קורה שאדם נולד לתוך ארץ זרה
עלון פסיכולוגיה עברית | 26/6/2016 | 9,459 צפיות | הרשמו כמנויים
עד כמה אנחנו פתוחים ליצור חוויות חדשות במקום לחיות מחדש את המקומות המוכרים שמהם הגענו? הקושי להישאר פתוחים להכיר את העולם שסביבנו למרות כל הפילטרים שהצטברו בראייתנו הוא כנראה אחד הגורמים המרכזיים המניעים לטיפול נפשי, גם אם הוא בא לידי ביטוי בצורה שונה מאד בכל פעם.
חגית שריר מתבוננת על הפסיכותרפיה הפסיכודינאמית בתקופה הנוכחית, ותוהה כמה היא מצליחה להסתגל לשינויים שהתרחשו סביבה. בעזרת שני תיאורי מקרה קצרים בוחנת שריר את הרלוונטיות של טיפול פסיכודינמי באווירה החברתית של ימינו. מתברר שגם יכולת ההסתגלות של גישה טיפולית מסתמכת על היכולת שלה להתבונן על המנגנונים שהיו דרושים לצמיחתה ולברר עד כמה הם נחוצים לה כיום. יתכן שהנתקים הבין-תחומיים שהיו דרושים לביסוס הפסיכואנליזה, אינם נחוצים עוד כיום.
רועי סמנה עוסק בפרדוקס של הקושי להסתגל לשינויים חיוביים, ומתאר את הנטייה להעדיף את הביטחון שמשרה הבסיס המוכר, קשה ככל שיהיה, על-פני חוויות חיוביות לא-מוכרות. כיצד ניתן לעזור למטופלים לקבל טוב שהם לא מכירים בו? סמנה מסתמך על הזמנתו של אייגן להשתהות במרחבים האפלים והמוכרים דיים, ועל האמונה באפשרות של שינוי לצמוח מתוכם.
בספר "השפה ההיא: מעשיות עם והשפה החווייתית של הנפש" נעזרים המחברים יואב יגאל ורוית ראופמן במעשיות עם כדי להתחקות אחר מקורות השפה הנפשית. דרך ניתוח מעשיות מוכרות וותיקות מוצאים המחברים דרך להקשיב להתנסויות נפשיות מוקדמות שנוצרו לפני רכישת השפה.
לסיום, מועצת הפסיכולוגים פרסמה קול קורא להגשת מועמדות לחברות בוועדה המקצועית לפסיכולוגיה רפואית ובוועדת הרישום בפנקס הפסיכולוגים.
"קורה שאדם נולד לתוך ארץ זרה. שלמרות שיש לו אב ואם, אחים ואחיות, שפה ותרבות - הוא בעצם ממקום אחר, והוא לא יודע את זה. הוא כואב כל חייו, עד שהוא מבין, ומתחיל את המסע חזרה אל ארץ מולדתו, שמעולם לא היה בה ואף אחד לא יכול להבטיח לו שהיא אכן קיימת."
(ריימונד קארבר, בתרגום עוזי וייל מתוך המבוא לספר "שירים")
