בין פעימה לפעימה

עלון פסיכולוגיה עברית | 10/7/2017 | הרשמו כמנויים

היכולת לדייק, עבור עצמנו, עבור המטופלים שלנו, דורשת שקט. רגעים של מחשבה מעמיקה, שאינה ממהרת לומר בטרם עת. בשקט הזה מתרחשת תנועה פנימית שאוספת מפה ומשם תוך שהיא מגששת אחר המילה המדויקת דיה. כזו היא החשיבה התיאורטית הנדרשת על מנת לבאר מונחים מקצועיים, לפרוט אותם לכדי משמעות ספציפית למקרה. פלג דור חיים צולל אל נבכי המונח של התערבות מערכתית ובוחן מנקודת מבט אינטגרטיבית מהי עבודה מערכתית במסגרות חינוכיות, וכיצד ניתן לשלב בין גישות שונות על מנת לקדם התערבות מתאימה ויעילה.

היכולת להעניק מענה מדויק תלויה ביכולת להתבונן בתהליכים הפנימיים, אולם מה קורה כאשר חלקים שלנו כמטפלים אינם נגישים לנו? לימור חלמיש סוקרת את הרצאתה של אירמה ברנמן-פיק העוסקת בזרות כתופעה נפשית ומסבירה כיצד החלקים שאנו מדירים מנפשנו עלולים לפגוע ביכולתנו לעבד את התכנים של המטופל. רות נצר כותבת על התפתחותו של עצמי כוזב בעקבות הקריאה בספרה של אליס מונרו "מי את חושבת שאת".

תוכניות הלימוד של תפס"ן
למתעניינים בפסיכואנליזה באוריינטציה לקאניינית, בפילוסופיה, לאנשי פרקטיקה טיפולית, חינוכית או אחרת

האם גם אנו באתר איננו מדייקים מספיק? אנו מזמינים אתכם להשתתף בדיון וחשיבה משותפת בעקבות הביקורת שהושמעה כלפינו, לפיה "פסיכולוגיה עברית מקדמת שרלטנים".

לסיום, מועצת הפסיכולוגים מפרסמת עדכון לתנאים ולהנחיות לקבלת זכאות למלגה להתמחות בפסיכולוגיה.

"שְׁתִיקוֹתַי נָעוֹת בְּתוֹכִי כִּמְטוּטֶלֶת

וּבֵין פְּעִימָה לִפְעִימָה אֶפְשָׁר

לִרְאוֹת אוֹתִי

מַנִּיחָה מִלִּים מְדֻיָּקוֹת שֶׁמְּדַבְּרוֹת בְּעַד

עַצְמָן"

(תמי קויפמן, מתוך: "רב הזמן")