניטיביים. בנוסף – רמת השונות בקרב ילדים מחוננים גבוהה יותר מאשר זו שבקרב כאלה שאינם מחוננים במרכיבים שאינם קוגניטיביים כמו גם באלו הקוגניטיביים. דוגמה לשונות ברכיב שאינו קוגניטיבי היא ספורטיביות. ישנם ילדים המחוננים קוגניטיבית שגם מחוננים בענף ספורטיבי אחד או יותר, וישנם מחוננים "מסורתיים" שאינם טובים כלל בספורט. דוגמה לשונות ברכיב קוגניטיבי היא ברמת המשכל. אצל כ-70% מהילדים ה"רגילים", ה-IQ הוא בטווח שבין סטיית תקן אחת מעל הנורמה וסטיית תקן אחת מתחת לנורמה. אצל מחוננים, אם נניח, שמחוננותם נקבעת על פי היותם בעלי IQ של שתי סטיות תקן מעל הנורמה (לא זה המצב בארץ, אבל מדד זה מקובל ברוב ארצות אירופה וברוב מדינות ארה"ב למשל), השונות היא כזאת שבכיתת מחוננים יהיו שני שליש מהילדים בעלי IQ סביב רצפת המחוננות, בעוד ששאר הילדים יהיו כאלה שה-IQ שלהם הוא שלוש סטיות תקן מעל הנורמה, ארבע ואפילו חמש סטיות תקן מעל הנורמה. זוהי שונות אדירה, שכן, הצרכים של ילד שה-IQ שלו הוא 180 שונים תכלית שינוי מאלו של ילד שה-IQ שלו הוא 130, כפי שהצרכים (וגם היכולות... ) של ילד שה-IQ שלו הוא 50 שונים מאלו של עמיתו שה-IQ שלו הוא 100. 
  6. תקופת הרגישות.

מונטסורי האמינה שהילדים עוברים שלבים התפתחותיים, אותם היא כינתה תקופות רגישות, שהם מעין חלונות זמן ביולוגיים, בהם הגירוי הנכון יפתח את ההתפתחות הנכונה. מונטסורי מיפתה את כל התקופות הללו10 ( עקרונות הליבה של שיטת מונטסורי, 2023).


- פרסומת -

 

האמונה בעובדה, ש"הילדים עוברים שלבים התפתחותיים", אינה חדשה כמובן; החידוש של מונטסורי הוא בכינוי שהיא נתנה לתקופות אלו:  "תקופות רגישות". ייתכן בהחלט ש"חלונות הזמן הביולוגיים" אותם תחמה מונטסורי "[...] במהלך שנות הינקות (עד גיל 6)" (שם) מתאימים לחלק גדול מהילדים, אפילו לרובם, אבל בוודאי אינם מתאימים למחוננים. שכן "סקרנות ועניין, הנעה מתוך דחף פנימי, עשיה שמלווה בריכוז רב ותחושת סיפוק גדולה עם השלמת הפעילות" (שם) הם כולם ממאפייני המחוננות, מאפיינים שאצל מחוננים רבים לא זו בלבד שאינם משתנים בכל שנות הילדות והנערות – הם נשארים על כנם במהלך כל החיים. אדם מחונן, שממשיך למצות את הפוטנציאל שלו עד גיל זקנה ושיבה, ימשיך להיות סקרן, ימשיך לעבוד מתך מוטיבציה פנימית, ובדרך כלל יראה ברכה בעמלו עם הרגשת הסיפוק שתתלווה לסיום העבודה שלו – בכל תחום שהוא.

  1. 7. 9. 10. הסביבה המונטסורית, פיתוח מוטורי, למידה עצמית ואביזרי למידה מונטסוריים.

