לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
 
על ההכנה לפגישה בטיפול-מרחוק בילדים

על ההכנה לפגישה בטיפול-מרחוק בילדים

ד"ר חנה דויד | 7/2/2022 | הרשמו כמנויים

בהמשך לפוסט שלי: "על השתיקה בטיפול מרחוק בילדים" https://www.hebpsy.net/blog_Post.asp?id=5705 יוקדש פוסט זה לאספקט שהוא בעייתי מבחינות רבות כאשר הטיפול בילד נעשה מרחוק: היעילות הפוחתת בשל אי-הצורך, או הצורך המופחת בהכנה. ההכנה לפגישה היא של הילד והמטפל כאחד: שניהם צריכים, או למצער אמורים, לקחת אחריות  על האספקטים השונים של הופעתם החיצונית, כמו להתלבש, לנעול נעליים, ולהסתרק. אבל בעוד שהמטפל חייב תמיד לעשות את כל ההכנות האלה – עבור הילד-המטופל אין בכך הכרח. בנוסף, הילד והמטפל צריכים להיות בקליניקה בזמן שנקבע. גם כאן קיים הבדל בין השניים: מטפל ראוי לא יאחר לפגישה, ולא כל שכן יבטל פגישה, ללא סיבה שהיא בגדר "כוח עליון".  מטופל, לעומת זאת, יכול לא להגיע לפגישה, בין אם הודיע על ביטולה ובין אם לא, בין אם עשה זאת לפני זמן התחלת הפגישה ובין אם לאחר מכן. אבל, בעוד שבדרך כלל המטפל לא יגיע למקום הפגישה כדי לפגוש מטופל אחד בלבד, התכוונותו של הילד, כמו גם של המלווה שלו, היא לפגישה אחת מסוימת; לפיכך גם ההכנה הנפשית, ההתכווננות, היא של שניהם. המטפל, מצדו, עושה את "עבודת ההתכווננות" בבדידות, ואם הוא אכן שומר על חוקי האתיקה יימנע מלשתף אחרים בכל פרט מפרטי הפגישה.

רבות דובר על ילדים שבפגישות הזום הבית ספריות הם נמנעים ככל יכולתם מלהראות פניהם אפופי קורי השינה, שטרם נרחצו, שער ראשם שטרם סורק, כשהם לבושים בבגדים שבהם ישנו. גם בפגישות פנים-אל-פנים אי אפשר להימנע מלפגוש ילד שנראה כאילו אך-זה התעורר, או מילד שהוריו הזכירו לו שיש לו פגישה, והוא מגיע לקליניקה כשהוא חושב עדיין על משחק המחשב שנאלץ להפסיק או על הסרטונים המצחיקים שבהם צפה ברצף. אבל, כשילד מגיע לפגישה של פנים-אל- פנים עצם היציאה מהבית, והנסיעה או ההליכה למטפל הן כשלעצמן הכנה מסוימת. בפגישה אונליין הזמן הזה אינו קיים, שכן, בלתי אפשרי לשלוח אותו להתקלח או להתלבש... ילד שמגיע ללא הכנה לפגישה אונליין  יתקשה, לא אחת, לאסוף את עצמו בזמן הפגישה. לפעמים יהיה במצב של ערות-מפוקפקת, ותדיר אף יותר – ריכוז בעייתי. הוא לא יוכל במצב כזה להפיק את המירב במצב כזה, ולכן האפקטיביות של הפגישה תרד אף יותר בהשוואה לפגישה פנים-אל-פנים.


- פרסומת -

בפגישה אונליין יש גם מחויבות פחותה מבחינת הילד הן באשר לעצם קיומה, הן לשעת התחלתה, והן ל"דרישת הגמישות". בפגישה פנים-אל-פנים עצם ההכנות לנסיעה או ל"יציאה לדרך" מהווה הכנה, ובוודאי הכוונון לשעה היעודה – עד כמה שאפשר להגיע בזמן – לא מוקדם הרבה יותר מדי אבל לא מאוחר מדי. בפגישה אונליין קורה לא אחת שהמטפלת נתקלת במצב בו הילד – או מי מבני משפחתו – לא מאפשרים את קיום הפגישה בגלל מקרה חרום, מחלה, או היעדר בייבי סיטר עבור התינוק שהוריו יצאו (זאת כמובן בנוסף כמובן לבעיות טכנית עליהן כבר עמדתי בפוסט הקודם). כאשר אלמנטים של הסטינג הבסיסי – ובראש ובראשונה הזמן – עומדים על כרעי תרנגולת, אפקטיביות הטיפול יורדת.

