לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
פרסום ראשון של דו"ח הועדה לבחינת נהלים לבחירת חברים לועדות המקצועיות

פרסום ראשון של דו"ח הועדה לבחינת נהלים לבחירת חברים לועדות המקצועיות

מועצת הפסיכולוגים | 21/9/2010 | הרשמו כמנויים

בבלוג זה מתפרסם לראשונה דו"ח שהוגש למועצה במטרה לאפשר לחברי קהילת הפסיכולוגים להביע דעה ולהשתתף בדרך זו בדיון חשוב של המועצה שיעסוק בנהלים לבחירת חברים לועדות המקצועיות הפועלות תחת המועצה. מועצת הפסיכולוגים תדון בדו"ח זה בישיבתה הקרובה ב-3 באוקטובר. הדו"ח מועתק לתוך הבלוג לאחר דברי ההסבר והתודה. בחלק התחתון של הבלוג ניתנת לכם האפשרות להוסיף את התגובות שלכם ולקיים בדרך זו דיון. חברי המועצה יוכלו לקרוא את התגובות שלכם לפני הדיון וקבלת ההחלטות במועצה. אני מזמין אתכם להגיב שכן לההשתתפות שלכם יש ערך והיא יכולה להשפיע.

המועצה מאצילה מכוחה לוועדות המקצועיות ושומה עלינו לדאוג שהליך מינוי החברים יתבצע ברמה הגבוהה ביותר של מנהל תקין. הליך הוגן יאפשר לחברי קהילת הפסיכולוגים להציע את מועמדותם לוועדה מקצועית ולהשתתף בקבלת החלטות. הוועדות מקבלות החלטות כלליות המעצבות את פני המקצוע (לדוגמא, הגדרה של דרישות הכניסה להתמחות), והחלטות פרסונליות הנוגעות לפסיכולוגים העוברים תהליכי התמחות ורישוי בפיקוח הוועדה.

תיאור מפורט של תהליך הקמת הוועדה והרכבה מופיע בבלוג הקודם. חברי הוועדה עשו בהתנדבות עבודה יסודית ומעמיקה במטרה להציע למועצה הליך המיישם עקרונות של הגינות, פתיחות, שקיפות וייצוגיות. הם הגישו לנו את הדו"ח בזמן כך שאנו יכולים לקיים דיון ולקבל החלטות בזמן סביר. אנו מודים לחברי הוועדה על תרומתם למועצה ולקהילת הפסיכולוגים ומציינים שוב את שמותיהם: פרופ' שמשון רובין (יו"ר), ד"ר רבקה רייכר-עתיר, גב' רוחמה פז, וד"ר אמנון רייכמן.

מאחל לכולם שנה טובה ופורייה, הן במישור האישי והן בתחומים המקצועיים. שתהיה שנה טובה גם למועצה כגוף מוביל שתורם לקידום ענף הפסיכולוגיה בישראל.

פרופסור יואל אליצור

יו"ר מועצת הפסיכולוגים

הועדה לבחינת נהלים לבחירת חברים לועדות המקצועיות הפועלות תחת מועצת הפסיכולוגים –

דו"ח מסכם

א. רקע

מועצת הפסיכולוגים והיושב בראשה החליטו בראשית יוני 2010 על הקמת ועדת נהלים. על הועדה הוטל להציע למועצה נהלי עבודה עבור בחירת חברים לועדות המקצועיות הפועלות במסגרת מועצת הפסיכולוגים מכח חוק הפסיכולוגים והתקנות שהותקנו על פיו. חברי הועדה שנבחרו על ידי המועצה ואשר הסכימו לקחת על עצמם את המשימה הנ"ל הם: ד"ר רבקה רייכר-עתיר, פסיכולוגית קלינית ורפואית (יו"ר ועדת אתיקה בהסתדרות הפסיכולוגים); גב' רוחמה פז, פסיכולוגית קלינית וחינוכית, חברת מועצת הפסיכולוגים; ד"ר אמנון רייכמן, מרצה בכיר למשפטים באוניברסיטת חיפה, (מומחה למשפט ציבורי ואתיקה); ופרופ' שמשון רובין, פרופ' לפסיכולוגיה קלינית ואתיקה באוניברסיטת חיפה (יו"ר).


- פרסומת -

הועדה קיימה הליך איסוף נתונים אשר התייחס לנהלים הקיימים בקרב הועדות המקצועיות הפועלות כיום, ככל שישנם, והתייחסה גם לפרקטיקות שהתגבשו בשטח. כמו כן בחנה הועדה נהלים המקובלים בגופים דומים, כגון ההסתדרות הרפואית על ועדותיה השונות. כן אספה הועדה מידע נוסף, ככל שהיה רלבנטי. הועדה נפגשה לצורך החלפת דעות פעמיים בחיפה, וקיימה בנוסף לפגישות אלו דיונים ערים באמצעות הדוא"ל.

הועדה הגיעה למסקנה כי על הנוהל לבחירת חברים לוועדות המקצועיות –

1) לעלות בקנה אחד עם הדרישות והמגבלות הקבועות בחקיקה ובתקנות;

2) לענות על עקרונות ההגינות, השיקוף, הפתיחות והשקיפות;

3) לאפשר ולעודד בחירתם של המועמדים המתאימים ביותר לתפקיד, לאור חשיבותן הרבה של הועדות המקצועיות להתנהלותו המקצועית והאתית של המקצוע;

4) להתחשב בתנאי המציאות והעדר משאבים כספיים מתאימים, לפחות נכון לכתיבת שורות אלה, לתגמול החברים על תרומתם.

