'הן בפניך משתקפים פתאום פני': שיחה עם ד'ר יוליה גולנד וכמה מחשבות על הבעות פנים וסינכרון

ארנון רולניק | 30/4/2022 | הרשמו כמנויים

בהמשך לחשיבה ארוכת שנים מה עובד בטיפול, ועד כמה אפשר ללמוד על תהליכים בין מטפל למטופל דווקא דרך הטיפול מרחוק, פניתי לראיין את  ד"ר יוליה גולנד מאוניברסיטת רייכמן שמגדירה כך את  תחום המחקר שלה: "מרבית חיינו מוקדשת לאינטרקציה עם אנשים אחרים. כייצורים חברתיים ניחנו במנגנונים ביולוגיים מולדים המאפשרים לנו לתקשר עם אנשים אחרים, להבין את מצבם וליצור עימם קשרים משמעותיים. המחקר שלי מתמקד בחקר מנגנונים התנהגותיים וביולוגיים התומכים באינטרקציה בינאישית"

פניתי ליוליה , אותה אני מכיר ממאמר משותף, דווקא בשל השאלה האם קירבה פיזית היא תנאי לטיפול. הרי רבית מהגישות הטיפוליות  היום נשענות על הבסיס התאורטי של בולבי וגישת ה attachment  ועל פי בולבי  החיפוש בקרבה פיזית (proximity )  הוא צורך התפתחותי מרכזי של האדם ולכן  ניתן לשאול האם יתכן holding   ללא קרבה פיזית.

יוליה  היתה בין הראשונות שחקרה את השפעת  הקרבה הפיזית – ללא מילים וללא אינטראקציה  - בין שני זרים.

בסדרה של מחקרים הנושאים את השם  The mere co-presence  היא הראתה שמדדים אוטונומים של שני אנשים שנמצאים האחד ליד השני מסתנכרנים. מה שחשוב לענינינו הוא העובדה כי הבעות הפנים של אדם אחד משפיעות באופן גורף על הבעות הפנים של זולתו.

וכאן התמונה לגבי טיפול מרחוק נעשית מעניינת עוד יותר:

חישבו רגע, במפגשים בזום או בסקייפ אנו רואים את הבעות הפנים של האדם שמולנו באופן ברור יגדול יותר מאשר כשאנו רואים פניו ממרחק ש ל 2-3 מטר.  חוקר בשם בלינסון  (Belinson 2021)  הראה שבווידאו קונפרנס אנו רואים את פני זולתנו בגודל של מרחק אינטימי של כ 50 ס"מ!

'מעיון ליישום' מסלול העשרה והעמקה שנתי למטפלים
עיון וקריאה משותפת לצד תרגול סדנאי מונחה של טכניקות פסיכודינמיות

כבר כתבתי כאן בעבר על עבודתו של פורג'ס    (Porges)המראה כי אנו מחוייטים להגיב לפני הזולת , וכי המערכת הפוליוגאלית בודקת את תחושת ה Safety שלנו  באופן בולט על פי הבעות הפנים. וכי  יש קשר בין הבעות הפנים לתגובות הקארדיאליות

The face-heart connection enabled mammals to detect whether a conspecific was in a calm physiological state and safe to approach, or in a highly mobilized and reactive physiological state, during which engagement would be dangerous. The face-heart connection concurrently enables an individual to signal safety through patterns of facial expression and vocal intonation, and potentially to calm an agitated conspecific to form a social relationship.

השאלה המעניינת האם אותה יכולת סינכרון הבעות פנים שכותבת עליה יוליה מתאפשרת או קורית גם בטיפול מרחוק .

ראשית  נזכיר כי מגע עינים  של שני אנשים הוכח כמשפיע על התקשורת באופן   חיובי (Itier & Batty, 2009),  ומה שנמצא לאחרונה  שגם במפגש מרחוק  כלומר באמצעות וידאוקונפרנס יש השפעה דומה של מגע העינים. (2019( Jonne O. Hietanen

יוליה מדברת על סינכרון ואני שואל אותה במהלך הראיון האם  בטיפול יש חשיבות לסינכרון האם כשהמטופל בעוררות גבוהה יש חשיבות שגם המטפל יהיה במצב דומה? או אולי דווקא כדאי שהמטפל ישלוט בתגובותיו ואולי ישדר רגיעה?

כתוצאה מהשיחה עם יוליה עולה בדעתי כי מה שאנו מחפשים אינו דווקא סינכרון  כי אם "התחברות" או מה שדניאל סטרן קורא  Moments of Meeting.  Lyon-Ruth (1998)   שכותבת על כך  טוענת כי הרגעים החשובים במפגש  קורים דווקא כחלק מתהליך של קליטת האחד את השני באופן מרומז או Implicit Relational Knowing  . הדבר מתחבר למה שאומרת ד"ר גולנד שחלק מההשפעה ההדדית אינו מודע  ויתכן ראיית הפנים שלנו אחד את השני משפיעה עלינו באופן חיובי גם מבלי שאנו מודעים לכך.

הנה למשל אני רואה  בוידאו את המפגש שלי עם יוליה בזום – ולי נדמה שיש שם שני אנשים שמתלהבים ביחד! ואכן היתה זו מבחינתי שיחה שאינה רק מעניינת אלא גם כזאת שיצרה אצלי עוד סקרנות ועניין במקצוע המורכב שלנו.