לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
מה עוצר את הבנים המחוננים?

מה עוצר את הבנים המחוננים?

ד"ר חנה דויד | 29/8/2021 | הרשמו כמנויים

בישראל מאותרים מדי שנה אלפים רבים של ילדים וילדות כמחוננים ומצטיינים על ידי משרד החינוך. מדינת ישראל מקצה לאיתור מחוננים סכומי כסף אדירים, יותר מכל מדינה אחרת בעולם, יחסית לאוכלוסייתה. גם ההשקעה בטיפוח מחוננים עצומה: בניגוד לארצות אחרות בעולם, שברובן ההשקעה   הכספית והארגונית נופלת ברובה על כתפי ההורים, בישראל יש אגף מיוחד – האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים – שבו עובדים דרך קבע עשרות רבות של פקידים בדרגות שונות. זאת כמובן בנוסף ל"אנשי השטח", כמו יועצים ויועצות, מורים ומורות, ומנהלים ומנהלות של תכניות העשרה ושל מגמות מחוננים בבתי ספר יסודיים ותיכוניים. כבר לפני למעלה משני עשורים עמדה על כך פרופ' ג'ואן פרימן [Joan freeman], מגדולי חוקרי המחוננים בעולם, שעסקה במשך למעלה מ-40 שנה גם באיתור מחוננים ובטיפוחם. נדון כאן במעט מזעיר הסוגיות הקשורות באיתור מחוננים וגם בחינוכם.

בארץ קיימת מדיניות של העדפה מתקנת לטובת בנות בקבלה לתכניות מחוננים החל משנת 2009. בשל העדפה זו יש שריון של 40% מהמקומות בכל כיתת מחוננים ותכנית מחוננים לבנות. בשל מדיניות זו הסיכויים של בת להתקבל לתכנית מחוננים גבוהים, באזורים מסוימים בארץ, פי שניים מאשר של בן באותה רמת אינטליגנציה. מדיניות זו מונעת מבנים רבים, שהישגיהם במבדקי המחוננים עולים על אלו של הבנות, להתקבל לתכניות המחוננים. לפני חריצת משפט על "אשמה" של גורם זה או אחר בשיעור הנמוך-יחסית של איתור מחוננות מכלל המחוננים כדאי לבדוק את האפשרות, שההתפלגות הגאוסית של רמת המשכל אינה אחידה בקרב שני המינים. אין עוררין על כך, שבחלק השמאלי של עקומת גאוס, דהיינו, בקרב ילדים בעלי מוגבלויות ולקויות שונות חלקם של הבנים גבוה מזה של הבנות; מדוע, אם כן, "יש הסכמה גורפת שמדובר בסך הכל בהטיה תרבותית?" אכן, בנות נשלחות לשלב ב של איתור המחוננים בשיעור נמוך מזה של בנים. אולם הנתונים המדויקים אינם פתוחים לציבור ולכן אין להסיק מכך שיש "אפליה" לרעת בנות. הנתון היחיד המלא הוא ממחקרה של פולוצקי, משנת 1989, שבדק את שיעור הבנות שנבחרו לשלב ב של האיתור לעומת שיעור המתקבלות מכלל המתקבלים במהלך שלוש שנים: 1986, 1987 ו-1988. במחקר זה, שנעשה על כל הילדים והילדות שנשלחו לשלב ב' של מבחני איתור המחוננים נמצא, ששיעור הבנים שהתקבלו מתוך כלל אלה שהוזמנו לשלב ב היה גבוה מזה של הבנות. דהיינו, היתה אפליה לרעת בנים בהזמנה לשלב ב'. כמובן שאי אפשר להסיק מכך דבר לגבי המצב היום, משום שכאמור – משרד החינוך לא מציג את הנתונים שיש ברשותו מזה קרוב ליובל שנים, אבל בוודאי שאי אפשר להסיק שיש אפליה לרעת בנות בהזמנה לשלב ב. דוגמה נוספת היא המעקב אחרי קבוצת טרמן, שנבחרה ב-1914, מעקב שנמשך, עם המשתתפים שנשארו בחיים, עד לסוף המאה הקודמת.  הממצאים של המעקב התפרסמו במאות מאמרים, אבל אלו שהתפרסו 40 שנה לאחר שהמעקב החל נכונים לזמנם, דהיינו, לשנות ה-60 של המאה הקודמת. אין להביא מהם ראיה לימינו; אין להביא מהם ראיה לנעשה בארץ. הסיבה: שינויים רבים חלו במהלך למעלה מ-100 השנים שבהן החל טרמן את המעקב אחרי כ-1500 ילדים וילדות מחוננים מקליפורניה.


