פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
עדכון התקדמות השיחות עם האוצר

עדכון התקדמות השיחות עם האוצר

יו"רית חטיבת הפסיכולוגים בהסתדרות | 26/4/2019 | הרשמו כמנויים

אז מה קרה לאחרונה במאבק על פני הפסיכולוגיה הציבורית?

לפני שבועיים עלינו שוב לירושלים (אהובתי) לפגישה עם הצוות של הממונה על השכר במשרד האוצר. להמשך המשא ומתן. נזכיר ממאורעות הפרקים הקודמים: בנובמבר שלחנו לממונה על השכר מכתב ארוך ומפורט (ועצוב, באמת עצוב!) על תנאי העבודה של הפסיכולוגים בשירות הציבורי. בדצמבר נפגשנו לפגישת היכרות בה שטחנו לפני הצוות מהאוצר את המצב ושכנענו אותם (ברוב הנקודות) שיש על מה לדבר. לאחר מכן, החליט הצוות שהוא מעוניין להיפגש עם המעסיקים - לשמוע מה הצד השני אומר. פגישה רבת משתתפים שכזו לקח זמן רב לתאם והיא התקיימה רק בסוף מרץ. אולם, לשמחתנו (וגם תודות למאמצינו) היא הסתיימה בצורה חיובית מאוד כאשר המעסיקים מעלים מצידם את הבעיות איתן הם מתמודדים והקשיים בהעסקת פסיכולוגים ובהשארתם בשירות הציבורי.
תודות ללחצים לא מעטים שהפעלנו, וכמה תמרוני לו"ז ראויים לציון, הפגישה הבאה שלנו עם האוצר לא איחרה להגיע והתקיימה, כאמור, לפני שבועיים.

עכשיו בעצם אנחנו כבר נכנסים לעובי הקורה. הדיבור כבר אינו כללי. צריך להסכים על מה מסכימים לדבר. דמיינו בעיני רוחכם את הסיטואציה הבאה: נבחרת (ממש נבחרת!) של נציגים המייצגים את הפסיכולוגים, המורכבת ממזכיר חטיבת הפסיכולוגים, יועצת חיצונית מחברת הייעוץ האסטרטגי של פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית, נציג מאגף הכלכלה בהסתדרות ואנוכי, יושבים בחדר קטן וצפוף עם סגנית הממונה על השכר והרפרנטית לענייני פסיכולוגים (בין השאר) ומתחילים לדון בכל פרט ופרט.

סקירה קצרה של מצבנו השכרי לא מותירה רושם בהתחלה. התוספת השקלית של 2016 (בה קיבלנו פי 2 משאר המשק) מוצגת בתור תוספת גדולה לכל הדעות (703 ש"ח למשרה מלאה), כזאת שאחריה אין לנו על מה לקטר. שוב ושוב אנחנו מנסים להדוף את הטענה, מסבירים שכמעט ואין משרות מלאות, מסבירים שפי 2 מכלום זה כלום, מזכירים שכבר 17 שנה שלא הייתה לנו העלאה משמעותית בשכר. יוק.
טבלאות נשלפות. האוצר מראה לנו שבטבלת השכר הפנסיוני אנחנו מדורגים במקום השני לעומת חברינו בדירוגים הדומים. יא-אללה, כמה שמספרים יכולים לתעתע. כשעוברים להסתכל על טבלת שכר הברוטו כולו - מסתבר שאנחנו צוללים למטה... מתחת לעובדים הסוציאליים, מתחת לדירוג המח"ר אליו אנחנו משתייכים!!

או אז נשלפת הטענה לפיה אנחנו עובדים במשרות חלקיות כי אנחנו רוצים לעבוד בשוק הפרטי ולהרוויח מאות שקלים לשעה. אבל הפוך גוטה! הפוך! אנחנו נאלצים לפנות לשוק הפרטי כי ככה אי אפשר לסגור את החודש. עכשיו תורנו לשלוף הצעות עבודת של עמותות ומכונים המציעים שכר התחלתי של 60-70 ולעיתים אף 100 ש"ח לשעה.

