לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
סוף הקיץ

סוף הקיץ

פרופ. עמיה ליבליך | 26/8/2021 | הרשמו כמנויים

אף אחד לא מבטיח לי כי אכן סופו של הקיץ קרב. אבל לוח השנה מחלחל לתודעה – ספטמבר מתקרב, והפעם – גם ראש השנה מיד בראשיתו.
זה היה עבורי קיץ מונוטוני. מדשדש. לא מתקיימים כנסים בינלאומיים המתלווים בנסיעות, גם לא מגיעים אורחים מרחוק. חם מאוד, נתוני הקורונה עולים ויורדים, והפוליטיקאים צועקים פחות מבעבר. האם הם פה? החדשות הכי דרמטיות – מירב מיכאלי וליאור שליין הביאו למשפחתם את אורי, תינוק מאם פונדקאית בארצות הברית. סיפור אנושי, משפחתי, וטעמו הציבורי עימו. והסיפור השני, כמו בדואט – הפגיעה האנושה בלוחם צה'ל סמ'ר בראל חדריה שמואלי על גבול רצועת עזה, וגם התפילות ההמוניות לשלומו. האירוע הראשון מייצג משהו מתוכנן לפרטי פרטים, והשני – את המקריות האכזרית של המציאות. חורף או קיץ, במדינה הזו אין רגע דל, חף מטרגדיה, ואין שבוע שקט.
ומה אצלי? לפני שבועות אחדים התקשרו אלי שתי נשים שלא היכרתי – דר. דנה פאר ויעל חביב, וסיפרו לי כי הן מוציאות סדרה של פודקאסטים בנושא 'את, אני והזיקנה', (תחפשו ותמצאו!) וביקשו לשוחח אתי על שני הספרים האחרונים שלי – 'רק חיבוק', ו'קפה מוות'. הסכמתי, ולפני כחודש קיימנו את השיחה בביתי. דנה ויעל הן נשים העוסקות באופן מקצועי בגיל השלישי על הבטיו השונים. הן היו חביבות והעלו בשיחה שאלות והארות מעניינות.
האם אפשר בכלל להגיד 'זקן' בלי לפגוע – או שמא נמצא מושגים חלופיים, כמו אזרח ותיק למשל... לי המילה זקן איננה מפריעה. אבי הירבה להגיד כי במקרא מהווה 'זקן' תואר לאיש חכם שנקרא לייעץ ולהנהיג בחברה.
האם יש משהו מיוחד באהבה חדשה אחרי גיל 70? אני הרי מנסה לספר סיפורים ולהימנע מהכללות, אבל בכל זאת עניתי כמיטב יכולתי. יש אהבה, אפילו התאהבות עזה, אבל יש בסיסים אחרים לקשר, התאמה, עזרה הדדית ופשוט, מנוס מבדידות.