- פרסומת -

אבל לגבי הדעה הקדומה שעדיין קיימת, לגבי העדפה של בנים במערכת החינוך - ההיפך הוא הנכון. כבר בסוף המאה הקודמת פורסמו המחקרים הראשונים שמצאו, שבית הספר הוא מקום שמעדיף בנות על פני בנים: בארצות המפותחות החלו כבר אז הישגי הבנות להיות גבוהים באופן ניכר מאלו של בנים. גננות ומורות העדיפו, מאז ומתמיד, בנות על פני בנים בשל התנהגותן כמו גם בשל העובדה, שבשנות הלימודים הראשונות, הן בגן והן בכיתות הנמוכות, היכולות המילוליות של בנות גבוהות בממוצע מאלו של בנים; גם המוטוריקה העדינה של בנות מקדימה את זו של הבנים במידה רבה. כיתות של בנים נחשבות "קשות" והורים לבנים מעדיפים שבניהם ילמדו בכיתות מעורבות. כיתות של בנות, לעומת זאת, מועדפות על ידי גננות וגם מורות, ולא רק בגיל הרך.

סוגיה נוספת היא התעלמות מהעובדה, שבמשך שנים רבות היה שיעור הבנות המאותרות כמחוננות בקרב האוכלוסיה הערבית גבוה במידה ניכרת מזה שבקרב האוכלוסיה היהודית, בחלק גדול מהיישובים הערבים היה שיעור הבנות שאותרו כמחוננים גבוה מזה של הבנים. על נושא זה כתבתי רבות, לראשונה עם ד"ר רחל זורמן, המשמשת כעת כראש מכון סאלד בספר: "אפשר גם אחרת – בנות נשים, הישגים ואתגרים" שכתיבתו הסתיימה בשנת 1998 (יצא לאור ב-2000). אולם – היכן הנתונים העדכניים? האם מצב זה נכון בכלל האוכלוסיה הערבית? לדוגמה: אם בתכנית המחוננים ביישוב חורה שבנגב עדיין נהוג "סף קבלה" של IQ=125, כפי שהיה לפני למעלה מעשור, הרי התפלגות ה-IQ בין המינים ברמת משכל זו דומה בקרב שני המינים, ולכן מלכתחילה היה צפוי שלא יהיה הבדל בין שיעור הבנות לזה של הבנות שמאותרים כמחוננים שם. אם נוסיף לכך את ההשפעה המכרעת של מאפיינים תרבותיים שהם ל"טובת" בנות, דהיינו, נטייתן להישאר בבית יותר מאשר בני גילן הבנים, לעסוק בנושאים ובתחומי התעניינות קוגניטיביים ולא בספורטיביים, לדוגמה, הרי ברורה התוצאה לפיה בחורה אותרו יותר בנות כמחוננים מאשר בנם במשך שנים ארוכות. אבל - לגבי המצב כיום אין נתונים, כמובן, בשל מדיניות משרד החינוך.

