לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
שכחת את הסיסמה? הקלידו אימייל ולחצו כאן אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
בימי הקורונה

בימי הקורונה

רות נצר | 14/3/2020 | 2,988 צפיות | הרשמו כמנויים

בימים טרופים אלה ,כשמחייבים אותנו לא ללחוץ ידיים, לא להתחבק, לא להתנשק, לא לטפל בנכדים, לכלוא עצמנו בבתים, לטפל דרך סקייפ ולא במפגש פנים אל פנים, כמעט להדיר עצמנו מהחבור האנושי האינטימי הפיזי, שהוא נחמתנו, אני רוצה לצטט את יהודה עמיחי:

אֲנָשִׁים מִשְתַּמְּשִׁים זֶה בַּזֶה

כְּמַרְפֵּא לִכְאֵבָם. אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי

שָׂמִים עַל הַפְּצָעִים הַקִּיוּמִיִּים שֶׁלָּהֶם,

עַל הָעַיִן, עַל הָעֶרְוָה, עַל הַפֶּה וְעַל הַיָּד הַפְּתוּחָה,

תּוֹפְשִׂים זֶה אֶת זֶה וְלא רוֹצִים לְהָנִיחַ.


תגיות:

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא: קורונה
יהודית וינשטיין
יהודית וינשטיין
עובדת סוציאלית
רמת הגולן, אונליין (טיפול מרחוק), צפת והסביבה

עוד בבלוג של רות נצר

הפסוק אומר: 'ויהי בבואנה בית לחם ותהם על העיר עליהן ותאמרנה הזאת נעמי'. השיר שכתבתי ומובא כאן פותח...
איך אכתוב את קורות חיי. הרי כל אחד סוחב קורות על גבו כדי לבנות מהן חיים. ואז בונה קורה על גב קורה, וכך...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.