לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
מסתורי הסקיזופרניה

מסתורי הסקיזופרניה

פרופ. עמיה ליבליך | 5/12/2021 | הרשמו כמנויים

מי אני שאעז להגיד משהו בנושא זה! אכן, אני לא מומחית באף אחת מהשאלות הגדולות של מחלת הנפש הנפוצה – מה מקורותיה, איך מאבחנים אותה, ואיזה טיפול או שיקום מתאימים לכל מקרה. קטונתי, וגם מעולם לא נדרשתי לטפל בחולה שכזה (אני כידוע בכלל לא מטפלת). בסך הכל אני רוצה להמליץ על ספר שאני קוראת, ויצא לאור בארה"ב כמעט לפני שנתיים (2020). שם הספר הוא:
Hidden Valley Road: Inside the mind of an American family, by Robert Kolker

הרכבת צפופה בטירוף בימי החנוכה האלה, כשנדמה לי שכל המשפחות נוסעות מצפון ומדרום לפסטיגל או לבילויים אחרים בעיר הגדולה. בתחנת האוניברסיטה מתחלף הקהל: אלה יורדים, נרגשים לקראת האירוע, ואלה עולים, נושאי מזכרות שונות. נערות לבושות מאופרות כדוגמניות, עוד לא בנות 15 אפילו, מחפשות כנראה באירוע זה את הסטייל האחרון לחקות... ואני תקועה לי באיזו פינה דחוסה בקרון, קוראת על הקינדל הנאמן שלי את הספר הנ"ל ולא מרגישה את הצפיפות.
ספרו המצוין של קולקר עובדתי לחלוטין. הוא משלב סיפור על נוכחות הסקיסופרניה במשפחת גאלוין מקולורדו, עם תיעוד השלבים השונים במדעי הרפואה בכל הנוגע לסקיזופרניה – מה גורם לה, במה היא מתבטאת, ואיך לטפל בה. שני קווי הסיפור, הפרטי והמדעי, שזורים בצורה מרתקת, כתובים בצורה בהירה ויכולים ללמד לא מעט על הנושא, מבלי להציע פתרון לחידה, שעדיין היא פתוחה, כידוע.
בראש משפחת גאלוין עומדים קצין חיל האויר האמריקני, דון גאלוין, ואשתו, מימי. שניהם באים ממשפחות 'טובות', מצבם הכלכלי-חברתי שפיר, יש להם עניין רב באמנות ובמוסיקה, והם מיוזמי פסטיבלים שונים הידועים בכל העולם. לבני הזוג 12 ילדים! (כן, הם קאתוליים). בכל יום ראשון מתייצבת המשפחה במלואה, כל הילדים בתלבושת אחידה, בכנסיה הנמצאת בעירם, הסמוכה לבסיס גדול של חיל האויר האמריקני. עשרה בנים נולדו בזה אחר זה, כמעט כל שנה אחד, ואז – שתי בנות סוגרות את השורה. על משפחתו הגדולה והיפה דון זכה בעיטור של "אב השנה" בשנת 1965. צילום מלבב של כולם יחד בשורה מופיע על כריכת הספר.
מימי מפקחת על משפחתה בקפדנות, ומנהלת אותה כמוסד מסודר. דון נעדר הרבה מהבית. הילדים כולם יפים ואתלטיים, כשרוניים ובעלי תחביבים אמנותיים. הם מתחילים את דרכם בבתי הספר, בעולם הספורט ובחברה עתירי הבטחות בנוגע לעתידם. אבל, כבר מילדות מצטיינת המשפחה במאבקים פיזיים קשים בין הבנים, התגוששות והתגודדות ללא הרף. עדיין אין כאן סימן 'בלתי נורמלי', וכי מה ניתן לצפות מחבורה של בנים חזקים ומלאי אנרגיה הגרים בצפיפות.
ואז, סביב גיל 20 בערך, כמו בקוביות משחק דומינו, אחד אחד נופל למחלה המאובחנת כסקיזופרניה, שישה מהאחים בסך הכל! עם הזיות מפותחות, ומעשי אלימות קשים. בין יתר הבעיות גם גילוי עריות בין אחד האחים ושתי אחיותיו הצעירות. אצל אחד האחים, שכבר התחתן, מידרדר המצב עד לרצח והתאבדות. סיפורי זוועה אחד אחד. גם הטיפול המוצע במוסדות של אמצע המאה ה-20, והתרופות שהאחים מקבלים, מתוארים היטב, בלא שהמחבר מגלה את עמדותיו כלפיהם. קולקר מתאר היטב את המשפחה, שהופכת לאט לאט ל"בית משוגעים", ואת תחושת חוסר האונים המוחלט של הנורמלים מול העדר מרפא של החולים.
הופעת שישה מיקרים של סקיזורפניה במשפחה אחת איננה רק חומר למחזה טרגדיה יווני, או סיפור עם על קללה נוראה, אלא היא כמובן מקרה בוחן למדע. המדענים שעליהם מספר קולקר משתדלים לפצח את החידה. תורשה או סביבה? ברור שלכל החולים במשפחת גאלוין יש מטען גנטי דומה מהוריהם. אובל הם גם גדלו באותה סביבה... שנעשית 'חולה' ואלימה יותר ויותר, ככל שהאחים החולים נמצאים בבית, בין אשפוז לאשפוז. בסופו של דבר גם מקרה זה אינו מקדם בצורה מספקת את המדע.
הורי המשפחה מנסים לאורך שנים לתפקד כראוי ואף להעמיד פנים שחייהם רגילים. קשה להצביע על פגם כלשהו בתיפקודה של האם, שבעבר, כידוע, 'האשימו' אותה על כל ליקוי בילדיה, האם ה'סקיזופרנוגנית'. גם בספר זה הסבך איננו נפתר, מימי אומרת בלב שבור כי תמיד האמינה שהייתה אמא טובה, ולסקיזופרניה אין עדיין פשר או תרופה. עצוב מאוד אך בסופו של דבר זהו ספר מעניין מאוד לקריאה.

עוד בבלוג של פרופ. עמיה ליבליך

בשבוע שעבר נפתחו הלימודים במוסדות האקדמיים. במכללה האקדמית לחברה ואמנויות בנתניה פותחים מזה שנים את...
ביקורים חוזרים אצל אנשים או במקומות בהם ביקרנו בעבר מעמידים תמיד את השאלה: האם יימצא המקום או האדם...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.