בתהליכי פרידה - עדכונים

יו"ר חטיבת הפסיכולוגים בהסתדרות | 22/11/2020 | הרשמו כמנויים

בסוף החודש אסיים את עבודתי בהסתדרות

קיצור הפרקים הקודמים:

משפחתי ואני עושים רילוקיישן בתחילת החודש הבא, ולצערי החליטה יו"ר הסתדרות המח"ר שלא אוכל להמשיך לכהן כיו"ר החטיבה. מיותר לציין שלא היינו מרוצים מההחלטה הזו - הגם שאני יכולה להבין מדוע יו"רית המח"ר לא מעוניינת שיו"ר החטיבה תעבוד מחו"ל, ומנקודת מבטה יש צדק בהחלטה זו. עם זאת, להתרשמותי, רוב מוחלט של צירי החטיבה, אכן רצו שאמשיך בכהונה.

יכולנו להיכנס למאבק משפטי על כך על מנת לבחון את הסוגיה מבחינה תקנונית. כפי שאתם יכולים לנחש, התקנון שנוסח לפני שנים רבות לא ממש מתייחס למצב תקדימי כזה. ייתכן שהיינו מנצחים וייתכן שלא. אבל החלטנו (ובמידה רבה - החלטתי) שהשקעת האנרגיות במאבק הזה לא תהיה נכונה, ותסיט אנרגיות חשובות מהמאבק האמיתי. האנרגיות שלנו צריכות להיות מושקעות בשינוי הפסיכולוגיה הציבורית, ולא במאבקים פנים ארגוניים בתוך ההסתדרות.

לכן, חישבנו מסלול מחדש, הוכרזו בחירות ליו"ר החטיבה, והחלטנו (כרגיל) שמהלימונים נעשה לימונדה.

אלא שאז נחתה מכה נוספת. יו"ר הסתדרות המח"ר הודיעה לי שעם סיום תפקידי יילקח גם התקן שניתן ליו"ר החטיבה. כלומר - היו"ר הבא יעשה את תפקידו בהתנדבות. לא צריך לפרט עד כמה זה לא סביר. כולכם מכירים מקצת מהפעילות ויכולים לנחש שאפילו 50% המשרה שקיבלתי לא מכסים את שעות ההשקעה שמגיעות עם התפקיד.

יחסי הכוחות הם מוזרים - יו"ר החטיבה הוא יו"ר נבחר, ומצד שני כן כפוף במידה מסויימת ליו"ר המח"ר. וזו הצהירה כי לא מוכנה לקבל מצב בו עובד שכפוף לה הוא נבחר ולא סר למרותה. נו - ולא תמיד סרנו/תי למרותה.

הדבר מצטרף לקשיים נוספים שעלו בעבודה מול המח"ר, אבל אין ספק שלקחת את התקן ליו"ר החטיבה זה לשים מקלות בגלגלים של העגלה שמהירות הנסיעה שלה רק עולה ועולה, כפי שכולכם רואים.

נמשכת ההרשמה למחזור לימודים חדש (מחזור שמיני)
של תוכנית הכשרה בפסיכותרפיה ברוח פסיכולוגיית העצמי

לפני כמה ימים תם מועד הגשת המועמדות לראשות החטיבה. באופן לא מפתיע הוגשה מועמדות יחידה (כי מי יסכים לעשות תפקיד זה בהתנדבות?), ומצד שני אני מאוד גאה לספר שד"ר יובל הירש הגיש מועמדות. שמו אולי פחות מוכר לכם כי (עדיין) אין לו פייסבוק, אבל יובל חבר בצוות המוביל של התנועה למען הפסיכולוגיה הציבורית כבר 5 שנים, הוא חבר במזכירות החטיבה מאז היווסדה, והוא אחד הפעילים המרכזיים והבועטים שיש בצוות המאבק. אין ראוי ממנו להמשיך בתפקיד הזה, ואני מברכת אותו עם כניסתו הצפויה לתפקיד (החטיבה עוד צריכה לאשרר את זה ואז נברך באופן רשמי ומרגש אף יותר, אבל בגדול זה מה שצפוי לקרות).

ועדיין - לא יקום ולא יהיה, לא החטיבה בהסתדרות, לא התנועה ולא הפ"י מוכנות לקבל מצב בו יובל ייאלץ לבצע את עבודתו בהתנדבות. בדיוק על זה אנחנו נלחמים - פסיכולוגים לא צריכים להמשיך להתנדב בשירות הציבורי!

בשבועות האחרונים אנחנו בשיחות צפופות עם שלל גורמים בהסתדרות. מעבירים את המסר הזה בצורה חדה וברורה.

ב-1.12 יובל ייכנס לתפקידו (אם לא יהיו הפתעות וגו'). לא ייתכן שהוא לא יקבל על כך שכר. לא ייתכן שההסתדרות עצמה תשים לנו מקלות בגלגלים, ואני בטוחה שקול ההיגיון ינצח ואכן ההחלטה הלא הגיונית הזו תשונה.

נמשיך לעדכן.