הועדה סבורה שבאופן עקרוני מרכיבים אלו ראויים לשמש גם כבסיס לנהלים לבחירת חברים גם לועדות אחרות הפועלות מכוח החוק, כמובן לאחר שייבחנו הצרכים המיוחדים לכל ועדה וועדה. לפיכך, עם סיום עבודתה של הועדה הנוכחית ולאחר שתקיים המועצה דיון בהמלצותיה ותחליט – אם תחליט – על יישומן (כולן או חלקן) לתקופת ניסיון, ממליצה הוועדה שהמועצה תשקול מינויה של ועדה נוספת שתעסוק בעתיד בגיבוש נהלים לבחירת חברים מטעם המועצה לוועדת הרישום, ועדת התלונות וועדת המשמעת. וועדת המשך זו תוכל כאמור לבחון את המצב לאשורו בועדות השונות, להפיק לקחים מן הנהלים המוצעים כאן, וכן לבחון את מידת ישימות האמור בדו"ח זה ביחס לועדות אחרות.

לגבי הנוהל המוצע כאן, נשמעו בקרב חברי הועדה דעות שונות, אך הושגה הסכמה באשר למרבית מרכיביו. לפיכך מגישה הועדה בזאת את הדו"ח המסכם את עבודתה, ובו הצעותיה לנוהל אותו התבקשה להציע, וזאת כבסיס לדיון בקרב חברי מועצת הפסיכולוגים וציבור הפסיכולוגים בכלל.

ב. הצעה לקווים מנחים באשר לאופן בחירת נציגים לועדות המקצועיות

1. פרסום

א. חבר ועדה מקצועית שכהונתו עומדת לפני סיום או שהחליט לפרוש יודיע על כך לוועדה ולמנהלת ענף מועצת הפסיכולוגים במשרד הבריאות לפחות 90 יום לפני מועד סיום הכהונה או הפרישה. הודעה כאמור תועבר לידיעת יו"ר מועצת הפסיכולוגים עם קבלתה.

ב. לפחות 70 יום לפני המועד שבו עתידה להסתיים כהונתו של חבר ועדה כאמור, תפרסם מועצת הפסיכולוגים הודעה על קיומן של בחירות לאותה ועדה מקצועית, ובהודעתה תציע למועמדים העומדים בתנאי הכשירות להגיש מועמדותם. הפרסום יכלול את המועד שבו תתכנס המועצה לעריכת הבחירות וכן את מועד אחרון להגשת מועמדות, אשר לא יהיה מוקדם מ-30 יום מיום פרסום המודעה ולא יאוחר מ-30 יום לפני מועד הבחירות. העתק ההודעה יועבר עם פרסומה לחברי מועצת הפסיכולוגים וחברי הוועדות המקצועיות שאליהן תערכנה בחירות.

2. הגשת מועמדות

א. מועמד יגיש מועמדותו למנהלת ענף מועצת הפסיכולוגים במשרד הבריאות לא יאוחר מהמועד האחרון להגשת המועמדות וזאת על ידי מילוי טופס להגשת מועמדות שיקבל ממנהלת הענף. הטופס יפרט את המידע הנדרש מכל מועמד, ובכלל זה שיוכו של המועמד לפי הקריטריונים המפורטים בסעיף 4. לטופס יצורפו קורות חיים בעברית אשר יפרטו באופן מלא את ניסיונו המקצועי של המועמד (כולל מקומות התמחות ועבודה לפי שנים) וכן פרסומים (אם ישנם). למען שמירה על טוהר המקצוע ומתוך מודעות לחשיבות של מעמד חברי הוועדות המקצועיות, יידרש המועמד לציין באם הורשע בעבירת משמעת או בעבירה שיש עימה קלון, תוך פירוט העבירה או העבירות. כמו-כן יידרש המועמד. לדווח על תלונות תלויות ועומדות.

ב. עם תום המועד האחרון להגשת המועמדות ולא יאוחר מ-21 יום ממועד הבחירות תעביר מנהלת ענף מועצת הפסיכולוגים את קורות החיים ליו"ר מועצת הפסיכולוגים ולחברי הועדה המקצועית הרלבנטית. הועדה רשאית לגבש המלצה באשר למועמד או המועמדים המועדף או המועדפים עליה. כן רשאית הוועדה לחוות דעתה באשר למספר החברים המתאים לפעילות הוועדה – בין ארבעה לשבעה – לאור הרכבה הנוכחי והאתגרים הניצבים בפניה. אם מצאה הועדה לנכון להמליץ על מועמד, לדרג את המועמדים או לחוות דעה באשר למספר החברים הרצוי תעביר את המלצתה זו למנהלת ענף מועצת הפסיכולוגים לא יאוחר מ-14 יום לפני מועד הבחירות. יו"ר מועצת הפסיכולוגים רשאי אף הוא להעביר למועצה, לא יאוחר ממועד זה, את חוות דעתו באשר למועמדים המתאימים בשים לב לעקרון השיקוף ולאיוש על פי הקריטריונים המנויים בסעיף 4 להלן.


- פרסומת -

3. בחירות

א. הבחירות תתקיימנה ככל שניתן לפני סיום כהונתו של חבר בוועדה, על מנת למזער כהונה בהרכב חסר.

ב. לפחות 10 ימים לפני מועד הבחירות תעביר מנהלת הענף לחברי מועצת הפסיכולוגים את שמות החברים הממשיכים והפורשים בכל וועדה שאליה יערכו בחירות, בציון הקריטריונים המנויים בסעיף 4 לגבי כל מועמד פורש או ממשיך. זה גם המועד האחרון שבו תעביר מנהלת הענף לחברי מועצת הפסיכולוגים את שמות המועמדים בצירוף קורות חיים הכוללים את כל הפרטים הרלבנטיים כמפורט בסעיף 2א. כן תעביר המנהלת במועד זה את עמדת הוועדות המקצועיות באשר למועמדים ולמספר החברים כמפורט בסעיף 2ב.

