פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
מוטל בספק: משבר אמצע החיים

מוטל בספק: משבר אמצע החיים

שפיות זמנית | 10/11/2011 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

ג'ס ברינג כותב בבלוג שלו ב- Scientific American אודות המחסור בהוכחות לקיום משבר אמצע החיים. למעשה, מעבר לכך שאין הסכמה בין נבדקים בגילאים שונים על מתי מתרחש, אם בכלל, משבר אמצע החיים, גם עצם הקיום שלו מוטל בספק. למעשה, כותב ברינג, אין שום הוכחות חד משמעיות שתקופה זו בחיים משברית יותר מכל תקופה אחרת, ומספר חוקרים שניסו לתקף את התופעה לא ממש הצליחו.
אפשרות אחת להסביר כיצד הקונסטרוקט חסר התוקף האמפירי נכנס לשיח היא שהקיום שלו עוזר ללא מעט גברים להצדיק התנהגויות לא תואמות גיל. היא מובאת ביתר פירוט בבלוג Mind hacks.
מה אתם חושבים?

עוד בבלוג של שפיות זמנית

ביום חמישי הקרוב (ה-14.4) יגיעו מדעני מכון וויצמן לבתי קפה ובארים בתל אביב כדי להעביר הרצאות בנושאי מחקר...
ההתחממות הגלובלית, המסת הקרחונים, המשבר הכלכלי העולמי ויתר התופעות המדאיגות; לא אלה אחראים לתחושת המחנק...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

אלעד ליבנהאלעד ליבנה12/11/2011

ממליץ לקרוא את המאמר של פרוינד וריטר בנושא. הכותב בבלוג מפנה מספר פעמים למאמר הסקירה המצויין של Freund ו-Ritter שפורסם לפני כשנתיים בכתב העת Gerontology וכדאי מאוד לקרוא את המאמר עצמו. בהתייחס לדברים של דניאל בקר- אמנם בפועל, נראה שרוב בני האדם אינם חווים משבר באמצע החיים ששונה באופן מהותי ממשברים אחרים לאורך טווח החיים (זיכרו חוקרים כגון אריקסון ולוינסון, שמדברים על כך שכל החיים שלנו זרועים במשברים), אבל המחברים ממליצים שלא לוותר לחלוטין על המושג "משבר אמצע החיים", בעיקר לנוכח העובדה שהוא מובנה בצורה חזקה מאוד כתבנית מושגית (construct) בעלת משמעות חברתית בתקופתנו.

daniel beckerdaniel becker11/11/2011

מוטל בספק? אין כמו הספק, במיוחד באמצע החיים. בתור מי שמתייחמר להבין בנושא של אמצע החיים (גם ובעיקר מניסיון אישי) לא הייתי רוצה להתייחס לבלוג לגופו של עניין ואם מישהו לא חושב או מאמין שהחוויה של אמצע החיים או יותר נכון של המחצית השנייה לא שונה מזו של המחצית הראשונה הרי שזה קשור לכך שמפאת גילו לא הגיע אליה או למרות גילו לא הגיע אליה.

לאחר קריאה של הבלוג נראה לי שהדיון לגבי קיומו של משבר אמצע החיים הוא מצויין על מנת להדגים שני דברים:
האחד, היכולת שלנו בויכוח לשלוף מתוך שפע הנתונים המצויים בידינו רק את אלה שאנחנו מוצאים מתאימים לבסס את טענותינו. מאמרו של אליוט ז'אק שטבע את המושג משבר אמצע החיים מצוטט בהרחבה, אך נשלפו מתוכו אותם אלמנטים שמנסים להיות מדעיים ולא הם עיקר. העיקר הוא התפיסה של אליוט ז'אק שאמצע החיים הוא השלב שבו אנו מעבדים פעם שנייה את העמדה הדכאונית על פי מלאני קליין אלא שהפעם מול החוויה של הסופיות, וגם זה רק צורה לתאר את מה שברדוקציה לסכימה היסודית הייתי מגדיר שזו ההתמודדות עם ה"אין" בין אם האין זו הסופיות, הבדידות, הרוע או כל ביטוי אחר של מהות שנושאת איתה את הסימן "מינוס", כמו כן ברור כי זה מלאכותי להגביל את ההתודדות הזאת לאמצע החיים אלא שזו התמודדות שמתחילה באמצע החיים.

היסוד השני של הבלוג אשר ראוי להסתכל עליו בקורטוב ביקורתיות הוא הנושא של ה"הוכחות". בעידן של פסיכולוגיה "מונחת עובדות" אין משמעות לכך ש92% מהנשאלים מרגישים שמשבר אמצע החיים הוא "מציאותי" -
(REAL במאמר), כיום רק כלים פסיכולוגיים מדוייקים שמבוססים על שאלונים שחוברו על פי מיטב העקרונות של הסטטיסטיקה ונותחו בהאם ראויים לקבוע מה זו מציאות ומה לא.
רק נותר לשאול, והאדם והחוויה? היכן הם?
דני בקר

daniel beckerdaniel becker11/11/2011

מוטל בספק? אין כמו הספק, במיוחד באמצע החיים. בתור מי שמתייחמר להבין בנושא של אמצע החיים (גם ובעיקר מניסיון אישי) לא הייתי רוצה להתייחס לבלוג לגופו של עניין ואם מישהו לא חושב או מאמין שהחוויה של אמצע החיים או יותר נכון של המחצית השנייה לא שונה מזו של המחצית הראשונה הרי שזה קשור לכך שמפאת גילו לא הגיע אליה או למרות גילו לא הגיע אליה.

לאחר קריאה של הבלוג נראה לי שהדיון לגבי קיומו של משבר אמצע החיים הוא מצויין על מנת להדגים שני דברים:
האחד, היכולת שלנו בויכוח לשלוף מתוך שפע הנתונים המצויים בידינו רק את אלה שאנחנו מוצאים מתאימים לבסס את טענותינו. מאמרו של אליוט ז'אק שטבע את המושג משבר אמצע החיים מצוטט בהרחבה, אך נשלפו מתוכו אותם אלמנטים שמנסים להיות מדעיים ולא הם עיקר. העיקר הוא התפיסה של אליוט ז'אק שאמצע החיים הוא השלב שבו אנו מעבדים פעם שנייה את העמדה הדכאונית על פי מלאני קליין אלא שהפעם מול החוויה של הסופיות, וגם זה רק צורה לתאר את מה שברדוקציה לסכימה היסודית הייתי מגדיר שזו ההתמודדות עם ה"אין" בין אם האין זו הסופיות, הבדידות, הרוע או כל ביטוי אחר של מהות שנושאת איתה את הסימן "מינוס", כמו כן ברור כי זה מלאכותי להגביל את ההתודדות הזאת לאמצע החיים אלא שזו התמודדות שמתחילה באמצע החיים.

היסוד השני של הבלוג אשר ראוי להסתכל עליו בקורטוב ביקורתיות הוא הנושא של ה"הוכחות". בעידן של פסיכולוגיה "מונחת עובדות" אין משמעות לכך ש92% מהנשאלים מרגישים שמשבר אמצע החיים הוא "מציאותי" -
(REAL במאמר), כיום רק כלים פסיכולוגיים מדוייקים שמבוססים על שאלונים שחוברו על פי מיטב העקרונות של הסטטיסטיקה ונותחו בהאם ראויים לקבוע מה זו מציאות ומה לא.
רק נותר לשאול, והאדם והחוויה? היכן הם?
דני בקר