לא אלאה אתכם בפרטים. נוהלה בפגישה הזו מערכה מחושבת מאוד וסיזיפית מאוד. כל דבר צריך להוכיח, כל דבר צריך להצדיק. 20 דוגמאות של ניהול מקרי חירום מהבית התחילו לשכנע בכך שלא מדובר על שיחת טלפון פה ושיחת טלפון שם. אמירות לא מבוססות מצד המעסיקים נענו במספרים מדוייקים שהכנו מבעוד מועד. בקיאות ברזי ההסכמים עד לפסיק האחרון לא הותירה מקום לוויכוח.

ובכל זאת, למרות כל הקשיים, יצאנו עם סיכומים טובים (לפחות כרגע) - סוכם שתיעשה עבודה על הגדרה מחודשת של תמהיל העבודה שלנו, על מנת שעומס העבודה יפחת ו-50% משרה אכן תהיה 50% משרה (ולא עשרות שעות נוספות בבית). סוכם שנתחיל עבודה על לוח התפקוד ומתח הדרגות המתלווה להתקדמות המקצועית ולעץ הניהולי - על מנת שניתן יהיה לשמר עובדים בשירות הציבורי. סוכם שייבחן פתרון לעבודות החירום שאנחנו מנהלים מהבית, מבלי לקפוץ למקום העבודה, על מנת שנתוגמל על כך. סוכם שנבחן תגמול משמעותי לעבודה בהיקפי משרה גבוהים על מנת לעודד פסיכולוגים לעבוד במשרות מלאות. ועוד...

דמיינו לכם מה זה אומר לשבת שם. אנחנו עושים את העבודה בחרדת קודש. חושבים על כל מילה. משקל כבד יושב על כתפינו - מפה נצליח או שמפה ניפול ואנחנו יודעים כמה אנשים מחכים ומצפים לשינוי שיגיע.

ואחרי שנגמרת הפגישה, כשהעצבים נרגעים והאדרנלין שוכך. פתאום נוחתת ההכרה כמה יש לעשות עכשיו. הרי האוצר לא יגיש לנו על מגש של כסף את הפתרונות. עכשיו צריך להתחיל לחשב חישובים, להציע פתרונות, לחקור תקדימים. אללי - לא הלכתי ללמוד פסיכולוגיה בזמנו?!
יש כנסת חדשה! צריך להתחיל להיפגש עם ח"כים, לגייס אותם למטרותינו, להסביר שפסיכולוגיה ציבורית *חוסכת* כסף למדינה ומשפיעה באופן ישיר על איכות החיים בארצנו. צריך להקים מועצה ציבורית, לגייס אנשים בעלי השפעה ואח"כ גם בעלי ממון לתמוך בנו ולסייע לנו. צריך להתחיל קמפיין תקשורתי שיעלה את הנושא למודעות הציבורית ולמודעות של מקבלי ההחלטות!
כל כך הרבה עבודה, כל כך מעט אנשים שעושים אותה. ופסח... על מי מהמתנדבים שגם ככה קורסים תחת העומס נטיל עוד עבודה? ואיך מגייסים מתנדבים נוספים?
ואיך מגייסים אנשים ל'עבודות שחורות ומשמימות' שחייבות להיעשות אבל אין בהן שום תהילה?

וכסף? מאיפה נביא את הכסף לשלם לייעוץ האסטרטגי ולמשרד היח"צ ולכלכלן שיעשה עבודת מחקר עליה יתבססו הנתונים שאנחנו צריכים...

הלכתי ללמוד פסיכולוגיה ופתאום אני מוצאת את עצמי בעיצומו של מאבק לא פחות מהיסטורי, לומדת על הדרך על ניהול מדינה, על גיוס מתנדבים, ועל זה שכסף לא גדל על עצים :(

(מי שמעוניין לעזור בעבודות שחורות (טלפונים בעיקר אבל אפשר גם מעבר לזה) מוזמן ליצור קשר. מי שמעוניין להירשם כחבר בהפ"י שמממנת את המאבק חצי-חצי עם "התנועה למען הפסיכולוגיה הציבורית" מוזמן לעשות את זה עכשיו! ומי שמעוניין - בנוסף, לא במקום - להירשם כחבר בתנועה על מנת שיהיה לנו את החצי שלנו במימון - אל תחכו למחר. עכשיו ומיד!)


עוד בבלוג של יו"רית חטיבת הפסיכולוגים בהסתדרות

על סיכום של שנה ושנה חדשה. על בחירות ועל כח ועל שררה. ועל שחיקה והתנעה מחדש.   בימים/שבועות האחרונים...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.