פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
יְלָדוֹת חֲכָמוֹת שֶׁיִּתְנַהֲגוּ כָּכָה יְכוֹלוֹת לְהַצִּיל אוֹתָנוּ מֵעַצְמֵנוּ

יְלָדוֹת חֲכָמוֹת שֶׁיִּתְנַהֲגוּ כָּכָה יְכוֹלוֹת לְהַצִּיל אוֹתָנוּ מֵעַצְמֵנוּ

עלון פסיכולוגיה עברית | 30/8/2020 | הרשמו כמנויים

יְלָדוֹת חֲכָמוֹת שֶׁיִּתְנַהֲגוּ כָּכָה יְכוֹלוֹת לְהַצִּיל אוֹתָנוּ מֵעַצְמֵנוּ

השבוע יחזרו ילדנו לבתי הספר. או שמא כדאי להוסיף – 'לכאורה'. כמה קל ובלתי נסבל גם יחד, להתרגל לחוסר הוודאות שמאפיין את התקופה הזו. קל – משום שכמעט ואי אפשר לזכור איך זה כשדברים מתנהלים כתיקונם. חווית הכאוס מתמשכת והופכת אט אט לשפה המדוברת שלנו. כאוס עמוק – אל מול הנגיף הגדול, הממשלה המתעתעת, הכלכלה המקרטעת, המחר הסתום. כיצד מושפעים ילדנו מהכאוס הזה?  איך מרגישים המתבגרים שלנו שחוזרים למסגרת רופפת? ובצד זאת – מי יודע, אולי ממש עכשיו, באותיות שפת הכאוס, נכתבים לאט גם דברי ימים חדשים שיהפכו לספרי-לימוד-החיים של הנערות והנערים?  הכרה באפשרות להפגין, לדרוש, לדאוג, ליזום, להיות פעילות אל מול עוולות? 

השבוע באתרנו, חומרי למידה טריים ונהדרים:

אבחון אישיותם של מטופלים – פרקטיקה פוגענית ומיותרת או שמא חיונית? מאמרה של אורנה אפק מצטרף לגישה המכירה בתרומה הרבה של האבחון ליעילות הטיפול. לאחר הצגת הטענות השוללות את הצורך באבחון אישיותי, מפורט מדוע וכיצד אבחון אישיותי פסיכודינמי מקיף שלא מתמקד בסממנים חיצוניים ובהיבטים פתולוגיים בלבד לא רק שאינו מיותר או פוגעני – אלא חיוני ממש להצלחת הטיפול.

משפטי הסיום שנזרקים לחלל האוויר על ידי המטופלים בתום השעה הטיפולית, עשויים לתת מידע רב ערך למטפל בנוגע למצבו הרגשי של המטופל וליחסי ההעברה שלו, ולכן פעמים רבות הם בעלי חשיבות יוצאת דופן עבור התהליך הטיפולי. המאמר של גלן גבארד, שאת סקירתו אנחנו מביאים אליכם, מתייחס לתופעת משפטי הסיום של המטופלים ומציג את חשיבותם באמצעות תיאורי מקרה מגוונים ומרתקים.

במדור הספרים - שיריו של רפי וייכרט עוסקים במתח שבין האורבני והחולף - לנצחי. הם מבטאים שאיפה לתיעוד ולהקפאה וסוג של חרדה מפני הזמן הזורם והמכלה. יותר מרבע מאה חלפה מאז פרסומו הראשון של ספר שיריו של וייכרט "מיטה", וכעת הוא יוצא במהדורה חדשה וחגיגית. למהדורה זו מצורף פתח דבר מאת המשורר והאנליטיקאי היונגיאני גיא פרל, שזמין לקריאתכם.

ועוד במדור- 'הגור שלמד להירדם לבד - ילדים והורים מנצחים את פחדי הלילה' - סיפור ילדים מסקרן ומלא הומור, המעביר את המסר שילדים והוריהם יכולים להתגבר יחד ובקלות על פחדי הלילה, ולצמצם משמעותית את התלות ההורית מאת ד"ר יונתן קושניר ורם קושניר.

בפסיכובלוגיה - 

בכתב העת "מפתח" פורסם לאחרונה מאמרה של ד"ר אפי זיו בנוגע לגילוי עריות, ובו זיו טוענת כי המעבר של פרויד מתיאוריית הפיתוי לתיאוריית המשאלה הזה לא רק גילם את העיוורון ההיסטורי ביחס לגילוי עריות בשיח הפסיכואנליטי, אלא גם הסיט את השיח הפסיכואנליטי מדיון במציאות טראומטית (פיתוי ממשי) לדיון ששם דגש על פנטזיה של פיתוי, ומעיסוק בגילוי עריות כהפרעה להתפתחות לשימת דגש על קבלת האיסור על גילוי עריות כשלב בהסדרה של התפתחות פסיכו-סקסואלית בדרך אל ההטרונורמטיביות. מה דעתכם? 

ד"ר ניצה ירום תוהה האם הקורונה חושפת את ערוותנו, ומביאה בבלוג שלה את דבריו של יצי כץ, שאבחן את המהירות שבה המכונים הפסיכואנליטיים התארגנו במהלך משבר הקורונה, ו"הביאו מומחים שלידע שלהם בקורונה לא הייתה שום אסמכתא. הם 'תפסו' מעמד ועליונות כי היו מאורגנים - זוהי פוליטיזציה של הקורונה".

ובשפיות זמנית - BetterHelp, שמציעה טיפול בהתכתבות, טלפון ווידאו, נכנסה לשוק הישראלי. מה יהיו ההשלכות?

 

 

תפילת האב / נמרוד סלבין

יֵשׁ רְגָעִים שֶׁבָּהֶם
אַנִּי רוֹאֶה אֶת הַזַּעַם
מַבְלִיחַ בְּעֵינֶיהָ שֶׁל בָּתֵּי
וְאַנִּי מִתְפַּלֵּל
שֶׁיִּהְיֶה לִי אֶת הַכּוֹחַ לְהָכִיל
וְלֹא לְהִיבָּהֵל
כְּדֵי שֶׁהִיא לֹא תִּיבָּהֵל
מֵאֵשׁ הַחַיִּים שֶׁבְּתוֹכָהּ
שֶׁלֹּא יַגִּידוּ לָהּ אָחַר כָּךְ
שֶׁזֶּה לֹא מַתְאִים לְיַלְדָּה
לְהִתְנַהֵג כָּכָה
כִּי יְלָדוֹת חֲכָמוֹת שֶׁיִּתְנַהֲגוּ כָּכָה
יְכוֹלוֹת לְהַצִּיל אוֹתָנוּ מֵעַצְמֵנוּ

 


עוד בבלוג של עלון פסיכולוגיה עברית

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.