ומה לגבי החינוך הממלכתי חרדי? הצפי כמובן הוא שגם בבתי ספר אלה יותר בנות מבנים תיבחרנה לתכנית המחוננים. בבתי הספר הממלכתיים החרדיים ובאלה של חב"ד הדגש הוא על לימודי הקודש, בעיקר אצל בנים, ולכן הלמידה של לימודי החול, שעליהם נבדקים במבחני המחוננות, שולית. בנוסף, השכלתן הכללית של מורות במגזר זה גבוהה בהרבה מזו של המורים/הרבנים. כמו כן, במגזר החרדי קריאה של חומר "חילוני", כמו עיסוק בתחומים קוגניטיביים אחרים, שאינם קשורים ללימודי הקודש שנחשבים חשובים יותר מכל, היא בבחינת "ביטול זמן". לפיכך, בנות – שכמו במגזר הערבי, או למצער, כמו שהיה עד לפני 10-20 שנה במגזר הערבי, רואות בהשכלה ובלימוד מקור לסיפוק, הנאה והעשרה, ומשפחותיהן רואות בכך גם אופציה לעיסוק מכניס, החשוב מאוד לבת שעתידה לפרנס את משפחתה. לא פלא, לפיכך, שבנות המגזר החרדי, שאפילו לימודי משנה אסורים עליהן, ובוודאי לימודי התלמוד שנחשבים ביותר אצל הבנים, משקיעות במה שמותר, ובכלל זה קריאה, חוגים שונים, ואפילו קורסים מחוץ לבית הספר.

ונחזור לסוגיה המרכזית: ישראל מוציאה יותר כסף מכל מדינה אחרת על איתור מחוננים. האם ההשקעה העצומה הזאת מצדיקה את עצמה? התשובה הפשוטה ביותר היא לא. בשני העשורים האחרונים לא הגיעה ישראל, אף לא באחד מהמבחנים הבינלאומיים, לשיעור של 5% מבין התלמידים שנבחנו והישגיהם היו באחוזון 95. דהיינו – הן במבחני טימס [ [TIMSS והן במבחני פיז"ה [PISA]  מתפרסמות התוצאות בכל מקצוע שנבדק, של כל מדינה שהשתתפה, ושיעור התלמידים שהגיעו לכל אחת מ-7 הרמות האפשריות, כאשר עלפי חוקה זו צפוי שלפחות 5% מהנבחנים יגיעו לרמה הגבוהה ביותר. ניתן היה לצפות, שמאחר שכ-5% מתלמידי ישראל מאותרים כמחוננים או כמצטיינים, לפחות אותם תלמידים, שמקבלים גם טיפוח מיוחד, יגיעו לרמת ההישגים הממוצעת של כלל המשתתפים במבחנים אלה, שרובם לא אותרו כלל כמחוננים, ובוודאי לא קיבלו כל טיפוח מיוחד. ולא היא. תלמידי ישראל פשוט "לא מספקים את הסחורה". חלקם מסתובב עם תווית של "מחונן" או מצטיין" ולא מגיע אפילו לממוצע ההישגים של בני גילם שנמצאים באחוזון 95. כבר בשנת הלימודים 2004/5 היוו נשים 52% מכלל הלומדים לדוקטורט. אם מטרת חינוך המחוננים בארץ – או, למצער, אחת ממטרותיו, היא לעזור לתלמידים בעלי הפוטנציאל הגבוה למצות את השכלתם האקדמית, הרי הקריטריון של סיום תארים אקדמיים – ראשון, שני ושלישי – יכול להוות מדד שעל פיו נראה אם ה"אפליה" של בנות מחוננות עומדת בדרכן ההשכלתית. מזה עשרות שנים שיעור הלומדות לתואר ראשון ושני במוסדות להשכלה גבוהה גדול בהרבה משיעור הבנים. אולם, מזה למעלה מעשור וחצי גם שיעור הלומדות לדוקטורט משתווה לשיעור הבנים; שיעור מקבלי תואר שליש בשנת 2009 היה קרוב ל-53% מכלל הדוקטורים זה מקרוב קיבלו את תואר הדוקטור.


