יהודה אטלס: לא קל להיות ילד

ארנון רולניק | 12/3/2017 | הרשמו כמנויים

כחלק מהסתכלות מחודשת על המושג של טראומה התפתחותית הזמנתי לראיון את המשורר והסופר יהודה אטלס.

יהודה אטלס, אב לשלושה וסב לארבעה, כתב 32  ספרים לילדים וארבעה ספרים למבוגרים יליד 1937 גדל במושב עין-עירון. להורים חקלאים. למד באוניברסיטת תל-אביב (מזרחנות ופילוסופיה).

היה במשך 35 שנה, עיתונאי ועורך בעיתון 'ידיעות אחרונות'. ספרו הראשון לילדים 'והילד הזה הוא אני' (כתר, 1977), ספר שירים קצרים על חיי יומיום של ילדים, זכה להצלחה רבה והוליד ספרים נוספים בסיגנון זה. כתב לילדים גם ספרי סיפורים, מעובדים ומקוריים, בפרוזה ובחרוזים. מתגורר בתל אביב

הכוונה היתה לשוחח על מחזור שירים חדש שהוא כותב שבשונה מ "הילד הזה הוא אני" עוסק בהזנחה והתעללות של הדמויות ההוריות.

להפתעתי הקדשנו חלק משמעותי של השיחה דווקא ל קשיים היומיומים של הילד, לאכזבות בקטנות ולכאבי הלב הקשורים בצפייה ואכזבה.

יהודה מייטיב לכוון את הזרקור לרגעים הקטנים בהם הילד מחכה למתנה, או מתאהב אהבה שלעולם לא תמומש  או מרגיש כעס צער וגם תקווה.

אף שכפסיכולוג אני אמון על הבנת סוד הילדות, השיחה עם יהודה חידדה לי כמה חשוב שאקשיב טוב יותר לחווית הילדות של האדם המגיע אלי לטיפול.