ומה הקשר בין 'קפה מוות' ל'רק חיבוק'? אני עונה בצחוק כי היה סביר שהופעת שני הספרים הללו תהיה בסדר הפוך, אבל אולי דווקא כך, לספר שאנחנו הזקנים לא רק בענייני מוות... דנה מעלה סברה פסיכולוגית חשובה – רק אחרי שהשלמת עם המוות את יכולה גם לאהוב. אינני יודעת. כל כך הרבה מקריות יש בחיים.
גם חוסן משחק בחיינו תפקיד מרכזי, לדעתי. הקשישים שאיתם שוחחתי על אהבה, קשר וזוגיות גילו ויטאליות רבה למרות גילם המתקדם, אפילו אלה שכבר חצו את קו ה-90. ואני מסכמת מה ששמעתי ומה שראיתי במהלך המחקר: יש צורך בחוסן, יוזמה ואנרגיה כדי לבנות יחסים יש מאין. אולי זו הסיבה שחלק מהקשרים עליהם סופר לי במחקר מבוססים על הכרות מפעם, מבית הספר התיכון, מהשירות בנח'ל, מהפגנות השמאל, או מהשליחות ההיא באירן שלפני המהפכה. כשחברה בגילי סיפרה לי כי פנתה לגבר זר, שנוהג להגיע לאותו חוף ים תל אביבי כל בוקר בשעות קבועות, והציעה לו לחרוג מהרגליו ולהיפגש לבירה בשעת השקיעה – ראיתי בזה את אותו חוסן וויטאליות שלא תמיד זמינה לנו בגיל מתקדם.
מבחינת מקצוענו, אני מרגישה כי יותר ויותר נמשכים פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, רופאים ועוד לעיסוק בזיקנה. נדמה לי כי גם התקשורת, (למשל עיתון 'הארץ'), מקדישה יותר מקום לענייני הגיל השלישי במבט חיובי, ולספר על בני 80 ומעלה שעדיין עובדים ויוצרים - ולא רק אחרי מותם... יש הרבה לקוחות למקצועות הטיפול בזיקנה למיניהם, יש הרבה מה לעשות למניעת הדעיכה והבדידות, או כפי שקראה לזה יעל בשיחתנו 'ההצטמצמות', שעליה כתבתי לפני כשנה באתר הזה. ואולי באמת אעצור כאן – זה תמיד מפתיע ומשמח אותי מאוד כשבעלי מקצוע מתייחסים למה שכתבתי בבלוג הזה, ובכך מגלים לי שאכן גם בערוץ הזה ניתן לפרסם, להישמע ואולי להשפיע.
ובהמשך לפתיח של רשימה זו - שתהיה שנה טובה לכולנו. שנהיה בריאים ופעילים ולא בסגר. שהילדים/נכדים שלנו ילמדו בבית הספר כרגיל. ומה עוד נבקש? אולי רק – לכו להתחסן!