ג. במועד הבחירות תקיים מועצת הפסיכולוגים דיון במועמדויות. בדיון תובא בפני מועצת הפסיכולוגים עמדתה של הועדה המקצועית, אם ישנה כזו. בתום הדיון תתקיים הצבעה. ההצבעה תהיה חשאית. כל חבר מועצה יוכל לבחור מספר מועמדים לוועדה כמספר המקומות שעומדים לבחירה באותה וועדה, תוך התייחסות להמלצות הוועדה. פרוטוקול הדיון העוסק במועמדויות לא ייחשף אלא בהסכמת כל חברי המועצה המכהנים במועד קיום הבחירות או בהוראת בית משפט.

ד. המועצה רשאית לאשר הצבעה של חבר מועצה שתועבר למנהלת ענף מועצת הפסיכולוגים לפני הדיון של המועצה רק במידה והשתכנעה שנסיבות ההיעדרות מצדיקות זאת. המטרה היא לעודד דיון במועמדים ולצמצם הצבעות של חברים שאינם משתתפים בדיון, אך לאפשר לחברים להצביע אם נבצר מהם להשתתף בדיון.

ה. על לפחות שליש מחברי מועצת הפסיכולוגים להיות נוכחים בדיון ובהצבעה, אלא אם כוח עליון מנע זאת.

4. איוש: קריטריונים ושיקוף

א. מועצת הפסיכולוגים תבחר מועמד אשר לדעתה מתאים למלא את תפקידיה של הועדה המקצועית המוגדרים בדין, וזאת בהתחשב בכישוריו, ניסיונו, יושרתו והתאמתו לעבודת הצוות הנדרשת כפי שכל אלה עולים מקורות חייו.

ב. בתוך כך על המועצה לדאוג ככל שניתן לשיקוף הולם של רבדי המקצוע השונים כמפורט להלן:

1) מסלולי התמחות – אם התחום כולל מספר מסלולי התמחות מן הראוי שיהיה נציג לכל מסלול;

2) מסגרת פעילות מוסדית – ככל שניתן מן הראוי לוודא שבכל ועדה יהיה ייצוג למוסדות השונים בהם מועסקים הפסיכולוגים בתחום ובכלל זה:

א) המדינה (משרד הבריאות, משרדי הממשלה הרלבנטיים האחרים, רשויות השלטון השונות ובכלל זה הצבא, או רשויות מקומיות);

ב) אקדמיה;

ג) המגזר הפרטי;

ד) קופות החולים;

ה) ייצוג גיאוגרפי – ככל שניתן רצוי שיהיה נציג לכל אחד מן המחוזות: דרום, מרכז וצפון;

ו) דרכי התערבות שונות – ככל שהתחום מאופיין בגישות התערבות שונות, מן הראוי שיהיה נציגים לגישות המובילות;

3) מעבר לכך, ככל שהדבר רלבנטי לועדה המקצועית, יש לתת את הדעת גם לייצוג לפי חתך המטופלים האפשרי (למשל פסיכולוגים העוסקים בטיפול פרטני מרפאתי או אשפוזי; פסיכולוגים העוסקים בטיפול בילדים או במבוגרים, וכדומה).

4) כמו-כן, מן הראוי להתייחס לייצוג הולם של הקבוצות בחברה הישראלית, ובכלל זה יצוג הקבוצות האתניות והדתיות, ייצוג מגדרי וייצוג על בסיס נטיה מינית.

5. הודעה

מיד בסמוך לאחר מועד הבחירות תפורסם הודעה בדבר המועמד שנבחר.

ג. המלצות נוספות:

1) אנו מציעים למועצה להמליץ לשר לשנות בתקנות את ההגדרה העוסקת בכשירות לכהונה בועדה מקצועית. לצד מומחה מדריך, אנו ממליצים על שינוי ל: "ו/או פרופ' לפסיכולוגיה במוסד להשכלה גבוהה המוכר על ידי המל"ג".

2) אנו קוראים למועצה לשקול שמא יש בנמצא דרכים להבטיח תגמול, ולו תגמול חלקי, למכהנים כחברים בועדות המקצועיות, לאור חשיבות התפקיד למקצוע ולציבור בכלל.

3) אנו ממליצים על הסדרת מפגש חצי שנתי או שנתי פתוח מטעם וועדות המקצועיות אשר יבטיח שיח בין הועדות המקצועיות והקהילה המקצועית בכללותה וימנע אינסולריות יתר של הועדות. כמו כן, מן הראוי לשקול מתן מקום למשקיף שאינו מצביע שיוכל להביע דעה בדיונים העוסקים בשאלות עקרוניות. משקיף כאמור יכול שיהיה מהסתדרות הפסיכולוגים, מארגון המתמחים (אם ישנו) או מן האקדמיה. יש להדגיש שהדין אינו מתיר למשקיפים לקחת חלק בדיונים פרסונאלים, כדון בחירות.


- פרסומת -

4) אנו ממליצים על המשך בחינת הצורך בנהלים נוספים (כמובן על ידי הרכב אחר): בין השאר נראה כי יש מקום לשקול את נהלי הועדה המקצועית בהקשר של הבחינות.

הערות

1. נוסח המלצות הועדה כתוב בלשון זכר, אולם הכוונה היא לנשים וגברים כאחד.

