ההייתי או חלמתי חלום- החוויה הפסיכדלית כחלום

ליאור שיינפלד | 31/8/2022 | הרשמו כמנויים

משמעות המילה פסיכדליה היא חשיפת הנפש (mind manifesting). כך, גם חלום מהווה צוהר דרכו אנו נחשפים למסתורי הנפש והלא מודע. האפשרויות הקיימות בחלום הן אינסופיות- אותו אדם יכול לייצג מספר אנשים, חוקי המציאות אינם תקפים, חוקי המרחב והזמן אינם רלוונטיים והכל יכול לקרות. בטור הנוכחי אנסה להמשיל את החוויה הפסיכדלית לחלום- כזו המתרחשת בממד דמוי מציאות אך עם חוקים שונים, אשר קיימים בה רבדים סימבוליים המחכים להתגלות, שמאפשרת הצצה אל נבכי הלא מודע ועל תהליכי מעמקים נסתרים מהעין וככזו שיכולה להוות קרקע פורייה לעבודה נפשית, צמיחה והתפתחות.

ממד החלום היה חלק אינטגרלי מהחשיבה הפסיכואנליטית מיום היוולדה. המודע והלא מודע, אלפא וביתא מתערבבים יחד בבלנדר ויכולים להביא אותנו אל הקצה, אך יש מה ששומר עלינו- הגוף משותק- ובחלום אנחנו בטוחים וללא אפשרות אמיתית להיפגע. מסעות פסיכדליים בסט וסטינג מוחזקים יכולים להתאפיין באותה איכות של חוויה- התודעה רחבה וחופשיה מחוקיות, ממד הזמן מתעוות ומשתנה, צירופי מקרים נדירים מתרחשים, תשומת הלב לדקויות הקסומות של החיים מתעצמת וחלקים לא מודעים (מכל הספקטרום הרגשי) הופכים לנגישים וחיים. אולם, בהיעדר סט וסטינג נכונים, החוויה הפסיכדלית עלולה להפוך לסיוט שנמשך אל תוך המציאות פרדי קרוגר סטייל ולערער את היציבות הנפשית.

על פי פרויד, במצב של חלום, מנגנוני ההגנה מונמכים ומתאפשר ביטוי של קונפליקטים, מאוויים ופנטזיות שעוברים הסמלה דרך מלאכת החלום. החקירה של החלום מתרחשת דרך אסוציאציות חופשיות על מנת להגיע אל המשמעות הסובייקטיבית והדינמית של התכנים המופיעים בחלום. לדידו, החלום מביא לידי ביטוי קונפליקטים ופירוש החלום מאפשר מתן משמעות לתכנים והופך את הלא מודע למודע- כך מתגלה המשמעות הסימבולית של החלום ומתבהרים קונפליקטים, דחפים וחרדות.

ביון ביסס את הרעיון שקיימת בנפש פונקציה פסיכואנליטית מובנית (בדומה לפונקציה להבנת שפה עליה מדבר חומסקי) שמהותה היא לחשוב את הנפש, לעבד באופן מודע ולא מודע את החוויה הרגשית, לתת לדברים משמעות סמלית ולהקנות להם פשר. להפוך את החוויה האנושית מדו מימדית לתלת מימדית. אוגדן הרחיב את הרעיון ושם דגש על האופן שבו חלימה- לתפיסתו כל חשיבה לא מודעת היא חלימה- מהווה את הביטוי של פונקציה זו. הוא שם דגש על החשיבות של לקיחת המודע והכנסתו אל הלא מודע דרך החלימה, שכן בלא מודע קיימת הפונקציה הנפשית שמאפשרת לאדם לחשוב את עצמו ולהפוך את המציאות מקונקרטית לסימבולית ובעלת משמעות. מדובר פה בתהליך דיאלקטי שאינו סותר- לאפשר ללא מודע לצאת אל האור ולהפוך למודע ולקחת את המודע ולאפשר לו להיכנס פנימה אל הלא מודע כדי לקבל משמעות חדשה, אחרת, עמוקה יותר.

