פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
השואה מזוויות פסיכולוגיות שונות - אסופת מאמרים

השואה מזוויות פסיכולוגיות שונות - אסופת מאמרים

שפיות זמנית | 12/4/2015 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

לקראת יום השואה שיחול השבוע ריכזנו עבורכם שלל מאמרים הנעים בין זוויות מבט שונות על השואה ומשמעויותיה הנפשיות: בין צמיחה פוסט טראומטית, כפי שהתבטא בשירתם של משוררים יהודים-גרמנים לאחר המלחמה, לבין מצבם והטיפול בניצולים המזדקנים כיוםבין התבוננות בשואה דרך עדשת המצלמה והפיכתה לדימוי, לבין הקושי להשתמש בשפה כדי לספר את הטראומה בכדי שתתאפשר פונקציה של 'עדות'בין השבר של הדור הראשון לבין התגלגלותו של השבר דרך העברה בין דורית אל הדור השני והשלישי והופעתו כ'קרע' בחדר הטיפולים. 

אני עוקבת אחרי זכותי למולדת – על התשוקה לחיים המתבטאת ביצירתן של המשוררות יהודיות-גרמניות לאחר השואה / דינה מסתאיאימת השואה טלטלה את עולמם של יוצרים יהודים ממוצא גרמני. בעוד שלא מעט יוצרים בעלי שם התקשו להתמודד עם המוות שחדר לחייהם באופן כה ברוטאלי, ושמו קץ לחייהם, מציג המאמר משוררות יהודיות-גרמניות שהמשיכו לכתוב בשפה הגרמנית לאחר השואה ומבטאות בשיריהן, לצד תחושות התלישות, הטראומה ואובדן המולדת, גם תשוקה, מציאת משמעות מחודשת וחיות.

בין חוסן ופגיעות – ניצולי שואה מזדקנים בישראל / ענבר לבקוביץטראומת השואה והשפעתה על התמודדות עם גורמי דחק בתקופת חיים מאוחרת יותר היא אחת הסוגיות המרכזיות עבור העוסקים ברווחתם הנפשית של ניצולי שואה. הספרות מציגה שתי גישות תאורטיות עיקריות לגבי השפעת טראומות על התמודדות עם אתגרי חיים מאוחרים ולגבי חוסן אישי בזקנה – השערת הפגיעות והשערת החוסן. ואכן, לצד מחקרים המאתרים את פגיעותם הרבה של ניצולי שואה והשפעות הטראומה עליהם, ממצאי מחקרים אחרים מצביעים על הסתגלות מרשימה של חלק מהניצולים. תשומת הלב לגורמי החוסן בחייהם של ניצולי השואה יכולה לסייע במתן טיפול נפשי מיטבי להם.

גיבורים בעל כורחם: מנגנוני התמודדות של ניצולי שואה יוצאי בריה''מ לשעבר והשלכותיהם על התערבות טיפולית / ד"ר נטליה חבורוסטיאנובבמאמר זה מציגה המחברת מחקר שעסק באוכלוסיית ניצולי השואה יוצאי בריה"מ לשעבר. המחקר בדק את מנגנוני ההתמודדות שלהם עם טראומת השואה ואת ההשלכות של מנגנונים אלה על התערבות טיפולית שנבנתה לצורך המחקר. המחקר כלל ראיונות עומק עם ארבעים ניצולי שואה בני 79-68 וכן עם בני הדור השני בני 60-42 שעלו מבריה"מ אחרי שנת 1989. מנגנוני ההתמודדות העיקריים שעלו הם: אובדן הילדות, תפיסת החיים כמעשה גבורה, אובדן הגבורה והעברה בין-דורית. ההתערבות נבנתה בהתאם להבנה שמושג "הילד הפנימי הפגוע" עוזר להבין את החוויה של ילדי השואה מבריה"מ ושל בני הדור השני לשואה. מהמחקר עלה כי המשחק ככלי טיפולי עשוי ליצור מקום טיפולי מוגן, בעל אווירה מזינה ומפתחת, המסייעת לניצולים למלא את החסכים הפסיכולוגיים של ילדותם.

עדות / שושנה פלמן ודורי לאוב: "אחרי אושוויץ, לכתוב שירה זוהי ברבריות" – אמר תיאודור אדורנו, איש אסכולת פרנקפורט. אכן, האמצעים המסורתיים לסיפורו של הניסיון האנושי במלחמת העולם השנייה ובשואה – כשלו. בה-בעת יש צורך עמוק ויסודי לדבר, לספר על האירועים הללו, אם ברצוננו להתמודד עם השבר ההיסטורי שהם הותירו אחריהם. בתנאים כאלה, כיצד נוכל לספר? כיצד יתאפשר סיפורה של טראומה שהשפה אינה מסוגלת להכילה?

שתיקת הארכיון – זעקת הדימוי / אורנה קסטל: בסרט התיעודי 'שתיקת הארכיון' מוצג החלק האבוד של סרט תעמולה באורך מלא אשר תיעד-ביים את חיי הגטו היהודי בוורשה. כחודשיים לקראת "פינויו" של הגטו לאחר שנתיים ושלושה חודשים, שלח אליו השלטון הנאצי צוות צילום עם הוראות לצלם "הכל": מנהגיהם של יהודי הגטו, התנהלותם, תנאי קיומם - ובעיקר הפערים העצומים בין עשירי הגטו לעניים שבו.התיעוד בסרט התעמולה נעשה כל הזמן בשתי רמות: אחת אותנטית ומחרידה והרמה השנייה מבוימת וגרוטסקית. מעל שתי רמות אלה קיימת רמה אחרת – הרמה של מראית העין, של הדימוי, אשר מעלה את השאלה מה קדם למה: הצילום או השואה?

הפיכת הסימפטום המעיק לסימפטום שניתן לחיות עמו באמצעות הכתיבה /  אסתר הראל: הספר "נוצת יען" מגולל את סיפורה של ניצולת שואה בעקבות אב אבוד. בכתיבתה משלבת המחברת מרים רום בין פיקציה ומציאות, וכך טווה סיפור חיים ומורשת אשר פיצה אותה על חסר רב שנים והביא לשחרורה מאי הוודאות. עדותה הייחודית מגשימה באמצעות האות הכתובה את המפגש עם הממשי באמצעות הסמלי והדמיוני, ומובילה להיעלמות מופעיו של הסימפטום.

להיות קורבן, להיות בריון: קרע בחדר הטיפול / ד"ר מיה מוכמל: סקירת הרצאתה של ד"ר סו גרנד, פסיכואנליטיקאית התייחסותית, שעסקה בהעברה בינדורית ובמושג ה"קרע" המחליף עבורה את מושג ה- enactment בטיפול. גרנד הציגה טיפול באישה שהוריה ניצולי שואה, אשר הציר המרכזי בו היה התפקידים ההיסטוריים שאליהם קרסו היחסים המשפחתיים – דמויות הנאצים ודמויות הקורבנות.

 


עוד בבלוג של שפיות זמנית

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

אין עדיין תגובות לפוסט זה.