2. כדי למנוע ספק, קווים מנחים אלו תקפים לכל מועמד, כולל חברי וועדות שתקופת כהונתם הסתיימה והם מבקשים להגיש מועמדות לקדנציה שנייה.

3. מומלץ שהפרסום יתבצע באמצעות אתרי האינטרנט ורשימות התפוצה של הפסיכולוגים. כן מומלץ להקים אתר אינטרנט של המועצה יחד עם רשימת תפוצה כללית שבעזרתם מועצת הפסיכולוגים תוכל לשתף את ציבור הפסיכולוגים במידע מקצועי מסוגים שונים, ובכלל זה לבקש תגובות מחברי הקהילה המקצועית. האתר ורשימת התפוצה יוכלו לשמש גם לעניין הבחירות).

4. כידוע, החקיקה בישראל קובעת כי מספר החברים בוועדה מקצועית לא יעלה על שבעה ולא יפחת משלושה. לפיכך ברור שאם כיום פועלת וועדה שמספר חבריה עולה על שבעה, סיום כהונה של אחד מהחברים אינו מאפשר קיום בחירות למקום שהתפנה. עם זאת, עלתה בפני הוועדה השאלה האם להעניק לוועדה שיקול דעת באשר למספר חבריה במצב שבו לאחר הפרישה יוותרו בוועדה ארבעה, חמישה או שישה חברים. לדעתנו, לאור החשיבות שבעמידה בקריטריונים של שיקוף וייצוג כמפורט בסעיף 4, מן הראוי לצאת מנקודת מוצא שוועדה תכהן בהרכב של שבעה חברים, אלא אם לא נמצאו חברים מתאימים או אם מועצת הפסיכולוגים לאחר שהתייעצה עם הועדה המקצועית הרלבנטית החליטה שאין צורך באיוש של מלוא שבעת המקומות. לפיכך מצאנו לנכון לאפשר לוועדה לחוות דעתה באשר למספר החברים המתאים לפעולתה כחלק מחוות דעתה הכללית באשר למועמדים, כמפורט בסעיף 2(ב), תוך הותרת הסמכות בידי המועצה. יודגש: פעולה בארבעה חברים בלבד מחייבת, לדעתנו, גם מינויו של ממלא מקום, על מנת למנוע מצב שבו ועדה מקצועית משותקת אם נבצר מאחד מחבריה להשתתף בפעילות.

5. הועדה סוברת שיש יתרון לקבוע מועדים קבועים לבחירות, פעמיים בשנה (נניח בראשית דצמבר ובראשית מאי) ורק במידת הצורך לערוך בחירות שלא מן המניין. היתרון בקביעת מועדים קבועים הוא כפול: ראשית, המערכת מיוצבת על תאריכים ידועים לכולם – לפורשים, למועמדים, ולציבור הפסיכולוגים בכללותו. הדבר מאפשר הערכות מתאימה ומגביר את היציבות. שנית, תאריכים קבועים מאפשרים חסכון בקבועי הזמן, שכן אין צורך לוודא זמינות של חברי מועצת הפסיכולוגים ויתר גורמים. אם תחליט המועצה על תאריכי בחירות קבועים ניתן להתאים את לוח הזמנים המתגלגל המוצע כאן לתאריכים הקבועים ואף לרווח את סופו במעט.

6. בדיוני הועדה עלה חשש ממצב שבו קיום בחירות בכל פעם שמתפנה תפקיד בכל אחד מהועדות המקצועיות על ידי מועצת הפסיכולוגים בהרכבה המלא עלול להקשות על המועצה. כמובן שמועצה היא הגוף המוסמך על פי החוק לבחור את הנציגים לועדות המקצועיות, ולכן, אם המועצה תגיע למסקנה כי קיומן של בחירות כאמור מוסיף נטל של ממש על סדר היום של המועצה, אנו מציעים לשקול הקמת ועדה מייעצת, בראשות יו"ר המועצה, ועם נציג לכל אחד מהועדות המקצועיות וכן נציג להפ"י ולמשרד הבריאות. ועדה זו תוכל לבצע את העבודה הרקע הנדרשת – קריאת קורות החיים, עיון בעמדת הועדה המקצועית שבה התפנה המקום, ואף, אם היא תמצא לנכון, הזמנת המועמדים השונים להציג עצמם. על מנת למנוע יצירת חסמים, אנו ממליצים שנציגי הועדות השונות יתחלפו בועדה מייעצת זו אחת לתקופה. "ועדת בחירות" שכזו תוכל, כאמור, לסייע בידי מועצת הפסיכולוגים, אם וכאשר מועצת הפסיכולוגים תגיע למסקנה שהיא זקוקה לסיוע כאמור].

7. מכיוון שועדה מונה עד שבעה חברים, מטבע הדברים יהיו נציגים אשר יענו על מספר קריטריונים.


תגיות:

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא: ארגונים ועמותות, שירותים פסיכולוגיים, ניהול ומנהיגות, אקדמיה ותארים מתקדמים, אנשי מקצוע, איגודים מקצועיים
עמית אייברמן
עמית אייברמן
עובדת סוציאלית
כרמיאל והסביבה, צפת והסביבה
יוסף אלישביץ
יוסף אלישביץ
פסיכולוג
תל אביב והסביבה
ד"ר ליעד רוימי
ד"ר ליעד רוימי
פסיכולוג
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)
תמר טלמור כהן
תמר טלמור כהן
חברה ביה"ת
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק), רמת גן והסביבה
עדי בר דוד
עדי בר דוד
עובדת סוציאלית
עפולה והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק), פרדס חנה והסביבה
ספיר חוזה
ספיר חוזה
עובדת סוציאלית
אונליין (טיפול מרחוק)

