פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
תגובת יהת למאמר פסיכולוגיה חיסונית-משלימה - גישה מאחדת מאת יונתן שתיל

תגובת יה"ת למאמר "פסיכולוגיה חיסונית-משלימה - גישה מאחדת" מאת יונתן שתיל

יה"ת ועדת מיתוג | 19/8/2019 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

12.8.2019

לכבוד

פסיכולוגיה עברית

 

שלום רב,

 

הנדון: פרסום באתרכם מיום 24/7/19

 

בימים האחרונים הובא לידיעתנו "מאמר" שפורסם באתרכם תחת הכותרת "פסיכולוגיה חיסונית-משלימה גישה מאחדת: טיפול באמצעות תחום מתווך" מאת יונתן שתיל. ככל שהדבר נוגע למקצוע הטיפול באמצעות אמנויות מדובר בחיבור מקומם, רצוף אי דיוקים ובעיקר מהווה הבעת דעה אישית של הכותב, המסתמך בחיבורו זה על "מאמרים" נוספים פרי עטו בנושא.

על פניו, מתיימר הכותב ליצור "הגדרה" לאוסף של טיפולים או תחומים נוספים אותם הוא מגדיר כ"שקופים". אולם מקריאה של החיבור כולו עולה בברור גישה יהירה, דיכוטומית ומקטינה כלפי תחומים אלה, שלפחות חלק מהם הינם מקצועות אקדמיים, מוכרים ובעלי תשתית תיאורטית רחבה וארוכת שנים, כמו מקצוע הטיפול באמצעות אמנויות.

גישת ה"אנחנו" (קרי: פסיכולוגים, עו"סים ופיזיותרפיסטים, אותם הוא מכנה "מקצועות טיפול קלאסיים") לעומת ה"הם" (ערבוביה של תחומים שאין ביניהם כל קשר כמו אמנויות לחימה, שחיה, חקלאות וכו', ביחד עם מקצוע הטיפול באמצעות אמנויות, שהינו מקצוע בריאות אקדמי מוכר, ואשר את כולם ביחד הוא מכנה "טיפולים באמצעות תחום מתווך"), נראית כבאה ליצור הירארכיה מעמדית ומתנשאת, לפחות ככל שהדבר נוגע לתחום הטיפול באמצעות אמנויות. יותר מכל דבר אחר, מעיד הדבר על חוסר הבנה והיכרות עם מקצוע הטיפול באמצעות אמנויות, בארץ ובעולם, ועם תהליך ההכשרה האקדמי והקליני של העוסקים המוסמכים בתחום.

כאגודה המקצועית של המטפלים באמצעות אמנויות, אין בכוונתנו להתנצח עם דעותיו האישיות של הכותב. עם זאת, אנו מביעים בזאת את מחאתנו על הבמה שניתנה באתרכם להבעת דעות אלה, שאין בינן לבין מאמר אקדמי דבר ונראה כי כל מטרתן לעורר דעת קהל שלילית לגבי כל מה שאינו "טיפול קלאסי", לדידו של הכותב. אנו סבורים שכאתר המכוון להעלאת תכנים מקצועיים ורציניים, אשר לא מעט מטפלים באמצעות אומנויות חברים בו ואף פרסמו מאמרים דרכו, היה עליכם לכל הפחות, מתוך הגינות מקצועית, לפנות אלינו להתייחסות/תגובה לדברים הנ"ל, אם לא לדחות אותם כבלתי ראויים לפרסום.

 

בכבוד רב,

תמי ירמיהו, יו"ר יה"ת

הדר טלמור ,יו"ר ועדת מיתוג והסברה

גלית שחם, חברת ועדת מיתוג והסברה


עוד בבלוג של כיכר העיר

חברות וחברים יקרים, ועדת המיתוג של י.ה.ת גאה להציג: טיפול באמצעות אמנויות - הסרט! או יותר נכון: סרטון....

