ט' באב - מסורת של התמודדות עם משברים

שפיות זמנית | 8/8/2011 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

מה אפשר ללמוד מהמסורת היהודית על דרכים קונסטורקטיביות להתמודדות עם משברים קשים?

תשעה באב הוא יום אבל על אסונות לאומיים רבים, ובראש ובראשונה על חורבן בית המקדש הראשון בידי הבבלים (בשנת 586 לפני הספירה), וחורבן בית המקדש השני בידי הרומים (בשנת 70 לספירה). על אף ששני בתי המקדש הוחרבו בידי שלטונות זרים, המסורת היהודית מייחסת את הגורמים לחורבן לחטאים של עם ישראל עצמו.
כלקח מההתנהגות הנוקשה והאלימה שהובילה לחורבן הבית, חיפשו מנהיגיו הרוחניים של העם בימי בית שני דרכים להתמודדות עם המשבר. בראש החכמים באותה תקופה עמד רבי יוחנן בן זכאי. דרך פעולתו הפכה לסמל למנהיגות מתונה וריאליסטית, ומהמרכז שהקים ביבנה דאג להמשך קיומו התרבותי והדתי של העם לאחר חורבן המקדש. הכרעותיו סללו את הדרך ליצירת יהדות ללא מקום מרכזי יחיד, שבלב מצוותיה לא עמדה העלאת זבחים – אלא גמילות חסדים, דרך שאפשרה את המשך קיומו של העם בגולה, וייצגה את הרעיון של יציאה ממשבר עם הפנים אל ההתחדשות ואל התקווה, ללא היאחזות עיקשת בעבר הבלתי מושג.