תג-מחיר למי, למה?

שמואל ברנשטיין | 20/4/2014 | 3,834 צפיות | הרשמו כמנויים

מקומו של הכוח הפיזי ביהדות מוגבל כבר מדאורייתא: שמשון הגיבור הטראגי, שנועד להיות נזיר לאלהים מבטן ועד מותו, היכה בפלשתים המושלים בישראל, אך בגד בייעודו: הוא בקש לקחת לו פלשתית לאשה, הלך לזונה, וחי עם פלשתית נוספת - דלילה. הוא התבלבל ושכח שכוחו הרב נובע מרוח אלהים שפיעמה בו. בלכתו אחרי הבשר, התענוגות הארציים, נחלש ונתפתה לשידוליה של דלילה להסגיר את סודו, ובן-לילה גילה כי שריריו לבדם אינם מקור כוחו.

אנשי חבורת תג-מחיר, משחקים בשמשון הגיבור, אך שלא כמוהו, הם יוצאים בהסתר להכות בחלשים. הם אמנם אינם משתמשים בשירותיה של זונה עזתית, אך מזנים את היהדות עצמה: ממירים רוח-אלהים מפעמת, בכברת-ארץ מקודשת. הם מוותרים על סודה של היהדות שהוא מוסריותה, והבזוי מכל, המכות שמכים את הפלשתינים אינן אלא מכות ריקושט למדינת ישראל: תג-המחיר של תמונת מסגד באירופה הוא נמוך ביותר, אך תג-המחיר של מסגד שרוף וכתובות נאצה של יהודים למוסלמים הם יקרי-ערך בשוק האירופי שקידמה ונאורות ליברלית יחד עם אנטישמיות קדומה משחקות בו לחילופין.

פראי-הגבעות שלוחי הרסן, שועלי-שמשון החדשים, עלולים להשרף יחד עם שדות הפלשתינים שמדליקים ולייצר תג-מחיר כזה שמדינת ישראל תתקשה לעמוד בו. 'תמות נפשי עם פלישתים' איננו מוטו יהודי – זוהי חרטה מכפרת של שמשון שסטה מייעודו, דרכו לשוב לנזירות לקראת מותו.