על הנראה שכמעט איננו שמים לב אליו - שיחה עם נורית ידלין על הריהוט בחדרי הטיפול

ארנון רולניק | 29/8/2017 | 7,992 צפיות | הרשמו כמנויים

בשנים האחרונות אני מועסק לא מעט בהשפעות הסמויות של תהליכי הטיפול. יותר ויותר מתברר שלאו דווקא התכנים הם הנתון העיקרי שמשפיע על המטופל. ויתכן כי דווקא רמזים לא מילולים הנקלטים בהמיספרה הימנית הם הגורמים היוצרים את האווירה בטיפול.

בפודקאסט זה אקשיב לנורית ידלין שיחד עימי  מגלה עניין גובר והולך בהתבוננות ב"מובן מאליו", בקרוב, במיידי, ביומיומי, שכמעט איננו שמים לב אליו בהיותו כה קרוב. 

נורית ידלין  פסיכולוגית קלינית בכירה, מדריכה בפסיכותרפיה, עבדה שנים רבות בשירות הפסיכולוגי של אוניברסיטת תל אביב בטיפול, בהדרכה ובתפקידים מיקצועיים שונים.  נורית מצלמת מזה כמה שנים חדרי טיפול, ובעלת עניין במבנה הפיזי הקונקרטי המאפשר את התהליך הטיפול.לפני כעשר שנים הציגה באוניברסיטה תערוכת צילומים "חדרי טיפול, מבט מבפנים".

הצילומים הוצגו לאחר שנים של חקר המרחב הטיפולי, המאפשר את התהליך  והמהווה חלק ממנו, ,והמחישו את המתח הקיים בין האלמנטים הקבועים הקיימים בכל חדר טיפול, לבין החותם האישי של המטפל האצור בכל אחד מהם.

שיחתי עם נורית נסובה על "המקובל" ו"המקובל פחות" בריהוט חדרי הטיפול. החל מחדרו-אפוף-הגרויים של פרויד וכלה בחדרים מצויידי המחשב המצלמות והמצגות בחלק מסגנונות הטיפול