עוד בבלוג של פרופ. עמיה ליבליך

היום מצאתי סוף סוף 3 שעות לצפייה בסרט שרבים כבר המליצו עליו – 'התבגרות'. ובאמת הייתה זו חוויה מרגשת ומאלפת....
משהו התחיל מדגדג לי לכתוב כאן בזמן נהיגה, או ליתר דיוק פקקי התנועה, בין יפו למרכז תל אביב במוצ"ש הדחוס,...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

יששכר עשתיששכר עשת29/8/2021

משהו שכתבתי שנראה שמתכתב עם דבריך. הוראות להתחדשות בסוף תקופת תמוז
מאת יששכר עשת פסיכולוג קליני רפואי מדריך בטיפול קוגניטיבי התנהגותי וטיפול משפחתי מדריך רופאי משפחה ומטפלים מגישות שונות. משלב בעבודה גישה הומניסטית תרבותית קיומית.
Isas.eshet@gmail.com ובאתר 'לרפא את יצירי כפיך'

'בסוף חודש אלול מתגברת הציפייה ביקום, בגוף ובנפש, הכול מצפה לחידוש העוז. תקיעת השופר בראש השנה היא מתן אות להתעוררות, פתיחה להתחדשות... עוד מעט יתחדש מקור החיים, כלומר: הקשר בין שמיים והארץ, וירדו הגשמים מלמעלה ויפרו את הארץ מתחת, ויתעורר האדם לפעולה ביקום, וירגיש שיש טעם בחיים, ושכדאי לפעול, לתקן ולחדש את עצמו ואת העולם שמסביבו...' (שכטר, 1992)
את עקרון ההתחדשות המציא הטבע בהיבראו. אבל גם לה יש גבולות כגון ענווה, היותנו חלק ממכלול ולא פרטים בודדים, והסכמה להיות שותפים ושומרים על איזון אקולוגי. 'ראה את יפי העולם שבראתי,' אמר אלוהים באחד המדרשים. 'תן דעתך, שלא תקלקל את האיזון האקולוגי. טול מִמִּין כלשהו בעולם, כך שהוא יוכל להתחדש. ואם קלקלת, אין כבר מי שיתקן אחריך.'
הנה הם שוב, פורחים על החוף, מול מרחבי ים-החיים. הם, אדם וחבצלת החוף. איך הם עושים זאת? הרי תקופת ימי תמוז ואב הם סכנה. שמש יוצאת מנרתיקה לבשל פירות והעולם מתקשה לעמוד בקרינתה העזה. הרי לאורך השנה נכשלנו, חלינו, פגענו. אפילו חורבן היה פה ושם. אז מה? יצאנו לגלות, טיפחנו נחמה ותקווה, שרדנו וזכינו לגאולה נוספת. כך זה עשוי להתרחש עד יום מותנו.
אלול מבשר את תקופת רעננות תשרי, הוא המודיע את תקוות ההתחדשות, על אף יְמֵי עומסי חום כבדים. על פי המסורת היהודית אלול גם מבשר את האפשרות לתיקון, כי ההתחדשות באמצעות תשובה ותיקון, נבראה ביחד עם בריאת העולם.
אלול. פורחת חבצלת החוף, מעוטרת בכתר כלה לבנה. פורח אדם מתחדש בחליפת חתן. הם שוב ממתינים לזיווג הנכון שייראה מעבר לאופק. איך הם עושים זאת? איך הם עולים ופורחים ומקשטים את הבריאה בהתחדשותם. סודם הוא בזיהוי סכנות אפשריות תוך כדי תקופת שפע. כן גם סכנות יש בתקופות שפע. יותר מדי מים, מלח וְאוֹר יפגעו בסיכוי נביטת זרעי התקווה.
לחבצלת החוף ולאדם יש בצל אוגר מים, מזון, יחסים טובים ומעשים טובים, חסכונות מתקופות שפע. רק שלא נשכח לרגע את החיים ונהפוך לאגרנים. חומר הבצל וחסכונות משמשים להמרצת פעילות הלב ולהרחבת דרכי הנשימה. עלי החבצלת וכפות ידי האדם נשואות לשמים, מצופים בשכבת דונג המגינה עליהם מפני רסיסי מלח צורב וּבִּקּוֹרוֹת קשות שמביאה רוח ים-החיים. זרעי תקוותם מצופים בשכבת שַׁעַם ואפילו פלסטיק, המאפשרת להם לצוף על פני שיטפונות מים וייאוש, ולנבוט במקום חדש. התחדשות הזרעים הנובטים באה לביטוי בצניעות, במקום מוגן משפע אור וגילוי. לחבצלת החוף ולאדם שורשים ארוכים במיוחד באדמת הטבע וההיסטוריה. בעזרתם נקלטים מי-חיים מאזורים נרחבים.
זהו סוד ההתחדשות. נחסוך לעת צרה. נשא כפינו עטויות כפפות מגן לשמים. נעמיק שורשים לטבע ולהיסטוריה. ניטול מִין כלשהו כך שיוכל להתחדש. לתהליך ההתחדשות נחפש מקום רחוק מאור זרקורים, המאפשר מתינות. נאמין בחילופי תקופות השנה. אלו הן הוראת התחדשות של אלול.