- פרסומת -

לסיכום: לא נראה שה"אפליה" עליה מדובר – אם אכן היא קיימת – מפריעה לבנות בכל רמות ההשכלה. בנות מגיעות להישגים נמוכים בהרבה בחלק הכמותי של כל מבחן שבודק קבוצות אוכלוסיה סלקטיביות. הציון של בנות בחלק הכמותי של המבחן הפסיכומטרי הנערך בארץ נמוך בכ-30 נקודות מזה של בנים. מצב זה נמשך לאורך כשלושה עשורים – מאז החל הפסיכומטרי להיות המבחן הנפוץ לשם קבלה למוסדות להשכלה גבוהה. מצב דומה קיים במבחני ה-SAT האמריקאים. גם התמונה לא השתנתה באופן מהותי מזה כ-50 שנה. מאחר שבחלק המילולי של המבחנים הללו ההישגים די דומים, הרי הציון הכולל הממוצע של בנים גבוה בהרבה מזה של בנות, וזאת על אף העובדה, שבתיכון הן משיגות ציונים טובים יותר. מהיכן הקביעה "בנות רבות שעברו את שלב א מוותרות מראש ובוחרות לא לגשת לשלב הבא"? למיטב הבנתי קביעה כזאת מצריכה נתונים. מעבודתי רבת השנים ידוע לי שבנים רבים לא ניגשים למבדקי מחוננים, ובנים רבים שניגשים מוותרים על השתתפות בתכניות המחוננים – בפרט על הלימודים בכיתת המחוננים. בכיתות מחוננים בבית הספר היסודי נפוצה התופעה של נשירה בנים בחודש-חודשיים הראשונים ללימודים. לדוגמה: לפני מספר שנים התקבלו לכיתה ג מסוימת, אחת מ-6 כיתות ג למחוננים בארץ) 26 ילדים, כאשר כ-40% מהמקומות, 11 במספר הוקצו לבנות. אולם כבר בחודש הראשון ללימודים עזבו כמה בנים את הכיתה ועד סוף שנת הלימודים נשארו בכיתה זו כל 11 הבנות שהתקבלו אבל רק 7 בנים. האם ממידע מדויק זה ניתן לומר, שהנשירה של בנים גדולה יותר? לא ולא. כל שניתן לומר הוא, שבמקרה ספציפי יש נתונים ספציפיים. "בנות רבות" אינו נתון כלל – אף לא ספציפי לגבי שנה מסוימת וקונסטלציה מסוימת. לגבי השתתפותן של בנות באולימפיאדות למתמטיקה ב-10 האולימפיאדות הבינלאומיות האחרונות למתמטיקה [2012-2021] היו 6 משתתפים ב-9 נבחרות ו-5 בנבחרת אחת, ובסך הכל – 59 משתתפים. רק ב-2 מתוכן היה ייצוג נשיי כלשהו: ב-2021 [יהל מנור], ב-2018 [מאיה נווה]. ב-10 השנים הקודמות היה הייצוג הנשיי גדול יותר: ב-2010 וב-2009 משתתפת אחת [ענבר קלנג], ב-2006 – אחת [אינה אנטובה]  וב-2007 שיא ישראל : שתיים [שוב אינה אנטובה ומריה סבצ'וק].  ב-2005 היו 5 מתוך 6 המשתתפים ממוצא רוסי; ב-2004 – ארבעה משישה; ב-2003 – שלושה מחמישה; ב-2002 – שניים משישה. בשנים הללו לא השתתפה ולו בת אחת. אם נלך אחורנית עד השנה הראשונה שבה ישראל השתתפה בתחרויות אלה, 1979, נראה, שרק ב-1982 השתפה בת אחת. כך שלמעשה, מתוך 39 התחרויות שבהן ישראל השתתפה במהלך השנים 1979-2021 רק ב-6 היה ייצוג לבנות, כאשר בשתיים מהן – הייצוג היה של עולות חדשות מברה"מ לשעבר. האם ילדה שנכנסת לכיתת מחוננים בשל ההעדפה המתקנת והופכת זנב לאריות בונה על ידי כך את העצמי שלה? האם השהות בכיתה כזאת עוזרת לביטחון העצמי שלה? לאמונה ביכולותיה? סוגיית שיעור הבנים והבנות המאותרים כמחוננים נידונה מזה עשרות רבות של שנים בכל מקום בעולם שבו קיים איתור המוני של מחוננים, גם כאשר איתור זה ממומן באופן פרטי – על ידי ההורים (כמו למשל בארה"ב). מחקרים בנושא הבדלים בין המינים בשיעור זה וכמו כן – בנסיונות השונים לצמצם הבדלים אלה הקנו לאנשי אקדמיה רבים פרופסורה, תקציבי מחקר, קתדראות באוניברסיטאות רבות ויוקרה רבה. המלה הנפוצה ביותר בכל המחקרים הללו היא "עדיין", דוגמה: "עדיין לא נסגר הפער בין המגדרים", "עדיין לא התגברנו על חסמים של בנות", "מערכת החינוך עדיין  מפלה בנות". לסיום – הסיכויים של ילד שאותר כמחונן על ידי משרד החינוך לממש את מחוננותו נמוכים מסיכוייו של ילד מחונן שלא אותר ככזה להגיע למיצוי יכולותיו. על כך במאמר נפרד. המעוניינים לקרוא את הרצאתי בנושא זה (באנגלית) יכולים לפנות אלי ישירות.


