פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×איור מאת Lera Kiryakova
Lera Kiryakova ©
זכור אותי
על רפורמות וסקציות ואחדות בשדה הפסיכולוגיה

על רפורמות וסקציות ואחדות בשדה הפסיכולוגיה

יו"רית חטיבת הפסיכולוגים בהסתדרות | 27/7/2019 | הרשמו כמנויים

חברה אמרה לי: ירדן, את חייבת לכתוב משהו על הרפורמה בחנ"מ (סליחה. התיקון לחוק החינוך המיוחד). 
ואיכשהו קשה לי לכתוב על זה. לא כי אין לי מה להגיד (לא תתפסו אותי בלי מילים :) ). 
אלא כי המלכוד של היותי יו"ר קלינית עדיין לא התמוסס לחלוטין. משום מה. אני עדיין מרגישה שלהגיד משהו על הסקציה החינוכית, בהיותי 'חוצניקית', זה כמו לזרוק גפרור לחבית נפט.

אבל אני גם מאמינה גדולה בכנות, ואין כמו קצת כנות כדי לפורר כמה אמונות דוגמטיות. אז here goes... וזה בטח לא מה שאותה חברה העלתה בראשה כשביקשה ממני...

******

לפני קצת יותר מארבע שנים התחלתי את פעילותי הציבורית בשדה הפסיכולוגיה. חבר גייס אותי לארגון בנפשנו והתחלנו להילחם ברפורמה בבריאות הנפש, ואח"כ למען יישום טוב של הרפורמה בבריאות הנפש, ובסוף (ועד היום בעצם) לתיקוני עיוותים ברפורמה בבריאות הנפש.
באותם ימים, או קצת אחרי, התחלתי גם להיות פעילה זוטרה ב- התנועה למען הפסיכולוגיה הציבורית. מדי פעם היינו קוראים לחברינו מהסקציות האחרות בפסיכולוגיה לתת שכם במאבק. לאלה שכבר סבלו מקיצוצים והפרטות (נניח ההתפתחותיים) ולאלו שהתרענו והזהרנו בפניהם (נניח החינוכיים): "חברים, זה כמו קוביות דומינו. הרפורמה אולי פוגעת בקלינים אבל אתם הבאים בתור! אם אנחנו מתמוטטים אתם מקבלים עליכם את העומסים שלנו. ואח"כ, גם בכם יפגעו".

עכשיו.. מה עושה לפולניה יותר טוב מלהיות צודקת? :)

אז אני אתוודה עכשיו ואומר משהו שאני לא גאה בו. אבל בשם הכנות וכו'. כל פעם שאנחנו מתעסקים ברפורמה בחנ"מ (ואנחנו מתעסקים בה לא מעט) יש קול קטן ושטני שאומר: "הא! אמרנו לכם! נראה אתכם עכשיו!". 
קול שרוצה להיות קטן ומגעיל ולהגיד - לא עזרתם לנו, לא נעזור גם לכם.
קול לא בוגר במיוחד...

אבל הקול הזה גם מסמן פער שכולנו יודעים שקיים ואנחנו חייבים להתחיל לצמצם אותו:
על שפ"ח קרית גת שקרס, נלחמו החינוכיים.
על המינויים בתחנת הארבעה בת"א, נלחמו הקליניים.
הרפואיים פנו אליי לא מזמן ואמרו שהם רוצים להעביר רשימת דרישות להסכמי השכר.

אני ואפסי עוד?

יש כאן רפורמה שממשמשת ובאה, אנחנו כבר הרבה הרבה אחרי הדקה ה-90. המשמעויות שלה כל כך רחבות שלא רק שהיא אבן הדומינו האחרונה בסדרת המכות שהסקציות השונות קיבלו, אלא שהיא עוד תפיל אחריה אבני דומינו של אוכלוסיות שלמות אחרות.
ועדיין, למרות תחושות המרמור מהמאבק לפני ארבע שנים - אנחנו חייבים להתאחד, כל הפסיכולוגים, כגוף אחד. להילחם ברפורמה בחנ"מ, להתעקש על תיקון הרפורמה בברה"נ, להחזיר את השפ"ח בקרית גת, לדאוג למרפאות הקונגי בת"א שלא ייסגרו, להוסיף תקנים לכלל הסקציות, לדרוש העלאות שכר רוחביות - לכולם!

אין סקציות. יש פסיכולוגים. וכולנו צריכים לתת שכם ולהתגייס ולהילחם על כל מכה שתונחת עלינו. לא רק על המכה שכואבת לי אישית, אלא כל מכה שפוגעת בפסיכולוגיה הציבורית. כי כולן קוביות דומינו שקשורות אחת לשניה.

הפ"י יוזמים ומובילים, בצעד שנראה לי נכון וחשוב והכרחי, את הפעילות סביב הרפורמה בחנ"מ. תתגייסו ותסייעו.

ותגיעו לאסיפת חירום שתתקיים השבוע. פרטים כאן: https://www.facebook.com/events/2375995079355212/?notif_t=plan_user_invited¬if_id=1564121837673130 
 

והכי חשוב - פסיכולוגים, התאחדו!🤩


דף מידע של הפ"י - שאלות ותשובות על התיקון לחוק החינוך המיוחד, לקראת אסיפת החירום


עוד בבלוג של יו"רית חטיבת הפסיכולוגים בהסתדרות

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.