את לי יום, את לי לילה
עלון פסיכולוגיה עברית | 3/5/2015 | הרשמו כמנויים
ימים עמוסים בחומרים מרתקים, אז הנה אנחנו מתחילים:אורית כהן מזמינה אותנו לקריאה פסיכואנליטית-לאקאניאנית של הסרט הישראלי "את לי לילה" ומתמקדת בתפקידו של השלישי בכינון הסובייקטיביות. במאמרה המעניין היא מעמידה זו מול זו את שתי הדמויות הראשיות בסרט - שתי אחיות שהאחת לוקה בפיגור והשניה מטפלת בה - וטוענת שכוחו הפוליטי של הסרט בכינונו של האדם המוגבל כסובייקט ובמבט מפוקח על מניעיהן הלא-מודעים של דמויות טיפוליות "מוסריות" המוותרות על כינון הסובייקטיביות שלהן.טקסט נוסף המתכתב עם הסרט הוא זה של רותי שפר שבוחנת את הדמות הראשית בסרט מבעד לתיאוריה של קרנברג ולהמשגתו את מאפייני האישיות הגבולית. מאמרו של Ruszczynski 'מחשבה ועבודה עם זוגות' פורש באופן בהיר ומעמיק את היסודות להבנה תיאורטית וקלינית של הטיפול הזוגי הנשען על תיאוריות יחסי האובייקט. זיוה לויטה, גידי שביט, עידית הוניגמן וחנה כהן חברו יחד למלאכת סיכום, תרגום ועריכה של הטקסט ומאפשרים לכולנו ליהנות מרעיונותיו של Ruszczynski המדגיש במאמרו כי התפיסה של הבחירה הלא מודעת בפרטנר כמעין 'חוזה' שמטרתו התפתחותית והגנתית, נמצאת במרכזה של התאוריה והפרקטיקה של הפסיכותרפיה הזוגית הפסיכואנליטית.
ד"ר ארנון רולניק עוסק בקטע שמע חדש באפשרויות הדרכה שאינה מחוייבת למחנה כלשהו, כשהוא נעזר בקטעים מספרו של פול וואכטל. נורית ענבר וייס מבקשת לנסח את הקשר הטבעי והפועם בין מורכבות נפשית לבין שפת השירה כאשר שיר של אגי משעול הוליד בה זרם של מחשבות על המצב האנושי, על התפתחות נפשית ועל התפקיד ששירה יכולה למלא בחיינו. מעורר מחשבה ונוגע. 'החדירו את הגוף לטיפול הפסיכואנליטי!' קוראת בעוזד"ר ניצה ירום וטוענת שהכשרת המטפלים בתרבות הטיפולית מדירה את האספקטים הגופניים בשני אופנים מרכזיים – התרכזות בגופני כילדותי-ראשוני תוך התעלמות מהיבטים גופניים נוכחיים-בוגרים וסגידה ל'רוח האבות' התאורטיים, כמו ויניקוט, ביון, מקדוגל, טסטין ואחרים. מומלץ לקרוא. איילת וידר כהן מבקשת שנפקח עיניים ולא נטמון ראשנו בחול אל מול נפגעות התקיפה המינית. היא מזכירה בדבריה את סיפורה של רות עוקשי, שהתפרסם בתוכנית עובדה, בו היא מתארת פגיעה מינית שחוותה על ידי מטפל שפגע בה במהלך הטיפול. "יזכור ישראל את קורבנות התקיפה המינית שנפגעו והוטרדו ונאנסו בידי כוחות הביטחון וכוחות המשטרה והיועצים והרופאים והרבנים והמורים והמטפלים".יפעת גלבר בסיפור קצר על מפגש בין מטפלת במוזיקה לבין נער המחפשים זה את זו בין הצלילים, ונסיים באזכור יום הסבלנות הדתית שמצוין היום, ובהמלצה לשוב ולקרוא במאמרה החשוב שלד"ר עירית קורן העוסק בהתמודדותם המורכבת של להט"בים דתיים.
שבוע טוב
"כה רכה את לי ולמה
הפכת למשהו אחר
לפעמים אני חושב
איך לאוהב אותך כל הלילה
את לי לילה, את לי יום.."
