פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
בימי הקורונה

בימי הקורונה

רות נצר | 14/3/2020 | הרשמו כמנויים

בימים טרופים אלה ,כשמחייבים אותנו לא ללחוץ ידיים, לא להתחבק, לא להתנשק, לא לטפל בנכדים, לכלוא עצמנו בבתים, לטפל דרך סקייפ ולא במפגש פנים אל פנים, כמעט להדיר עצמנו מהחבור האנושי האינטימי הפיזי, שהוא נחמתנו, אני רוצה לצטט את יהודה עמיחי:

אֲנָשִׁים מִשְתַּמְּשִׁים זֶה בַּזֶה
כְּמַרְפֵּא לִכְאֵבָם. אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי
שָׂמִים עַל הַפְּצָעִים הַקִּיוּמִיִּים שֶׁלָּהֶם,
עַל הָעַיִן, עַל הָעֶרְוָה, עַל הַפֶּה וְעַל הַיָּד הַפְּתוּחָה,
תּוֹפְשִׂים זֶה אֶת זֶה וְלא רוֹצִים לְהָנִיחַ.



תגיות:

עוד בבלוג של רות נצר

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.