נמשכת ההרשמה למחזור לימודים חדש (מחזור שמיני)
של תוכנית הכשרה בפסיכותרפיה ברוח פסיכולוגיית העצמי

את החוויה הפסיכדלית ניתן לתאר דרך שתי האיכויות הללו. מחד, מנגנוני ההגנה כמעט אינם פעילים, מה שיכול להציף תכנים לא מודעים ביתר שאת ולאפשר עימם מגע (או הצפה). דוגמא אחת לכך ניתן לראות בעבודה פורצת הדרך עם נפגעי פוסט טראומה בפסיכותרפיה בסיוע MDMA (חומר מרחיב תודעה העל אפקט אמפתוגני המייצר תחושת פתיחות, אמפתיה, התקשרות בטוחה ואהבה). שם, ישנה אפשרות לגעת בחוויה הטראומטית במלואה, עם עדינות ורגישות רבה, וכך חלקים מודחקים שעד כה עוררו בעתה יוצאים אל האור. ואם ננסה להמשיג זאת במונחיו של ביון, בחלימה חלק מהפונקציה היא הפיכת אלמנטים של ביתא לאלפא, לעבד את החוויה הרגשית ולהקנות לה ערך פנימי, סובייקטיבי.

בנוסף, תובנות חיות, משמעותיות וטרנספורמטיביות יכולות לעלות על אופן התנהלותי בעולם, על מערכות היחסים שלי ועל האופן שבו אני תופס את העולם. עבורי, אחד האלמנטים המשמעותיים והמרפאים ביותר בטקס האיוואסקה הראשון שלי (חליטה שהיא שילוב של שני צמחים שמגיעים מהאמזונס ושהשימוש בה נעשה בצורה טקסית) שהתרחש בחו"ל הייתה החוויה שישנו פער עצום בין האופן שבו אני מתייחס לאחרים, ברכות ואמפתיה, לאופן שבו אני התייחסתי לעצמי, בביקורתיות ונוקשות. הפער עצמו היה מוכר וידוע לי אך התהליך החווייתי העוצמתי והמפגש הבלתי אמצעי עם החלקים השונים בי היה בעל איכות מרפאת מסוג חדש, כזו שלא הייתה לי אפשרית עד אז, גם לא במהלך טיפול של כ-6 שנים בו הייתי לפני כן (כמובן ש-6 שנים של טיפול איפשרו לי לבוא במגע עם עצמי באופן חשוף ופגיע כ"כ בטקס).

כמו כן, בדומה לרעיון של ביון על הקניית משמעות מחודשת, עמוקה יותר לחיים, יש משהו בחוויה הפסיכדלית שהופך את המובן מאליו למשהו שניתן להתבונן בו בפליאה, בעין חדשה ונקיה. כך, אדם יכול למצוא את עצמו מתבונן במשך חצי שעה בעלי הכותרת של פרח או בעבודתה של נמלה, לנוע לקצב של שיר ששמע עשרות פעמים ולשמוע אותו כאילו בפעם הראשונה, ללכת ביער ולהרגיש בכל מאודו את היופי הפשוט שקיים ברוח הנושבת ומזיזה על צמרות העצים. קורה כאן תהליך, שניתן להגדירו כרגרסיבי, שבו הדברים המובנים מאליהם מקבלים נופך חדש, התוודעות לעומק שתמיד היה שם אך נוצר באותו הרגע מעצם היכולת לחוות את המציאות בצורה אחרת.

הנקודה האחרונה המשיקה בין חלום לחוויה פסיכדלית היא חשיבות העיבוד. פרויד חשף את האפשרות של פירוש החלום כדרך להבין את מסתרי הלא מודע וללא נדבך זה החלום היה נותר מסתורין מרתק אך לא שימושי להתפתחות. החוויה הפסיכדלית יכולה גם היא להיות מסקרנת ומעשירה אך ללא אינטגרציה (עליה אכתוב בהמשך) שתחבר את החלקים השונים ותפיח בהם משמעות היא לא ממצה את עצמה ונותרת חלקית.

ומכאן- בקשה. אם מטופלים שלכם משתפים שהתנסו בחומר מרחיב תודעה- הזמינו אותם לתאר את מה שחוו. הקשיבו לחוויה כחלום שמבקש להישמע, כמשמעות צפונה שמחכה להתגלות ולהיחשף, כחומר לא מודע שמבטא משהו נסתר שיכול ללמד אותנו עוד דבר קטן על המציאות הפנימית של מי שחולק איתנו את מסתרי נפשו.

חלום הינו חוויה רחבת ממדים, עשירה וצבעונית, ארץ הפלאות של הנפש. עבורי, בהינתן סט וסטינג מוחזקים ואחראיים, יש לחוויה הפסיכדלית את הפוטנציאל להיות ארץ הפלאות של הנפש הקמה לתחייה אל תוך המציאות.