עוד בבלוג של מועצת הפסיכולוגים

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

מאיר פרלובמאיר פרלוב29/9/2010

שאלה על "המלצות שונות" ס"ק 1 - מקומם של פרופסורים הועדות המקצועיות. ראשית - רציתי לברך את הועדה על עבודתה המקיפה ו

נקודה אחת שנראית לי בעייתית ולא מובנת בצורה מדאיגה, והיא האפשרות למנות כחבר בוועדה מקצועית מי שהוא פרופסור לפסוכולוגיה שאיננו כלל שייך לתחום המקצועי של אותה "ועדה מקצועית". איך יתכן שמי שאיננו פסיכולוג חינוכי (או רפואי, קליני וכו') בכלל, יכהן ויקבע את ההתפתחות המקצועית של אותו מקצוע. מה שייך כאן התואר "פרופסור"? התואר פרופסור מציין את היותו של הנושא בו מורה וחוקר באוניברסיטה, ואיננו אומר דבר על שיוכו המקצועי . יכולים להיות פרופסורים לפסיכולוגיה שלא עסקו כלל באף תחום של ההתמחות המקצועית הפסיכולוגית, ואולי אפילו לא למדו פסיכולוגיה אף פעם (נגיד שלמד מדעי הרפואה, וממשיך לחקור בתחום מדעי המוח, בלי קשר לפסיכופתולוגיה זו או אחרת או לאף תחום של פסיכולוגיה מקצועית מוגדרת). גם פסיכיאטרים יכולים ללמד פסיכולוגיה באוניברסיטה, וגם עובדים סוציאלים וכו' - מה לכל זה ולוועדה המקצועית ?
לדעתי יש כאן ערבוב של תחומים שלגמרי איננו מובן לי (על אף ההתיחסות של אמנון רייכמן בתשובתו לאיתי ששון, התיחסות שאיננה מסבירה את הראציונל של הסעיף). לדעתי, ערבוב זה איננו מועיל להתפתחות של המקצועות הפסיכולוגיים אלא מאיים עליה.
לדעתי, למקצועות אלה יש לגיטימציה להתפתח באופן שמשקף את צרכי השדה, והאינטרסים האקדמיים אינם צריכים להכתיב התפתחות זו. יש לאקדמיה יצוג מלא במועצה עצמה, שעומדת לקבל שליטה מליאה על הועדות המקצועיות דרך ההמלצות החדשות, ואין צורך, שתהיה לאקדמיה שליטה גם בתוך הועדות המקצועיות עצמן. בנוסף לכך, בכל ועדה מקצועית יכולים לשבת אנשי אקדמיה שאכן שייכים לאותו מקצוע!!
בהקשר זה, הייתי שמח לדעת אם בגופים מקצועיים של ההסתדרות הרפואית, נגיד במועצה המדעית וגופיה המקצועיים, יכולים לשבת אנשים שאינם כלל רופאים, כפי שאתם מציעים לגבי פסיכולוגיה.
אשמח מאוד אם תוכלו לדון מחדש בסעיף זה, שנראה לי בעייתי מיסודו.

ברכה
מאיר פרלוב

גדי מעוזגדי מעוז28/9/2010

כמה הערות והצעות. שלום רב,
ראשית ברצוני להביע הערכה רבה ליו"ר מועצת הפסיכולגים על עצם ייזום והבאת המסמך באופן הזה. כמו כן ברכות לכותבי המסמך על עבודתם הטובה.

אני מבקש להציע מספר תיקונים לסעיפים הבאים:
3ג' - בענין פרוטוקול הדיון במועמדים - לדעתי חלק הפרוטוקול הדן במועמד צריך להיות גלוי לאותו מועמד עצמו במידה וירצה לעיין בו, כל עוד שמות הדוברים ימחקו מהעותק שבו יורשה לעיין.

4ב' (2) - רצוי להוסיף גם שרותים פסיכולוגיים הפועלים כמלכ"רים כמוסדות מהם יגיעו מועמדים לוועדות

5ג'(1) - יש להוסיף (לדעתי) שפרופ' לפסיכולוגיה חייב להיות פסיכולוג רשום במדינת ישראל (יכול להיות מצב שמי שמוגדר באקדמיה פרופ' לפסיכולוגיה (הגדרה עמומה לכשעצמה - האם כזה שמלמד קורסים בפסיכולוגיה או שהוא איש סגל של חוג/מחלקה לפסיכולוגיה?) איננו פסיכולוג כפי שמוגדר במדינת ישראל.

בברכה,

ד"ר גדי מעוז
פסיכולוג קליני ורפואי מדריך


גדי מעוזגדי מעוז28/9/2010

כמה הערות והצעות. שלום רב,
ראשית ברצוני להביע הערכה רבה ליו"ר מועצת הפסיכולגים על עצם ייזום והבאת המסמך באופן הזה. כמו כן ברכות לכותבי המסמך על עבודתם הטובה.

אני מבקש להציע מספר תיקונים לסעיפים הבאים:
3ג' - בענין פרוטוקול הדיון במועמדים - לדעתי חלק הפרוטוקול הדן במועמד צריך להיות גלוי לאותו מועמד עצמו במידה וירצה לעיין בו, כל עוד שמות הדוברים ימחקו מהעותק שבו יורשה לעיין.

4ב' (2) - רצוי להוסיף גם שרותים פסיכולוגיים הפועלים כמלכ"רים כמוסדות מהם יגיעו מועמדים לוועדות

5ג'(1) - יש להוסיף (לדעתי) שפרופ' לפסיכולוגיה חייב להיות פסיכולוג רשום במדינת ישראל (יכול להיות מצב שמי שמוגדר באקדמיה פרופ' לפסיכולוגיה (הגדרה עמומה לכשעצמה - האם כזה שמלמד קורסים בפסיכולוגיה או שהוא איש סגל של חוג/מחלקה לפסיכולוגיה?) איננו פסיכולוג כפי שמוגדר במדינת ישראל.

