בדרך / מאת צביאל רופא
חברי הקהילה | 17/5/2011 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג
הוא כבר לא ממש מלך. ואיך יהיה הן לעתים הוא כה מבולבל. להודות לא קל. בגלגלים נדחפו לו מקלות. אכן נסיבות מקלות. לא רק ליתיום זורם כבר כשלושים שנה בעורקיו. בזמנו בשלושה עשורי מכות חשמל מוחו נצרב. תחת לחץ יש וזיכרון נחלש. האם זהו שורש העניין או שמא תירוץ. מעשה בענבים ושועל מורעב. כואב הלב שאינו אסרטיבי ממש עכשיו. רצה כל כך להיות יציב חזק. אבל אינו זוכר לפעמים את הכללים השוררים בכלל. ואיך יתיישר לפי קו. איך יידבק בעקרונותיו. כאשר הללו נזילים. רועדים כג'לי אכזב. שוכבים על הגב מקשקשים בזנב. אינם ניצבים במקום אחד. נעלמים בדיוק בזמן הקרב. בקיצור על מה להילחם שוב שכח. מגונן. מדחיק בכוח רב. לכן לא ברורים גבולותיו. צפים ועולים בו ההיזכרויות לפעמים רק במאוחר. צובטים בו בכוח רב. מתגנב בו פחד וותיק. איך יתנהל באופן אפקטיבי במצב. חוסר ביטחון ביכולותיו. אלוהים איזה תיק. דרך רבה כנראה עוד לפניו. כבר לא ממש מלך. למגינת ליבו עדיין לא ענו.