מקור עברי ב-״הסוחר מונציה״ / שלמה יהודה שינפלד
עמרי אופק לוזון | 21/2/2022 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג
מקור עברי ב-הסוחר מונציה״ מאת שלמה יהודה שינפלד, הוצאת שקמונה, 1976.
ממליץ על הספר: עמרי אופק לוזון, פסיכואנליטיקאי, מטפל מוסמך ביבליותרפיה (MA) מאוניברסיטת חיפה ודוקטורנט במדעי התרבות עם מיקוד בפסיכואנליזה וספרות.
על אהבתי לכתיבתו של שייקספיר אוכל לדבר רבות. אך כאן בחרתי להביא פריט ייחודי, אשר לטעמי נדיר למצוא כמותו, שכן מדובר בעבודה אנליטית פר אקסלנס העוסקת ביצירה ספרותית מהראשונה במעלה, "הסוחר מוונציה". ההוצאה העברית של עבודה זו, היא לא פחות מרגע מכונן בהיסטוריה של הפסיכואנליזה בישראל, אם כי מתי מעט קראו בה.
שלמה יהודה שינפלד היה תלמידו של זיגמונד פרויד. הוא היה אדם משכיל, חוזר בשאלה, אשר גורש מן הישיבה או החדר והעתיק מגוריו אל וינה, כדי ללמוד על נכסי הרוח, כפי שכינה זאת, את "אופני החיים של בני האדם". הוא הקדיש את נעוריו ללימוד ספרות, אומנות, מחזות, מוזיקה, פילוסופיה, היסטוריה, שפות ופסיכואנליזה.
בעקבות עליית היטלר לשלטון, הוא הצליח להימלט מווינה ומצא את דרכו אל ישראל, בה ביקר פעמיים בעבר. אך שינפלד לא ויתר על אהבתו, וחבר אל הפסיכואנליטיקאית ד"ר בטי גרינשפן, אף היא תלמידתו של פרויד. בפניה חשף שינפלד את כוונתו לכתוב מאמר זה, חיבור העוסק בניתוח המחזה על מנת לחשוף מה ששינפלד זיהה בבסיסו כמקור עברי, וחיבורו קיבל את תת-הכותרת "הודעה ארעית". כך נפתחת הקדמתו של שינפלד:
דברים אלה נכתבו בימים, שכל העולם כולו היה שרוי ב"דאגות אחרות" והיתה זו העזה לתלות בו בעולם אפשרות לתת את דעתו ל"הודעת ארעי" כזאת. אולם אם, כפי שהיו אומרים, משמעות המלחמה הזאת, שבה מותנות "הדאגות האחרות", להציל את תרבות העולם מכליונה, אפשר ולא תשלל משמעות של חשיבות מנסיון זה אשר לפנינו. כי הדברים אמורים בשקספיר השייך, כמדומה, ליסודות המהותיים של תרבותנו."
- פרסומת -
במילים אלו, נפתח אחד הניתוחים המבריקים והמרתקים ביותר שנתקלתי בהם ליצירה ספרותית. אולי אפשר לומר דבר מה נוסף, אגב כך – אופן עבודתו של שינפלד בניתוח זה הוא לא פחות מפסיכואנליזה במיטבה.
זה מתחיל בהנחת יסוד, כפי שכותבת בטי גרינשפן עצמה בהקדמתה למהדורה ובציטוטה את פרויד –
"אילו עמדנו לפני נאום כזה [נאומי המחזרים במחזה] בפראקטיקה הפסיכו-אנליטית, היינו משערים שקיימים מניעים נסתרים מאחורי הנמקה לא מספקת זו."
במילים פשוטות, הנאמר [הפשט] מסתיר בחובו דבר מה אחר. הלא-מודע מסתיר בחובו בפני המודע את מה שמגיח בין המילים, בכפל הלשון, בפליטות הפה, בעיוותי שפה. איננו יודעים את אשר אנו אומרים, מאחר והלא-מודע אינו נותן עצמו לידיעה מלאה. הנחת היסוד הפרוידיאנית היא כי ישנו, ותמיד יהיה, דבר מה אשר אינו נותן עצמו לתמלול מלא.
"עלינו להניח מקור עברי המונח, בעקיפין פחות או יותר, ביסודו של "הסוחר מונציה" של שקספיר. והרי עובדה ידועה היא, כי שקספיר נעזר במחזות של אחרים שקדמו לו ופעמים העתיק מהם חטיבות שלימות, אם ללא שינוי כלל או כמעט ללא שינוי [...] כי עם ההנחה של "סוחר מוונציה" עברי במקורו, ובכן על כל פנים יהודי, עלול המחזה הזה רב-הסתירות להתבהר בבת אחת."
ואכן, לאורך הקריאה וניתוחו המבריק של שינפלד, מתרחשים שני תהליכים במקביל:
הראשון הוא הבהרה של נקודות בלתי מוסברות, לא הגיוניות, חסרות פשר כמעט, במחזה האנגלי. שינפלד עובד במתודה אשר אפשר לכנותה אף לאקאניאנית, בעוד הוא מתייחס לא רק למילה כמילה אלא גם למצלול, הפונטיקה, ההיגיון וההקשר, וכן הפעולות הרטוריות הגלומות בשימושו של שקספיר במילים בזיקתן לעברית. כך, למשל, מוצא שינפלד זיקה בין השם Portia הלועזי בתרגום לשם העברי עפרה, וההקשר המילה העברית "עופרת", ניתוח אשר לפתע מעניק חיים ומובן למשחקי המילים בדברי המחזרים אחר עפרה.
השני הוא שיטת העבודה הפסיכואנליטית, אשר למעשה שינפלד מדגימה באופן מובהק. על ידי שימוש בקריאה מדוקדקת וקרובה של הטקסט, שינפלד מדגים למעשה את אופן הפעולה של פרויד עצמו בעבודתו עם דברי מטופלים וטקסטים ספרותיים. ניתן לקרוא הדגמה מאלפת של שימוש ב-Witz, בבדיחות, כפי שפרויד עצמו כתב בספרו השני שפורסם [הבדיחה ויחסה ללא-מודע]. ניתן לזהות מהלכים מרתקים ששינפלד מזהה ועושה בהקשר לעיוותי שפה, תרגומים בין שפות [הרי זו פונקציה המתרחשת בין הערכאות באפרטוס הנפשי, אליבא דפרויד], בין קרבה צלילית וליטרלית, כדי להדגים ולחשוף משהו מהאפשרות של קיומו של מקור עברי למחזה.
זהו לא פחות משיעור פסיכואנליטי מדהים לקריאה, אשר בנוסף להיותו קריאה מלמדת מהווה גם קריאה מרגשת. בכתיבתו, שינפלד גורם לקורא להתרגש יחד עמו מהגילויים, מתהליך הניתוח והחשיפה של מקור אחר, מקור עברי-יהודי, הקשור בלב ליבו של מחזה מורכב זה.
את הספר קצת קשה להשיג, אך אם תצליחו להשיג עותק ממנו – צפויה לכם קריאה שאין דומה לה, אשר שופכת אור על הפרקטיקה הפסיכואנליטית במיטבה. מומלץ בחום.