הוראות אלול לסוד ההתחדשות לנוכח סיום ההתפתחות.
א. נפתח חסכונות שחסכנו: נגלה שכולנו חסכנו ביודעין או בלא יודעים לעת צרה. חיים שלמים הם עצמם חסכון אדיר. נפתח את מאגרי החסכונות שלנו. כספים ונכסים. עולמות תוכן שעסקנו בהם. קשרים משמעותיים לאדם, לחי ולטבע. יצירות שיצרנו שהם הבריאות שבראנו, גם אם מעולם לא הוצגו בתערוכה. זיכרונות התרומות שתרמנו לעולם. כל אלו יגלו לנו שחיינו לא היו לשווא ופריחה עונתית שנה אחר שנה הפכה לעולם בפני עצמו. כל רגע טוב להוציא לאור נכסים אלו, להפגיש אותם עם חברים חדשים, עם העולם.
ב. נגלה בַּשָּׁמַיִם את אוצרות רוחנו: נשים לב בשמים הנושאים את עולמות הרוח שלנו. נלטש ונחדד את עולמות הרוח שלנו, עליהם הגנו לפעמים בחירוף נפש. הם המעשים המוסריים שלנו, עקרונות חיים של שלום, יצירות רוחניות, ונוכחות תופסת מקום בעולם, לא על חשבון האחר. כי הרוח אינה מתכלה גם אם הגוף לא חי עוד. גלגול נשמות הוא גלגולי הרוח שלנו שתמשיך להשפיע במודע או שלא במודע על עולמות יקירנו. כשנפגוש מכרים נשים לב שהם מנסים לגמול לנו על החסדים שהשפענו עליהם. זה הזמן לומר להם תודה על ההזדמנות שנתנו לו למעשה חסד לו היו זקוקים בזמנו.
ג. נעמיק שורשים לטבע ולהיסטוריה. אפילו מבלי משים אנו שתולים בעולם הטבע ובהיסטוריה הפרטית והעולמית. זה הזמן להרחיב את התודעה שלנו לאירועי חיינו שהיו שתולים במרחבי טבע שונים ובהיסטוריה העולמית, במלחמות, באסונות, וברגעי פאר של העולם. מהלכים אלו יתנו תוקף רחב להיסטורית חיינו כחלק מעולם הטבע והעולם ולא יצורים בודדים ולא קשורים. כל ידע היסטורי עולמי חדש שנלמד יהפוך אותנו במהרה לאזרחי העולם. הטבע מחכה לנו בכל תקופה עם פרותיו פרחיו ומזג האוויר שלו. אנחנו יצורים של הטבע, אבל רובנו התנתקנו מכור מחצבתנו. נחזור הביתה לטבע לשעה ביום לנוכחות מלאה בטבע בכל עונות השנה.
ד. נגלה שבמקרים רבים חיינו היו שזורים בלאפשר חיים. נזהה במהלך חיינו שהעץ או הפרח ממנו נהנינו, גם אפשרנו לו המשך קיום. נזהה את האדם, המשפחה או הקהילה שתרמנו לנו ואף אנחנו תרמנו להמשך קיומה. עכשיו הזמן לפגוש אותם מחדש כשווים בין שווים ולחוות את השותפות שהייתה קיימת ואולי לא שמנו לב אליה.
ה. היכן מתקיימת ההתחדשות. לתהליך ההתחדשות נחפש מקום רחוק מאור זרקורים, המאפשר מתינות. האור שיתגלה תהליך ההתחדשות ינבע מתוכנו. אנשים ישאלו מה קרה לך? הם יציינו שאתה קורן, נראה שוב צעיר. ואז נחבור מחדש אל העולם וברואיו.
ו. נאמין בחילופי תקופות השנה. תקופות השנה ממשיכות להתחלף גם אחרי מותנו. עוצמת התקופות היא בקביעותן. כל עוד אנו חיים, תקופת תמוז תמיד תחלוף ואנו נוזמן להתחדשות.

גבולות ההתפתחות
מוזמנים להתחדשות כל השנה, ולא רק בסוף תקופת תמוז. אלא מה... התחדשות היא גבול להתפתחות. התחדשות היא האפשרות לשמור על מה שהיה. התפתחות חסומה ביכולת התחדשות. (Thane, 2018) יכולת ההתחדשות קיימת בכל גיל עד סוף החיים. גם אם איננו מתפתחים עוד אנו מתחדשים. זהו סוד חיי הנצח. גם אחרי מותנו מתחדשים זיכרונותינו ביקירים הממשיכים את דרכנו. פרח ואדם שבים ופורחים בתקופתם, רק אם לא יְכַלּוּ את האיזון האקולוגי. כי מרוב התפתחות ייעלמו הַמִּינִים ואחריהם תקופות השנה ואיתם גם האדם.

התייחסות
שכטר, י. (1992) רוח ונפש. הוצאת שוקן
Thane, P. (2018) What is ‘regeneration’ and who needs it? Palgrave Communication 4(58)
https://www.nature...114-8