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

דר יונתן שתילד"ר יונתן שתיל18/9/2019

ד"ר יונתן שתיל משיב לתגובות למאמרו. התרשמתי מן התגובות המרוגשות והאחידות למאמרי, שגם קיבלו אישור ועידוד מוועד אגוד המטפלים באמנויות. אמנם, קיוויתי לשמוע, ולו קול אחד, מעבר ל'תקינות הפוליטית', אולי אמיץ וסקרן קצת יותר, שלמרות הכעס והתסכול היה נעצר לפני שהגיב ומקליק פעמיים בגוגל, פשוט מתוך סקרנות להבין מה פשרם של הדברים 'הלא נכונים והמקוממים' שראה במאמר.
ולעצם העניין, לפי הבנתי, המחלוקת סביב המאמר נעוצה: א. באי הבנה, עקב שגיאה שלי. ב. באי הסכמה בנקודה עקרונית.
א. המאמר פורסם באתר לאחר אישור ממני, ואני מקבל עלי את האחריות לכך (וגם אין להאשים בכך את עורכי האתר). יחד עם זאת המאמר המקורי שלי עבר תהליך עריכה יסודי ומבלי שהייתי ער לכך השתנו בזאת גם סגנונו וגם תוכנו. אישורו במתכונתו זאת היה שגיאה מצידי שבדיעבד אני מצר עליה, ודבר זה גרם לאי הבנה מהותית: טיעוני במאמר המקורי היו מכוונים בעיקר להגבלת מקומה ומעמדה של ה'פסיכולוגיה הקלאסית' (כינוי זה מקביל לביטוי 'רפואה קונבנציונאלית', ואין בו משום הקניית מעמד ועליונות) ולדרישה להקנות לדרכי טיפול ולשיטות שאינם כלולים בתחומי ה'קלאסי' מקום, מעמד, הכרה והערכה לפחות כשווי ערך, לאור תרומתם החיונית והבלעדית, שלהערכתי עדיין אינם זוכים לה. לאור זאת, בוודאי ששמחתי להיוודע לכך שהטיפול באמנויות על ששה תחומיו, התפתח וזכה להכשרה מקצועית ואקדמית מוכרת, לביסוס מחקרי, למערך ארגוני וכדומה.
מבחינה זאת, אני עומד לצדכם, וכל הספרים שלי (והם אינם 'איזה מאמרים'), עבודתי הטיפולית לאורך השנים, והוראתי האקדמית, מבטאים את המאמץ שלי לתרום לתיאוריה, לכלי האבחון, ולשיטות הטיפול, של תחומים אלה, כוון שהם מהווים לדעתי אלטרנטיבה חיונית ומשלימה לדרכה של ה'פסיכולוגיה הקלאסית'.
נקודה זאת הוחמצה בתהליך עריכת המאמר ובעטייה לצערי התעוררו רגשות אי נוחות מצד קוראים.
ב. יחד עם זאת, קיימת ככל הנראה גם אי הסכמה בינינו: אני מאמין שכל תחומי הטיפול שאינם מבוססים על: מפגש של שיחה מילולית, דיאלוג וקשר ישיר מטפל מטופל, על העלאה למודע וניתוח של רגשות, מחשבות, זיכרונות ודמיונות - כפי שמקובל ב'פסיכולוגיה הקלאסית', לתחומים אלה כולם יש מאפיינים משותפים ומייחדים, העושים אותם אלטרנטיבה משלימה וחיונית ביותר לתחומי המומחיות של ה'פסיכולוגיה הקלאסית'. ואכן, במובן הרחב אני רואה את הטיפול בעזרת האמנויות, הטיפול בעזרת בעלי חיים, הטיפול בעזרת אמנויות לחימה, הטיפול בעזרת הטבע וכדומה, כ'בני משפחה' קרובים ביותר, כל אחד בעל המאפיינים והייחוד שלו, שהם שווי ערך מבחינת הפוטנציאל הטיפולי שלהם. כמובן שיש להתאים למטופל את ההתערבות הטיפולית המתאימה לאישיותו ולאופי בעייתו. אני מקווה ומאמין שלא ירחק היום וגם תחומים נוספים מבין אלה יתפתחו ויזכו להתארגנות ולהכרה הראויים.
ה'פסיכולוגיה החיסונית' שאני עוסק בפיתוחה, להלכה ולמעשה, כבר לא מעט שנים, היא מסגרת הגג המוצעת על ידי המנסחת את הכללים המאחדים והמייחדים של מכלול דרכי הטיפול האלטרנטיביות (המשלימות), וכן מציעה דרכים ייחודיות ושיטות להתערבות העשויים לפי הבנתי וניסיוני לתרום לכל אחד מתחומי טיפול אלה.
לאור דברים אלה ועל אף המכשולים שהתעוררו, אשמח אם ארגון או קבוצת מטפלים יהיו מעוניינים להכיר גישה זאת ופתוחים להתמודד עם דרך שונה מזו המוכרת להם והמקובלת עליהם. אם יפנו אלי ברצון אבוא למפגש היכרות או להרצאה (בהתנדבות) לשם הצגתה של ה'פסיכולוגיה האלטרנטיבית' (החיסונית).
וכן אשיב ברצון לכל התייחסות עניינית או פנייה של אדם ישירות אלי.
בברכה,
ד"ר יונתן שתיל yonshatil@yahoo.com

מירי גדישמירי גדיש26/8/2019

בהמשך לתגובת יהת הנוקבת.... חברות ועדת מיתוג והסברה ויו"ר יהת יקרות,
תגובה ראויה ועניינית לטקסט שאיננו עומד בסטנדרד מקצועי ראוי.
אתן מייצגות אותנו ואת מקצועותינו בכבוד, ישר כוח!
מירי גדיש, מטפלת בתנועה
מנהלת סקטור טיפול באמנויות, עמותה לילדים בסיכון

מירי גלרמירי גלר25/8/2019

תגובה למאמרו של יונתן שתיל, המשך לתגובה של יה"ת. מוסיפה לתגובה שלך יה"ת, לומר שטיפול באמנות הוא טיפול באמצעות תחום מתווך זה כמו לומר ש play therapy או טיפול במבוגרים באמצעות שימוש ברברי או במרחב פוטנציאלי או בחקר חלומות הם שימוש בתחום מתווך. הכלי האמנותי מקיים קשר מורכב עם המטופל והמטפל ומצטרף לקשר הישיר בין המטופל למטפל וליחסי ההעברה המתקיימים בחדר. כלי האמנות משמש כמו חלום או דיבור אסוציאטיבי בחדר הטיפול הפסיכולוגי המסורתי ולכן מאפשר פעמים רבות מעקף של ההגנות וצלילה עמוקה יותר לתוך אמת נפשית.