בברכה,

ד"ר גדי מעוז
פסיכולוג קליני ורפואי מדריך


איתי ששוןאיתי ששון28/9/2010

תודה על התשובה המפורטת =). אכן נימוקים ענייניים ומאירי עיניים.
ובכל זאת. אני לא בקיא בנהלי העבודה עד היום, אבל הרושם שנוצא אצלי הוא שההמלצות מהוות שינוי מאוד משמעותי מהנוהל הקיים כיום, שלוועדות המקצועיות אוטונומיה רחבה מאוד באיוש הוועדות.
ברור לי הצורך להסדיר את התהליך, אבל הייתי רוצה לחשוב שהנהלים הנוכחיים לא נקבעו בשרירותיות ובחוסר מחשבה, והיה רציונל וסיבות פרקטיות לאופן בו התהליכים התגבשו לאורך השנים. האם ידוע מה הם?
האם ידוע מה הם המחירים שעשויים להיות לשינוי בנהלים, או במילים אחרות על מה מוותרים?

אמנון רייכמןאמנון רייכמן27/9/2010

מספר התייחסויות לשאלות של איתי ששון (הודעה ארוכה). איתי ששון העלה מספר שאלות חשובות. מצאנו לנכון להתייחס לשאלות אלו כחלק מהדיון בסוגית נהלי הבחירה לועדות המקצועיות. אנו מביאים כאן את שאלותיו של איתי ובצמוד להן את עמדת הועדה.

שאלה: אני מבין שבתוך הועדות המקצועיות יש חלוקת תפקידים על פי נושאים מוגדרים. האם התפקיד המיועד בוועדה יפורסם מראש, והאם הקריטריונים לבחירה יתחשבו בתפקיד המיועד? (לדוגמא, כאחראי בחינות יחפשו מומחה מדריך בעל נסיון בבחינות לעומת חבר אקדמיה לתפקיד רישום מועמדים מחו"ל).

תשובה: כל ועדה רשאית לחלק בין חבריה תפקידים שונים. בנושא הבחינות, הועדה חייבת למנות "צוותי בחינות". אך התקנות מותירות את שיקול הדעת בעניין האופן שבו ימונו צוותים אלו בידי הועדה. למותר לציין שהאחריות המקצועית באשר לכל תפקידי הועדה היא של הועדה כולה. לפיכך, מתוך כוונה לכבד את האוטונומיה המקצועית של הועדה, לא מצאנו לנכון לכפות על ועדות לחלק תפקידים או לא לחלק תפקידים בצורה זו או אחרת. נקודת המוצא הינה שהועדה, בבואה לחוות דעתה על המועמדים, תיקח בחשבון את מלוא השיקולים, כולל את הסוגיה של חלוקת התפקידים הפנימית בתוך הועדה. לכן ועדות שימצאו לנכון יוכלו להתייחס בחוות הדעת שלהן לגבי המועמדים המוצעים גם לנושא הזה, אך אין הכרח שהבחירות לועדות תהיינה לפי תפקיד בועדה.

שאלה: בעיה המרכזית בעיני בנושא הבחירה לוועדות היא הפוליטיזציה שלה. איך הנהלים וההמלצות אמורים לטפל בבעיה זו? ... מה קורה כשיש ניגוד אינטרסים בין ההמלצות והבחירות של וועדה מקצועית לבין נציגי החטיבות האחרות? יכול להיות מצב בו נכפה על ועדה מסויימת חבר מתוך שיקולים פוליטיים, אף שלא יהיה בחירה של הוועדה הספציפית, ואולי אפילו של ציבור הפסיכולוגים מאותה חטיבה. מה ימנע את הפוליטיזציה הזאת של הבחירה? האם אין פה פגיעה גדולה מדי באוטונומיה של הועדה המקצועית שתפגע בפעילות הועדה בעתיד? אולי נכון לאפשר לועדה או ליו"ר ועדה להטיל וטו על מועמד/ים? או אולי להסיר מועמדים שמעוררים מחלוקת מהותית בין הועדה למועצה?

תשובה: הועדה עסקה בדיוניה בסוגיה זו די לעומק. לפי התקנות, המועצה היא שמוסמכת למנות את החברים לועדות המקצועיות. בפועל נראה שהמועצה הפכה לעיתים ל"חותמת גומי" כאשר הועדות מחליטות לעצמן. מצב זה אינו משביע רצון גם משום שאינו תקין משפטית וגם משום שעלול הוא להוביל לפוליטיזציה מסוג מסוים ("חבר מביא חבר"). לפיכך מצאנו לנכון להמליץ על שילוב כוחות: הועדה המקצועית שאליה מתקיימות בחירות תחווה דעתה באשר למועמדים העדיפים בעיניה, ותדרג אותם לפי סדר עדיפות. עמדה זו תהיה בפני המועצה, בבואה להפעיל סמכותה ולמנות חברים. יצאנו מנקודת הנחה שצריכה להיות סיבה טובה מאד למועצה למנות אדם לועדה המקצועית כאשר הועדה מציינת שאותו מועמד הינו בעדיפות נמוכה ויש עדיפים ממנו. אנו מניחים שבמועצה יושבים אנשים הגונים וראויים, אשר לא יפעלו באופן בלתי סביר. אנו גם מניחים שהמועצה תיתן, כפי שהיא חייבת לתת לפי כללי מינהל תקין, משקל משמעותי לעמדת נציגי החטיבה הרלבנטית במועצה. כמובן שהחלטת המועצה כפופה לביקורת (כולל ביקורת שיפוטית).