 

עם זאת, על המטפל לדעת, שעליו להתכונן מכל בחינה פיזית ומנטלית לקראת כל פגישה כאילו היא נעשית פנים-אל-פנים.

ראשית לכל, ככל שמדובר במקום הפגישה – רצוי, עד כמה שאפשר, שהמסך מולו נמצא המטפל יהיה באותו מקום שבו יושב המטפל בפגישות שמתקיימות פנים-אל-פנים.

 בנוסף, יש להקפיד להתלבש בדיוק כפי שמתלבשים לפגישה פנים-אל-פנים. גם אם הילד יראה רק את החלק העליון של הגוף, חשובה ההרגשה: "אני לבושה".  בנוסף, כאשר מדובר בטיפול בילדים, תמיד יש אפשרות שיהיה צורך לקום כדי להביא דבר מה, או להראות משהו. אסור שהמטפלת תצטרך לבחור בין שתי הרעות: להימנע מלהביא את מה שהיא צריכה כי "אני לובשת מכנסיים קצרים" או "אני בנעלי בית", ולחילופין – לקום ולהיחשף לפני המטופל בלבוש בו אינני נחשפת בטיפול פנים-אל-פנים. כמו כן, מטפלת שנוהגת להתאפר – חשוב שתתאפר בדיוק באותו אופן בו נהגה להתאפר בימי "טרום המסכה".  

ועדיין לא דיברנו על כל מה שאפשר לעשות בפגישה פנים-אל-פנים וטכנית אי אפשר לעשות בפגישה אונליין. אי אפשר להציע שימוש בבובות, בחיות, באוספים שונים כדוגמת כדורים, מגנטים, מטבעות או הדפסים, בכלי תחבורה, ובשלל עזרים ואמצעים אחרים העומדים לרשות המטפלת כדבר של קבע. לילד אין אפשרות לגשת בעצמו לקוביות שהוא אוהב, או לבקש את ערכת הרופא שעוזרת לו במשחק תפקידים או ב-acting out  שעוזר לו להתגבר על חששות ודאגות. גם היכולת להשתמש במוזיקה מוגבלת; היכולת להשתמש בסוגי ספורט שונים – כולל באביזרים כמו גלילים, כדורי פיטבול, או גומיות כלל לא קיימת.

ומשהו אישי לסיום: בסגר הראשון, כשכולנו עדיין כיבדנו את ההוראות (חוץ מאשר חלק מהאנשים שהחליטו עליהן עבורנו...), עבר כל מי שיכול היה לפגישות אונליין. מגל אחד של קורונה לשני לי נעשה ברור, שאף כי "נפתחו אפשרויות" של פגישות אונליין, הן פחות אפקטיביות מפגישות פנים-אל-פנים. עם זאת למדתי, שעדיפה פגישה אונליין על ביטול פגישה. אבל, למדתי גם דבר אחד חשוב לא פחות: בהיעדר שליטה על מרבית האספקטים של חיי כולנו, השליטה של הורי הילד, במקרה שבו מדובר בילד צעיר, או של הנערה או הנער עצמם, על אופן קיום הפגישה, מקנה לא אחת כוח והרגשה ש"לא הכל מתפרק".


תגיות:

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא: טיפול בילדים, קורונה, טיפול מרחוק
ורד בן-דוד
ורד בן-דוד
חברה ביה"ת
פרדס חנה והסביבה
מוריאל אלעזר
מוריאל אלעזר
פסיכולוגית
פתח תקוה והסביבה
עירית פרלמן
עירית פרלמן
פסיכולוגית
ירושלים וסביבותיה, אונליין (טיפול מרחוק)
איתי סבח
איתי סבח
מוסמך (M.A) בטיפול באמצעות אמנויות
רחובות והסביבה, תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)
כנרת דלומי-כהן
כנרת דלומי-כהן
עובדת סוציאלית
אונליין (טיפול מרחוק)
גלעד חי
גלעד חי
מוסמך (M.A) בטיפול באמצעות אמנויות
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)

עוד בבלוג של ד"ר חנה דויד

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.