הגשם חוזר על עצמו בכל החלונות

עלון פסיכולוגיה עברית | 4/12/2016 | הרשמו כמנויים

הגשם המיוחל הגיע סוף סוף אחרי שבועות לא קלים של רוחות סוערות, שהותירו כוויות בנופים ובמבנים והזכירו גם עד כמה לא פשוט באקלים הישראלי להתמודד יחד מול סכנות.

בחינת היכולת לשמור על אינטגרציה במקום ליפול לפיצולים מול סכנות שחווה הנפש עומדת במרכז סקירתה של שירה פירר מיום העיון "שונאים סיפור אהבה". ההרצאות בו נעו בין דינמיקות תוך אישיות של אהבה-שנאה, הרס ובנייה, לבין דינמיקות זוגיות ובין-אישיות כאלו, כאשר בכולן תואר התהליך ההתפתחותי שמאפשר את האינטגרציה, כלומר את היכולת לאהוב.

מול הסכנות שמתמודדת איתן הפסיכולוגיה הציבורית בודקת יעלה ורטהיים את היתרונות מול המחירים שבגישה טיפולית ממוקדת ומכוונת יותר ומתארת תוך כך את סוג השינוי שמאפשרת כל גישה. ורטהיים סוקרת את תשובותיה של התיאוריה הפסיכואנליטית הקלאסית ושל הגישה ההתייחסותית לשאלה זו ודנה באופן ביקורתי ברלוונטיות שלהן למציאות החברתית הנוכחית.

"הַגֶּשֶׁם חוֹזֵר עַל

עַצְמוֹ בְּכָל

הַחַלּוֹנוֹת, יוֹרֵד עַל

כָּל שְׁמוֹת הָעֶצֶם

קוֹרֵעַ עַצְמוֹ לִגְזָרִים"

(ישראל אלירז, מתוך "הלא ייאמן פשוט ישנו")