מתן זכות וטו של ממש ליו"ר הועדה המקצועית נראה בעיננו פתרון בעייתי הן משום שלא ברור שלועדה המקצועית (או ליושב הראש שלה) יכולה להיות כזו סמכות לפי התקנות, והן משום החשש ששימוש בזכות וטו כאמור יוביל למצב שבו הועדות תהפוכנה אינסולאריות - איים של אינטרסים שאינם בהכרח מיצגים את טובת המקצוע. לדעתנו מן הראוי לבחון לתקופה מסוימת את הנוהל המוצע; אם הוא יכשל, ניתן לבחון חלופות אחרות, כולל פניה לתיקון התקנות לשם הגדלת כוחה של הועדה המקצועית.

מעבר לכך יש לזכור שלפי המידע שהיה בפני הועדה, בחיי המעשה לא אחת הבעיה אינה בעיית "פוליטיזציה", אלא בעיית מיעוט מועמדים.

שאלה: ובאותו עניין, מדוע הדיונים במועמדים חסויים? איך זה מתיישב עם השאיפה לשקיפות ואפוליטיזציה של הבחירות? מדוע שלא יהיו משקיפים חיצוניים בדיונים והבחירות?

תשובה: שמו של המועמד וקורות החיים שלו כמובן פתוחים לכל, ובכך מתקיימת דרישת השקיפות. יותר מכך: חשיפת שמות המועמדים תאפשר ביקורת של ציבור הפסיכולוגים (בין השאר יוכלו פסיכולוגים להעביר לנציגיהם במועצה מידע ועמדות בקשר למועמד כזה או אחר). באשר לדיונים, הגענו למסקנה שפתיחת הדיונים עלולה להוביל למספר תוצאות שליליות: אנשים אשר יש להם עמדות ביקורתיות על מועמד זה או אחר עלולים לבחור שלא להביע אותן בפומבי, כדי לא להגרר בעתיד לויכוחים פרסונאליים, וכך עלולים חלילה מועמדים לא ראויים להבחר; מועמדים ראויים עלולים להחליט שלא להגיש מועמדות אם הדיון במועמדותם יהיה פתוח לענייני כול, מחשש שדיון זה יכלול ביקורת לא עניינית עליהם (ובכך יפגע מעמדם או עיסוקם); חברי ועדה מסויימים עלולים לנקוט עמדה "פוליטית" רק משום שהדיון הופך להיות חשוף לעיני כול והם עלולים לחוש לחץ "להתיישר" לפי לחץ חיצוני כזה או אחר. כפי שמקובל שועדות מינויים אחרות, כולל הועדה למינוי שופטים, פועלת בדלתיים סגורות, זו לדעתנו צריכה להיות הנורמה גם כאן.

באשר לנוכחות משקיפים חיצוניים בבחירות - אם המדובר במשקיפים שנועדו לוודא שספירת הקולות נעשית כסידרה ושהנוהל נשמר, מקובל בדרך כלל שזה תפקידו של היועץ המשפטי של המשרד המלווה. גם מבקר פנים יכול למלא תפקיד כאמור. כמובן שהמועצה יכולה לאשר נוכחות של משקיפים במהלך הבחירות עצמן (קרי בתום שלב הדיון הפרסונאלי).

שאלה: נושא קשור אבל שונה, מה קורה אם יש מועמדים שלא מומלצים על ידי הוועדה המקצועית אך נראים ראויים למועצה (גם אם לא ממניעים פוליטיים)?

תשובה: המועצה, כאמור, היא הגוף המוסמך למנות אנשים לועדה המקצועית. אולם לדעתנו בפניה צריכה להיות חוות דעתה של הועדה המקצועית באשר לכל מועמד ומועמד, משום שעמדת הועדה המקצועית היא שיקול רלבנטי.

שאלה: מדוע משקל העדיפויות והשיקולים של הועדה המקצועית כל כך שוליים בבחירה? בהנחה שמדובר בשיקולים מקצועיים, ושלעיתים הדקויות אינן מהותיות מספיק לפסיכולוגים מחטיבות שונות, אולי אפשר להגדיל את המשקל של הוועדה המקצועית הספציפית בתהליך הבחירה?

תשובה: שינוי שכזה מחייב שינוי בתקנות עצמן, שכן המועצה היא הגוף הממנה. כפי שציינו למעלה, לדעתנו חוות הדעת של הועדה המקצועית הספציפית אליה נערכות הבחירות באשר למועמדים שהוגשו אליה אינה עניין שולי כלל: לפי הנוהל המוצע כל ועדה מקצועית תדרג את עדיפויותיה באשר למועמדים אליה, ולעדיפויות אלו יהיה משקל חשוב בהחלטת המועצה.

שאלה: מה קורה אם מישהו מטיל דופי בתפקוד המועצה בתהליך הבחירה?