- פרסומת -


תגיות:

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא: חינוך, אינטליגנציה, מגדר, מחוננים
עינת מזרחי
עינת מזרחי
עובדת סוציאלית
תל אביב והסביבה, כפר סבא והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)
רינה ברקוביץ'
רינה ברקוביץ'
פסיכולוגית
חיפה והכרמל, אונליין (טיפול מרחוק)
יפעת הנדל
יפעת הנדל
פסיכיאטרית
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק), רמת גן והסביבה
אלון פלצור
אלון פלצור
פסיכולוג
חיפה והכרמל, אונליין (טיפול מרחוק)
ד"ר ליעד רוימי
ד"ר ליעד רוימי
פסיכולוג
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)
סתיו ביהם
סתיו ביהם
פסיכולוגית
תל אביב והסביבה, פתח תקוה והסביבה, רמת גן והסביבה

עוד בבלוג של ד"ר חנה דויד

רבות נכתב ודובר – ועוד ידובר – על הקשר בין משיחיות לבין הפקרות – פוליטית, חברתית, ובעיקר זו של...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

ד"ר חנה דוידד"ר חנה דויד22/10/2021

תשובה לנתן אלתרמן. ראה את הפוסט שהעליתי היום.

נתן אלתרמןנתן אלתרמן21/10/2021

על תגובת חנה לסביון. למזלי לא שירתי בצבא, כי הייתה לי אפילפסיה בילדות ואני גם עדין מדי לצבא. הצבא מסגרת קשה ולא מסודרת. יש אנשים שנכנסים לדיכאון בגלל הצבא, אבל הצבא חשוב כדי להגן על המדינה ויש אנשים פטריוטיים באופיים שמאמינים בחשיבות שירותם. הצבא מבגר, ויש בו אחווה ומשמעת. צה'ל נחשב לאחד הצבאות החזקים בעולם. הכרתי לא מזמן סרט 'מסע אלונקות' על חייל שמתאבד כי מתעללים בו בצבא, ולמפקדים לא אכפת אלא הקבוצה מתעצמת מהתאבדותו. חשבתי פעם להתנדב לצבא בתור פקיד. זה לא התממש, אבל אני לומד באוניברסיטה במקום זה.

