על האומץ להיישיר מבט מול הזיקנה - קולה של חיה יניב
ארנון רולניק | 20/7/2015 | הרשמו כמנויים
הפעם בחרתי לשמוע על נושא שמפחיד רבים מאיתנו, נושא שאנו ממעטים לדבר עליו ואולי אפילו לחשוב עליו.
למזלי ממש לידי - אצלי בקליניקה- מתהלכת לה אישה מרשימה, כסופת שער שמעיזה לחשוב, להיישיר מבט נוקב, לדמיין ואולי גם לפלרטט עם הזיקנה.
חיה יניב שמה. היא גדלה כאחות והתפתחה להיות מטפלת CBT, מומחית בפסיכופיזיולוגיה וביופידבק, אבל בעצם אימצה לה את ג'פרי יאנג (סכמה תרפיה) כאבא ואת מארשה לינהאן (Dialectical Behavior Therapy) כאימא. מתוך כל אלו היא גם מקשיבה לי פה ושם...
מטפלי הקליניקה, וחיה בינהם, משתתפים בכנסים ושולחים לעיתים עבודות אליהם. במסגרת התלבטות לגבי משלוח עבודה של לכנס, הזכירה חיה, כאחד הנושאים האפשרים את הדיאלוג שלה עם ההזדקנות.
זה ריתק אותי, שנים אני מתבונן בנשיותה הבוגרת, באמהותה רבת השנים ואני סקרן לדעת איך רואים את העולם משם ממרומי הגיל.
"ובכן, כתבי על כך" אמרתי לה.
חיה שכבר הקימה שרות של יעוץ וטיפול מיני לחולים אונקולוגים ובני/בנות זוגם לא היססה.
למחרת חיכתה בתיבת הדואר שלי יצירה כל כך מרשימה שבחרתי להביא אותה בפניכם כבר כעת בקולה של חיה וגם בטקסט.
הקשיבו כאן וקראו בבלוג בפסיכולוגיה עברית