הסביבה המונטסורית", "פיתוח מוטורי", "למידה עצמית" ו"אביזרי למידה מונטסוריים" כרוכים יחדיו. אכן, אמונות כמו "הסביבה היא המורה הטובה ביותר", הסביבה "צריכה לאפשר את חופש הפעולה של הילד" או "פיתוח של חושים ושרירים ועבודה מאד מדוקדקת על פיתוח יכולות מוטוריקה עדינה" הן כבר שנים רבות לא בגדר אמונות, אלא עובדות מוכחות. גן שאין בו חופש פעולה, או גן שאינו מציע שלל הזדמנויות לפיתוח יכולות של מוטוריקה עדינה לא מתאים לילדים, ללא קשר ליכולות הקוגניטיביות או האחרות שלהם. אבל – האמונה, ש"כל הילדים" יפתחו את המוטוריקה העדינה שלהם כאשר ניתנת להם בחירה בין קוביות עץ כאלה או אחרות, בין עיסוק בהשחלה או בציור, אינה מבוססת דיה. דווקא כאשר מדובר על ילדים שהאינטליגנציה שלהם גבוהה מאוד, ואילו יכולותיהם המוטוריות – הגסות או העדינות, לדוגמה, הן בהתאם לגילם הכרונולוגי או אפילו למטה מגיל זה, נוצרת לא אחת בעיה. ילדים אינטליגנטיים מאוד נוטים להימנעות מעיסוק בפעולות בהם אינם יכולים להגיע לרמה גבוהה בקלות-יחסית, כפי שהדבר קורה אצלם תדיר בלמידה של מושגים מופשטים, בשינון ובהגעה להבנה של מושגים, אירועים, רצף פעולות או נסיבות ועוד. הדרך מההבנה, ש"גם אם אשתדל מאוד, הצמיד שאשחיל מהחרוזים יצא מכוער" גורמת לא אחת להימנעות. "אני לא טוב ב..." הוא משפט נפוץ ביותר, גם אצל ילדים מחוננים צעירים מאוד. לא אחת קורה, שילד שלמד לקרוא בגיל 3 מתקשה מאוד בכתיבה בכיתה א, היות וכאשר הוא כבר מתבקש לכתוב, הוא מודע היטב להבדל שבין כתב ידו לכתב היד המסודר יותר, הקריא יותר, זה שנחשב "יפה" יותר של חבריו – בפרט חברותיו לכיתה. הוא עלול להימנע כליל מלכתוב, ואם יכתוב – יכתוב וימחק, יכתוב ויקרע את הדף או – כפי שהדבר קורה לא מעט – יפרוץ בבכי, או יביע את תסכולו בדרך אחרת. ילדים כאלה יצאו מאוד נשכרים אם  דווקא בגיל צעיר יתאמנו, ללא לחץ ועם הדרכה מעודדת – בפעילויות של מוטוריקה עדינה, וזאת כדי שהפערים בין היכולות השונות שלהם לא תגענה לרמה כזאת שיהיה כמעט בלתי אפשרי לסגור אותם.


- פרסומת -

אשר ל"אביזרי למידה מונטסוריים" – אביזרי למידה עשויים דווקא מחומר מסוים (בעיקר עץ), אך ורק בצורה מסוימת, כאשר בכל פעם ניתנת לילד אפשרות לעסוק בדבר אחד בלבד, עשויים לתרום לילדים רבים, אבל לחלק גדול מהילדים המחוננים הם מיותרים במקרה הטוב ומפריעים במקרה הגרוע. לדוגמה: ילדים שלמדו את מושג ה"גדול או קטן מ-" בגיל שנתיים או שלוש, יחושו שעמום, אפילו עלבון, כאשר האביזר שהוא גלילים להכנסה בחורים המתאימים ייראה להם "תינוקי". עבור ילדים אלו האפשרות של בנייה משלהם, הכנת אביזרים בעזרת חומרים שונים, וכלים כמו מספריים, או מטר-רץ עשויים להיות אפקטיביים הרבה יותר בתרגול ובשיפור של המוטוריקה העדינה מאשר משחק שאחרי "סיבוב" אחד הם מגיעים בו לשליטה ואין להם כל מוטיבציה להמשיך ולעסוק בו.  כמובן שאם ניתן להציע לילדים אינטליגנטיים יותר אביזרים מונטסוריים המיועדים לגילים מתקדמים התמונה תשתנה, אבל מכיוון שבשיטת מונטסורי האבזרים השונים מכוונים תמיד לשכבת גיל מסוימת, ייתכן שהפתרון של הכנת אביזרים, או שימוש באביזרים שאינם נמצאים בדרך כלל בגני מנטסורי עדיף.