ד"ר חנה דוידד"ר חנה דויד20/10/2021

סביון: כתבת על בעיה קשה ולדאבון הלב תדירה.. צבא הגנה לישראל אמור לשמור על בטחון המדינה. כדאי מאוד שכל הורה שילדיו מתגייסים לצה'ל יפנים זאת. אין הנערים צריכים להתגייס בגלל שהם חושבים, מקווים, או אפילו מאמינים שצה'ל יאפשר להם שירות מעניין, מאתגר, או 'כייפי'. הם מתגייסים בגלל שזה החוק. כפי שאני נוכחת שוב ושוב, הורים המכינים את ילדיהם לכך, שצה'ל מייעד אותם לתפקיד שאינו בהכרח משאת נפשם, ולפעמים אפילו לתפקיד שהם ממש לא רוצים בו - האכזבה מהשירות קטנה יותר מכיון שהציפיות אינן 'בשמים'.
במהלך שנות עבודתי הרבות כבר פגשתי נער שהתגייס בגיל 19, לאחר סיום תואר שני במתמטיקה, שצה'ל ייעד אותו לשרת במשטרה הצבאית. זו רק דוגמה אחת מבין עשרות דומות. אני מניחה, ברמה גבוהה של ודאות, שחיילים מחוננים שתרומתם הפטנציאלית לצבא אינה נלקחת בחשבון, לפחות מבחינת ההורים ומבחינתם-שלהם, סובלים בעת השירות במקרים רבים, אולי כמעט תמיד. הם סובלים הן בגלל סוג השירות וטיבו, הם סובלים בגלל הידיעה שיכלו לעשות משהו חשוב יותר, לתרום יותר, וגם להפיק מכך שביעות רצון ואולי אפילו שמחה. הם עשויים לסבול גם - אולי אפילו בעיקר - בשל החברה בה הם נמצאים בעת השירות. אבל, כפי שהקדמתי, צה'ל אינו מבטיח, ואינו יכול להבטיח שירות שבו המתגייס ימצה את כישוריו.
ככל שמידע זה יובא מוקדם יותר לידיעתו של המיועד לשירות בטחוני, ככל שהשפעת ההורים בהבהרת המצב תגבר על השפעת בית הספר והחברה - כן יקטנו הציפיות ובעקבותיהן גם האכזבות.

נתן אלתרמןנתן אלתרמן30/8/2021

תשובה. תודה על ההנחיה. אני בתור בן נחשב לאדם מאוד אינטליגנטי ומחונן, אבל אני לא חושב שיש הבדל אינטלקטואלי בין בנים ובנות. אמנם ידוע שבנים יותר שכליים ובנות רגשיות. אני חושב שזה כי האישה יולדת את הילד וצריכה להיות אתו ברגעיו הראשונים, ולכן חשוב שתהיה רגשית ואוהבת. שמעתי פעם דעה, שפסיכולוג גבר עדיף בדרך כלל על פסיכולוגית אישה כי אמירותיו יותר יציבות ומובנות. אני מצטער שהחברה במשך ההיסטוריה הפלתה את הנשים, אישה יצור ביולוגי כמו הגבר ויש לתת לה את כבודה. גם הדתות מפלות נשים, אף שאומרים שהיהדות מאוד מכבדת בדרכה את האישה. אני חוזר בתשובה רפורמי, והיחס שלי לנשים מאוד אוהד ומעריך. בהתאם לנאמר בחברה על גברים, אני מאוד שכלי ומחושב. אני טוב בעיקר בתחום המילולי. אמנם יש בי הרבה אהבה לבני אדם, אבל החלק של ביטוי רגשי חלש אצלי.

ד"ר חנה דוידד"ר חנה דויד30/8/2021

תודה על התגובה. נתן, זה באמת נהדר שאתה עושה את מה שביכולתך כדי 'לשפר את העולם' לפי הניסוח שלך, ויש לך סיבות מצוינות להיות גאה בעצמך.
אולם, כפי שכבר כתבתי, הפוסט שלי, 'מה עוצר את הבנים המחוננים', הוא פוסט כללי, שאינו עוסק כלל במחוננים בעלי תסמונת אספרגר [בוודאי ידוע לך שבעבר הלא-רחוק זה היה האבחון המקובל, בעוד שעתה הוחלט להשתמש בביטוי 'מחוננים על הרצף האוטיסטי']. הפוסט עוסק אך ורק במחוננים-בנים, שהדעה הרווחת לגביהם היא, שהאבחון שלהם כמחוננים הוא אבחון-יתר, שמבדקי המחוננות מעידים אותם ולכן 'עושים עוול' לבנות, ושהמצב ה'נוכחי', זה שנמשך בארץ מזה קרוב ל-50 שנה, שבו בנות מאובחנות כמחוננות בשיעור נמוך מזה של בנים – סיבתו היא סוציולוגית-חינוכית, וה'אשמים' הם המורים, המחנכים, גם ההורים ובעיקר ה'חברה'.
אנשים בעלי תסמונת אספרגר הם, על פי הגדרתם, בעלי אינטליגנציה גבוהה, לכן שיעור גבוה עד-מאוד מתוכם הם בעלי יכולות מילוליות, מתמטיות לוגיות, טכניות-מרחביות, אמנותיות, ספורטיביות או אחרות יוצאות מן הכלל. חלק מהאספיס מגיעים להישגים יוצאי דופן, כמו הרופא האוסטרי ד'ר אספרגר [Johann Friedrich Karl Asperger] , שעל שמו נקראת התסמונת שהוא הצליח לראות את מאפייניה אצל עצמו ולפיכך היא נקראת על שמו. כאמור, בפוסט שאתה הגבת אליו אין שום אזכור למחוננים אוטיסטים – נושא שאכן, כתבתי אודותיו במקומות אחרים, כמו שלושת המקורות שמניתי בתשובתי הקודמת לך. בספר שאני כותבת עתה עם שותפתי ההונגריה, הפרופ' גירמאטי [Eva Gyrmathy] פרק שלם יוקדש להם – דהיינו, לכם.

