בלוגים | עלון פסיכולוגיה עברית

אין בית ספר, הכל בסדר

עלון פסיכולוגיה עברית | 30/8/2015 | הרשמו כמנויים

ובכן, למרות הכותרת הלקוחה משירה האפוקליפטי של אנה הרמן 'ה1 בספטמבר', עוד רגע ממש דווקא יש בית ספר. חשבו, כמה מטענים נושא על גבו התאריך הזה - גאולה לאחדים, סוף הקיץ אך תחילת הקץ לאחרים, התחדשות וחידוש ו/או דווקא סמן של מחזוריות ומעגליות.

מי שפותחים גם הם את שנת הלימודים הם הפסיכולוגים החינוכיים המלווים צוותים תלמידים והורים במוסדות חינוך ברחבי הארץ. ב'שפיות זמנית' תוכלו להנות ממאמרו של תמיר פראווי 'מה זה אומר להיות פסיכולוג חינוכי?' העוסק במהות עבודתם של הפסיכולוגים החינוכיים כפי שהיא ניבטת מעיניהם שלהם. כמו כן, תוכלו למצוא קישורים לשלל מאמרים בתחום הפסיכולוגיה החינוכית שהתפרסמו לאורך השנים האחרונות באתרנו וביניהם גם 'בחירת העורכת' החדשה לכבוד פתיחת שנת הלימודים: מאמרו של דני שראל 'כאשר אמפתיה לתלמיד נחווית ככשל אמפתי כלפי המורה'.

עוד השבוע באתר - פרק שני בסדרה של יואב יגאל 'פסיכואנליזה ותרבות - בין הגלוי לסמוי'. בתודעה הציבורית, הפסיכואנליזה 'נולדה' עם תסביך אדיפוס, וספק אם יש מושג שמזוהה איתה יותר ממנו. עם זאת, למעט האסכולה של לאקאן, אין לתסביך אדיפוס מעמד מיוחד במרבית הגישות העכשוויות. מנקודת מבט זו נראה כאילו היה לתסביך אדיפוס תפקיד אחר מזה שייחס לו פרויד. הפרק הנוכחי בסדרה מתמקד בבחינה מחדש של משמעות התסביך בהקשר לתהליך החשיבה של פרויד ולרקע התרבותי שממנו צמחה הפסיכואנליזה. דיון על תמונת עירום של ג'ינפר סטון בת ה57 עורר את ד"ר ניצה ירום לכתוב פוסט מרתק ונוקב על הגוף הנשי - על הניסיון לפצל בין 'האישה האמיתית' לבין גופה, מקומו של הגוף, וההנאה ממנו - בגיל צעיר, ובגיל מבוגר. מומלץ. פרופ' עמיה ליבליך נסעה במיוחד למוזיאון ישראל וישבה שעה שלמה מול פטרוס וירמיהו של רמברנדט כשהיא משתאה אל מול היכולת לצייר רגש עמוק כל כך ומאי-הארעיות של החיים. רות נצר בשירים מספרה הגוף היחיד, ובספר 'הכרה בקיים', מוצגים רעיונותיו של ברט הלינגר, שפיתח את שיטת הקונסטלציה המשפחתית, המתמקדת בגילוי ובהצפה של דינמיקות חבויות- לעיתים הרסניות, הקיימות במשפחה, ובהפעלת כוחות הריפוי הנמצאים בה. פרק מן הספר שתורגם לעברית על ידי ג'ודי הירשפלד וישי גיסטר זמין כעת לקריאתכם.

- פרסומת -