פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
הסיפור על איה ואאוץ' | ורד ראש

הסיפור על איה ואאוץ' | ורד ראש

ורד ראש | 11/4/2020 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

(מבוסס על סיפור הילדים - איה אאוץ' ואווה(

הסיפור על איה ואאוץ' הוא סיפור קצר, שמוסר ההשכל שלו מעט אכזר.
על אחת ששמה אאוץ' ואחד ושמו איה,
שיום אחד נעלמו ואיש לא ידע אנה.
איה ואאוץ' גרו בבניין רב קומות, בו התגוררו חברי להקת המחול המפורסמת "twisted", ואם תרצו בעברית ה"מעופפים".
על דלת דירתם בקומה האחרונה היה תלוי לו השלט הבא: כאן גרים ביחד וגם לחוד איה ואאוץ'.
איה ואאוץ' היו רקדנים מבריקים בתחומם.
על אף שתמיד ייעדו להם משפחותיהם עתיד מקצועי אחר, שניהם במקרה, וכמובן שלא במקרה, נכנסו לתחום הריקוד כאילו לא היה דבר אחר בו יוכלו לעסוק.
חשוב לזכור, כפי שרובכם כבר יודעים, שתחום הריקוד הוא תחום תחרותי, תובעני, דורש השקעה ושליטה, שיווי משקל וריכוז ובעיקר מסוכן.
ומדוע פנו לתחום מסוכן בו ריבוי הפציעות מכריע את חלקנו? ואף עלול לקבוע את גורלנו?
התשובה היא קודם כל המוסיקה
וכאן נמצאת רק חלק מהתשובה למדוע איה ואאוץ' שוכנו באותה הדירה מלכתחילה.
שניהם היו מומחים לפציעות ואף נחשבו למרפאים בעולם הריקוד. אולי כי מלידה חיו ונשמו מוסיקה ותנועה, חשבו שיכלו למנוע כל פציעה עתידית.
כך הדהדו בקולות הבניין קריאות איה ואאוץ' עד לשמיים, ואלו ירדו מקומת הגג ,לפתור כל פציעה, קלה וחמורה, לכל רקדני הלהקה.
אך לאיה ואאוץ' כוחות אחרים,
משלימים אפשר לשער, לכל אחד קסם אחר.
איה היה מרפא פציעות אקוטיות, כאלה שחוטפים ברגע ומעלימים ברגע נוסף.
אאוץ' הייתה מומחית פגיעות עמוקות, כאלה שמותר לבכות בגללן

ומלוות את הרקדנים אפילו שהזמן עף.
הרקדנים היו קוראים לאיה ואאוץ' על פי סוג הפציעה ותאמינו לי, הייתה לשניהם המון עבודה.
כפי שאתם בטח תוהים, מי טיפל במומחים שלנו כאשר הם אלו שהיו נפצעים?
אה... כך התחיל לו הקשר המופלא
הסטודיו היה מלא מראות, כאלו שמקיפות חדר שלם ואף התקרה הייתה מכוסה מראה ומראה ומראה.
איה היה רקדן מיוחד במינו, אהב לרקוד לבדו, בעיקר בחושך, כאילו לא ידע אם יש רקדן לידו, כך הצטיין במיומנות שליטה ודיוק.
אאוץ' אהבה את המראות, כך תמיד ידעה מה צריכה לשנות.
תמיד העדיפה לרקוד עם השאר, כך למדה עוד רפרטואר,

כזה שלא הכירה ואף לא יכלה לדמיין, כך הצטיינה במיומנות הפריסטייל.
על שונותם עלתה תשוקתם למקצוע, ואלו יכלו להבין אחד את השניה דרך מבט, תו או תנועת אצבע. גופותיהם נפגשו בסנכרון מושלם.

אם לומר את האמת, אני כל הזמן חשבתי שהפסקול לא מתאים אבל כל השאר היו תמיד אומרים  שהחיבור בין השניים העלה את שניהם עד השמים.
ואז יום אחד בשעת בין ערביים (אהובה עליהם במיוחד) התאמנו יחדיו על דואט מחודש בגג דירתם.
האמת, שניהם הופיעו בעבר את אותו המופע, אבל כולם ידעו שהפעם עם שני אלו, העתיד לא נודע
חיבור כזה לא נראה בחיים, לפחות כך כולם היו אומרים.
הריקוד היה מורכב ביותר, אך איה ואאוץ' לא חששו, כי ידעו שבמקרה של נפילה או סיבוב לא נכון, יש להם אחד את השני.
אאוץ' מוחזקת בזרועותיו של איה, אט אט עולה כמו זריחה אל השמים, הוא ממקם את כפות רגליה על כתפיו, היא עומדת יציבה, מכופפת ברכיים, איה קופץ, אאוץ' עפה גבוה בסחרור יוצא דופן וביטחון מלא, מתכוננת לנחיתה על גופו של איה.

ואז הגיעה אווה.
                         
בום!

מוסר השכל:
לך תסמוך על רקדן שקרוי על שם בת.

 


אהבתם את הסיפור? כתבו תגובה!
מספר התגובות ישוקלל בבחירת הסיפור הזוכה

עוד בבלוג של מילים כדי לומר זאת

א. היא עמדה בדירה התל אביבית המשופצת שלהם ושטפה כלים. קצוות שיער דגדגו את פניה, הרימה מרפקה לגרד וסדרה...
אמרתי לרודנסקי שמה שהוא מבקש עלול לעלות לי בחיי. אך הוא צחק ואמר שככה מתחילים סיפורים גדולים. אמרתי...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

אין עדיין תגובות לפוסט זה.