על סיכום של שנה ושנה חדשה

יו"ר חטיבת הפסיכולוגים בהסתדרות | 1/10/2019 | הרשמו כמנויים

על סיכום של שנה ושנה חדשה.
על בחירות ועל כח ועל שררה.
ועל שחיקה והתנעה מחדש.

בימים/שבועות האחרונים אני עסוקה רבות בשאלה מה השתנה. לא בפסיכולוגיה הציבורית. שם אני דווקא עוקבת באדיקות. מה השתנה אצלי.

מפעילה קטנה וצייתנית (😎), שבעיקר תורמת את חיבתה לסדר בנתונים ואת ידיעותיה ב"אקסל" (תודה לתואר השני בפסיכולוגיה), הפכתי לחלק מרכזי בהובלת התנועה, ובימים האחרונים אני מתחילה להפנים את תפקידי החדש כ-"מובילת המאבק". כך מישהו כינה אותי לא מזמן.

האמנתי תמיד, ועודני, בשקיפות, בכנות, בדברור העשייה שלנו - גם כשנוח וגם כשלא. אני חושבת שאני גם מובילה את הקו הזה באופן יומיומי. הן בהתנהלות החטיבה והן בהתנהלות "פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית". קבוצות הוואסאפ לא מפסיקות לטרטר ולצלצל, לכל אחד יש מה להגיד. או-הו כמה שלכל אחד יש מה להגיד!

שלוש פעמים בשבוע אני אומרת לבעלי: "יא-אללללללה. שיהיו בשקט ויתנו לעבוד."

ואולי זה מסכם את כל העבודה כולה:
המתח התמידי בין הרצון לשתף, לשמוע, להחכים, לפתוח זוויות חדשות שנותנות כיווני חשיבה חדשים, לתת לאנשים שיודעים ומכירים נושאים מסויימים יותר ממני לדייק אותי, ללמד אותי, להסביר איפה פספסנו ואיפה צריך לחדד.
ומצד שני - הרצון להתקדם, להיות פרקטיים, פרגמטיים, חוסר הכוחות להכיל כל-כך הרבה קולות, הידיעה שאם נקשיב תמיד נאכזב מישהו, וכן, גם קצת חוסר סבלנות לשמוע כל כך הרבה כל הזמן :) סבלנות מעולם לא הייתה מאפיין חזק שלי.

ובזמן האחרון אני חותכת יותר, קצרת רוח, שוכחת לעדכן, או מתעצלת לעדכן. עושה ולא מסתכלת לצדדים. חותרת למגע ולא בודקת מי מצדדיי ומי מאחוריי.
אבל תודה לאל, אני לא לבד. חברי המזכירות, חברי הצוות המוביל, 'סתם' פעילים שותפים לדרך. נמצאים שם כל הזמן. לפעמים מפרגנים, לפעמים מקשים, ובעיקר יודעים - כל אחד בתורו - להסב את תשומת ליבי, לשאול, לבדוק. מחזירים אותי כל פעם מחדש לקרקע ולקבוצות ולהתנהלות השקופה-כנה-מסורבלת שאני כל כך מאמינה בה.

רוצה לטפס בקריירה? נשאר לך רק לבחור איך!
מגוון מיומנויות טיפול וניהול מתקדמות, באוניברסיטה המובילה בישראל.

תודה לכם שותפים יקרים! ותודה גם לכם, פסיכולוגים, שמתעוררים לאט לאט, מתחילים לשאול יותר שאלות, נעזרים בנו, עומדים על זכויותיכם, 'מציקים'. המשיכו להציק! ככה מתחיל תהליך של התעוררות, ככה משנים דברים מהשטח.

אז שתהיה זו שנת שינוי. אני יכולה לספר לכם שכבר בתחילתה תתחילו לשמוע את רעם התותחים, דברים הולכים רק להתגבר ולהתחזק. תחזיקו חזק.

שנה טובה לכולם!

----------------------------

מבחר כותרות של פוסטים שהתכוונתי להעלות בשבועות האחרונים, ועקב שחיקה וסכין בין השיניים התעצלתי להעלות:

* אנחנו מה זה גרועים בלהצטלם! עדכונים מפגישת פורום הארגונים וועד מנהלי השירותים הפסיכולוגים החינוכיים עם מנכ"ל משרד החינוך, על הרפורמה בחינוך המיוחד (דמיינו תמונה חגיגית כי שכחנו).

* על ריבוי ארגונים וריבוי קולות ואיך משלבים את כולם יחדיו לעשייה אחת משותפת. ברכות לוועד מנהלי השירותים הפסיכולוגים החינוכיים המתחדש, כמה חשוב שיישמע קול המנהלים, וכמה חשוב השיח בינינו והעבודה המשותפת.

* על השכלה גבוהה ומשכורת נמוכה. עדכונים ממאמץ החטיבה לשילוב פסיכולוגים בשירותי הייעוץ באוניברסיטאות, בדירוג שכר 'פסיכולוגים'.

* בין הפוליטי לפרקטי - תוכניות לכנסת ה-22 ואיך הנושא הכי חם בה יהיה הפסיכולוגיה הציבורית.