ציון לשבח | גיורא פישר
פסיכולוגיה עברית | 25/4/2018 | 5,692 צפיות | הרשמו כמנויים
אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁמַּגִּיעַ לָנוּ צִיּוּן לְשֶׁבַח.
לֹא בִּזְכוּת מַשֶּׁהוּ מְיֻחָד שֶׁעָשִׂינוּ
וְלֹא בִּזְכוּת מַה שֶּׁאוּלַי עוֹד נַעֲשֶׂה
בִּגְלַל הַחֲלוֹמוֹת-
מַגִּיעַ לָנוּ.
הַחֲלוֹמוֹת שֶׁחָלַמְנוּ בַּלַּיְלָה
וְכִבִּינוּ בַּיּוֹם.
בִּגְלַל הַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁחָשַׁבְנוּ
וְלֹא הֵעַזְנוּ
לְהַבִּיט אַחַר כָּךְ בָּרְאִי
בִּגְלַל הַדָּבָר הַהוּא
שֶׁקָּרָה
וְקָבַרְנוּ אוֹתוֹ
מִבְּלִי לְהַשְׁאִיר צִיּוּן
וּמִבְּלִי לְסַפֵּר לְאִיש
כָּל אֵלֶּה-
שַׁלְשְׁלָאוֹת בַּרְזֶל עַל רַגְלֵינוּ
שֶׁעִם מִשְׁקָלָן
אֲנַחְנוּ מַצְלִיחִים בְּכָל בֹּקֶר
לְהָרִים אֶת הָרַגְלַיִם,
לָלֶכֶת
לִפְעָמִים גַּם לִרְקֹד
בִּגְלַל זֶה
ציון לשבח, גיורא פישר. מתוך הספר 'אחרי זה' עם עובד 2010