נתן אלתרמןנתן אלתרמן30/8/2021

שלום חנה. אני נלחם בעולם כבר הרבה שנים כי מעבר לכך שאני אוטיסט, אני גם מאוד רוחני ומיוחד ועוסק באמנות. אני חושב שאני מבטא את גישתי הרוחנית והמיוחדת לחיים דרך האוטיזם. העולם מתקשה לקבל את הייחודיות שלי, ואני נלחם לא רק כדי להתקבל בו אלא גם כדי לשפר אותו. אני יוצר רעיונות מורכבים מאוד. גיליתי שבזמן האחרון אני מאוד עקבי במטרותיי. אני עוזר לאנשים בפורומים הנפשיים ואוהבים אותי. עברתי בחיי תהליכים נפשיים קשים במיוחד בגלל מיוחדות, אבל הם חישלו אותי.

ד"ר חנה דוידד"ר חנה דויד30/8/2021

תודה, נתן, על השיתוף.. כל הכבוד שהתגברת לא רק על המוגבלות הנובעת מתסמונת עצמה אלא גם על הדעות הקדומות שיש לציבור בכל הקשרו לתסמונת אספרגר. אם אתה רוצה לקרוא פוסטים שלי שבהם כתבתי ישירות על אספרגר ומחוננות הנה הקישורים:
David, H. (18/12/2017). And what about Aspies? What to do (Part III). Retrieved from: http://ustunyetene...DAVID
2. David, H. (14/11/2017). And what about Aspies? After accepting the truth (Part II). Retrieved from: http://ustunyetene...di=Dr. Hanna DAVID

3. David, H. (23/10/2017). And what about Aspies? Counseling gifted children with Asperger’s Syndrome (part I: accepting the situation). Retrieved from: http://ustunyetene...DAVID

אכן, הבעיה החברתית של אספיס רחוקה מלהיפטר, ולבי לבי לך. היא תלויה לא בכם, בעלי התסמונת הזאת, אלא בכל מי שעדיין מחזיק בדעות קדומות, באי-נכונות לקבלת האחר, בהסתגרות רק בחברת ה'דוצים לי' . כל אלה, שאינם מסוגלים לראות את היופי ששבעצם המפגש עם מי ששונה מהם, שאינם מבינים שהם-עצמם נעשים עניים יותר כשהם מגביליים את חוג האנשים שאתם הם מקיימים קשרים ומונעים מעצמם חברויות, אפילו היכרויות עם אנשים אינטליגנטיים, משעשעים, טובי לב, חרוצים ודבקים במטרה (מניתי רק מעט מהמאפיינים המשותפים לאספיס רבים), ניזוקים בעצמם.

נתן אלתרמןנתן אלתרמן30/8/2021

שלום. בילדותי אותרתי כמחונן ואינטלגנטי במיוחד ויחד עם זה יש לי סינדרום אספרגר ומוגבלות. השילוב בין שני ניגודים אלה מקשה עליי למצוא מסגרת חברתית מתאימה. אני מתגבר על המוגבלות ולומד בהצלחה רבה באוניברסיטה.