 

  1. דמות המחנך. בסופו של דבר, המפתח לשאלה "גן מונטסורי – כן או לא" טמון בדמות המחנך. אין פוסט זה מתיימר להכריע בשאלה זו, אלא להצביע על הקשיים שעלולים להיווצר בשל שהות הילד בגן או בכיתת מונטסורי בעלי כללים וחוקים שלא תמיד מתאימים להתפתחות הא-סימטרית של ילד או ילדה מחוננים. בנוסף לרגישות, להבנה ולאמפתיה, על המחנך – גננת או מורה – להיות גמישים. בגן מונטסורי, כמו בגן רגיל – הגננת קובעת מה ייעשה בכל רגע נתון בכיתתה. לכן, גננת שיכולה להציע לכל ילד הנמצא בכיתתה פעילויות המתאימות שלו, כמובן עם חופש בחירה עד רמה מסוימת, תתאים לילדים מחוננים יותר מגננת ההולכת תמיד "לפי החוקים והכללים" אבל – האם גננת כזאת לא תתאים יותר לכל ילד?

כאשר מדובר בבית הספר, הבעיה כמובן חריפה יותר. בדרך כלל לילד המחונן, כמו גם לילד שאינו מחונן, קל יותר בגן. כמו כן, כפי שנראה מתשובות לשאלות ישירות והן על פי ההתנהגות, ניתן לומר ברמה גבוהה למדי של ודאות, שמרבית הילדים מאושרים יותר, לפחות מרוצים יותר בגן מאשר בבית הספר. הסיבה העיקרית היא חוסר הגמישות שמובנה בבית הספר. הן במוסדות מונטסוריים והן ב"רגילים" ניתנת אפשרות לילד ללמוד על פי הקצב שלו במקרים בהם הוא מתקשה, לא בשל או עסוק באירועי חיים שאינם מותירים לו פנאי רגשי ללמידה. מי ייתן ותהיה אפשרות כזאת גם במקרים, בהם הילד לא צריך "ללמוד" לקרוא מכיוון שהוא כבר קורא מספר שנים, לא צריך "ללמוד" גיאוגרפיה כי הוא כבר יודע את כל החומר הנלמד במקצוע זה בבית הספר היסודי, ולא צריך "ללמוד" מדעים מכיוון שהוא יודע – לפעמים יותר מהמורה – נושאים מסוימים בפיזיקה. כל מוסד חינוכי שיאפשר זאת -ללא קשר ל"מונטסוריותו" – יבורך.

מקורות

10 עקרונות הליבה של שיטת מונטסורי (2023). נדלה מהאתר  https://www.montessori-academy.co.il

כיתה מעורב בגילאים (2023). נדלה מהאתר https://montessorieducation.co.il

American Academy of Pediatrics. (2015, April 28). Age at autism diagnosis differs between boys, girls. Retrieved from www.sciencedaily.com/re...28082155.htm

Signs of Autism (2023). Retrieved from https://ada.com/signs-of-autism

 

 


תגיות:

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא: הדרכה וייעוץ להורים, אוטיזם, ארגונים חינוכיים, אינטליגנציה, מחוננים
בר שוהם
בר שוהם
פסיכולוגית
מודיעין והסביבה
אורנה קנו
אורנה קנו
מוסמכת (M.A) בטיפול באמצעות אמנויות
חיפה והכרמל, אונליין (טיפול מרחוק)
מאיה לנגר
מאיה לנגר
פסיכולוגית
תל אביב והסביבה, שרון ושומרון, אונליין (טיפול מרחוק)
רקפת כץ-טיסונה
רקפת כץ-טיסונה
פסיכולוגית
שפלה
מור ויימן גרובר
מור ויימן גרובר
פסיכולוגית
תל אביב והמרכז, טיפול מרחוק דרך האינטרנט
יעל ליסמן
יעל ליסמן
פסיכולוגית
חיפה והכרמל, פרדס חנה והסביבה, יקנעם והסביבה

עוד בבלוג של ד"ר חנה דויד

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.