וזה הכל מוכר כל כך

עלון פסיכולוגיה עברית | 17/8/2014 | 7,196 צפיות | הרשמו כמנויים

שבוע חדש מביא איתו תקווה זהירה שהשקט יתרחב ויתמיד במקומותינו, ושרוח חדשה תביא קרירות ושלוות נפש לכולם, אחרי שבועות ארוכים של רוחות מלחמה וחרדה. ואם תתלווה לכך גם הסכמה ותקווה לעתיד - לו יהי. מעין סיכום על מקומם של אנשי מדעי החברה בימים סוערים כגון אלה מביאה ניצה ירום, בפוסט שכולו הירהורים על המצב. ועוד נקודת השקה בין הפסיכולוגיה וה"מצב", הפעם בסוגיית השיויון בין המינים, בפוסט זה ב"שפיות זמנית". ועוד נגיעה אקטואלית, בעקבות האפליקציה המדוברת סיקרט, רועי סמנה בפוסט על סודות שחולקים אנשים בטיפול ובכלל.

לאנשי המקצוע שעובדים עם ילדים מוכרת החוויה של קושי להיות אמפתי לילדים, להורים ולאנשי החינוך אשר מלמדים את הילדים, ולעיתים קרובות גם מתמודדים עם השלכות של הקשיים הרגשיים. דני שראל שב לנושא זה במאמר חדש, בהמשך למאמרים קודמים שפרסם. אחד הקשיים השכיחים היא הפרעת קשב וריכוז. תילי תילים כבר נכתבו על ADHD, ככל הנראה גם משום שהטיפול והאבחון מצריכים התמודדות רב מימדית ורב מקצועית, כפי שטוען גם שי גיל. התמודדות מוצלחת, אם כי ראויה לבחינה חשדנית, ילדים ש"ניצחו" את האוטיזם, כפי שתואר בכתבה מסקרנת בניו יורק טיימז ובדיון שהתפתח בעקבותיה גם בישראל.

"וזה הכל מוכר כל כך

לך ולי מוכר עד פחד

ספור בלי התחלה ואמצע

רק עם סוף." (מילים: נתן זך, לחן: מתי כספי)