תשובה: זוהי נקודה חשובה, אשר התלבטנו לגביה, ולבסוף החלטנו להמתין עם נושא זה עד שנתנסה בנוהל מספר שנים: המדובר בהליך של "השגה". חשבנו להציע שאם מועמד שלא נבחר (או אם מספר מסוים של חברי מועצה -- נניח שלושה) סובר/ים שנפל פגם של ממש בהליך הבחירה, יהיו רשאים להגיש השגה. מטבע הדברים, יהיה צורך בגוף בלתי תלוי שיבדוק האם אמנם יש ממש בהשגה בטרם הנושא יעלה לדיון מחודש במועצה. חשבנו להציע שהמועצה תמנה ועדה מיעצת בת שלושה חברים: חבר מועצה אחד ושני חברים שאינם חברי המועצה -- האחד פסיכולוג בכיר בעל מעמד והשני אדם העוסק באתיקה או במשפט. מבחינה משפטית, למועצה יש סמכות למנות ועדות מיעצות, באישור השר, לפי סעיף 51 לחוק. כל תפקידה של ועדה מיעצת זו יהיה לבחון השגות, אם יהיו כאלה, ולהגיש למועצה חוות דעת האם אמנם נפל פגם של ממש בהליך או באופן הפעלת שיקול הדעת. שוב, מבחינה משפטית, לחוות דעת כזו יש משקל חשוב: המועצה תתקשה להתעלם מחוות דעת מקצועית שמוצאת פגמים וקוראת לעריכת בחירות מחדש. בסופו של דבר החלטנו כאמור להמתין עם הליך השגה זה, ולהסתפק בנוהל הקיים בכל גוף ממשלתי, ולפיו היועץ המשפטי המלווה את הגוף (ובמקרה שלנו, היועצת המשפטית של משרד הבריאות) הוא הכתובת לטענות בדבר פגמים. אם המועצה תמצא לנכון, ניתן להקדים את הדיון בנושא זה ולהכניס פרק בדבר "השגה" לנוהל כבר כעת.

שאלה: בעניין העקרונות המנחים, מה ההבדל בין שיקוף לשקיפות?

תשובה: שיקוף הוא מצב שבו גוף מסוים מכיל את קשת הגוונים שנמצאת בגוף גדול יותר. בלעז -
Reflection
במקרה שלנו, שיקוף הוא תבחין (קריטריון) לבחירת חברי ועדה באופן שבסופו של הליך בין חברי הועדה כולה יהיה הד לקולות השונים בתחום המקצועי. שיקוף הוא קריטריון נכון יותר מ"יצוג" או "יצוגיות", שכן יצוגיות דורשת לא רק הכלת קשת הגוונים, אלא גם שמירת יחס מספרי מסויים. למשל: על מנת שגוף יהיה גוף ייצוגי, עליו לכלול חמישים אחוז של נשים או עשרים אחוז ערבים אם ישנם חמישים אחוז של נשים או של ערבים במקצוע. לדעתנו מכיוון שמדובר בגוף מקצועי עקרון השיקוף נכון יותר.

שקיפות היא דרישה הליכית (פרוצדוראלית) ולפיה השיקולים השונים והמהלכים השונים שמתבצעים יהיו גלויים לציבור הרלבנטי, במגבלות הזכות לפרטיות והאינטרסים האחרים. בלעז -
Transparency

שאלה: מה הרציונל להמלצה לפטור את הדרישה למומחה מדריך מפרופסורים לפסיכולוגיה? מדוע הם זכו ליחס המועדף שנשלל מאנשי מקצוע בולטים בשטחים אחרים שלא באקדמיה?

תשובה: הדרישה למומחה-מדריך נשענת על ההכרה שיש ערך להפקדת ועדות המקצוע בידים שהפכו מקצועיות הודות להתמחות רבת שנים ולעמידה בבחינות בסופן. הדרישות שעוצבו לשם קבלת מעמד של מומחה-מדריך נשענות על עולם המעשה (הפרקטיקה) ולדעתנו ניתן להגיע לעמדה של מומחה-מדריך ממגוון רב של תפקידים בשטח הפסיכולוגיה. לעומת זאת, המסלול האקדמי מקשה על ההולכים בו לעמוד בדרישות של מומחה-מדריך, וזאת עקב הדרישה החליפית לביצוע מחקרים וכתיבת פרסומים. לדעתנו יש ערך רב בשילוב הקול האקדמי, בדיוק משום שאנשי האקדמיה אמונים על המחקר ועל פיתוח התיאוריה, ויצירת נתק בין הצד המעשי לצד התיאורטי אינה לטובת תחום הפסיכולוגיה. נכון להיום אדם שהגיע לדרגת פרופסור משום שחקר לעומק תחום מסוים, והוא בקיא היטב בתחום, עדיין מנוע מקדמית מלהשתתף בועדה מקצועית (אלא אם עמד גם בדרישות הפרקטיות, וקיים מיעוט שעומד בדרישות הכפולות). לכן אנו ממליצים על תיקון התקנות כדי להתיר גם לפרופסור להיות חבר בועדה מקצועית. לדעתנו אין צורך לתקן בשלב זה את התקנות ביחס למסלולים אחרים. יודגש: תיקון התקנות הוא בסמכות השר.

שאלה: רק כתהייה- מפתיעה ההמלצה ליצוגיות בוועדות על בסיס נטייה מינית. איך זה קשור לעניין ואיפה בדיוק אמורים לציין את זה בקורות החיים?

תשובה: הנטיה המינית, כמו גם השייכות לקבוצות אחרות באוכולוסיה, עשויה להיות שיקול רלבנטי ככל שחשוב השיקוף. סוגיית הנטיה המינית היתה בעייתית בתחום הפסיכולוגיה בעבר. כמובן שאין הכרח לציין זאת בקורות החיים, כפי שאין הכרח לציין לאום, מגדר או דת. כל אדם רשאי להשאיר פרטים אלו לעצמו. עם זאת, אנשים רשאים, אם הם רוצים, לציין עובדות אלו במכתב הנלווה לקורות החיים, אם לדעתם השיוך שלהם לקבוצה זו או אחרת חשוב לצורך השגת השיקוף.

אנו מקווים שהתייחסויות אלו תאפשרנה דיון פורה בקרב הקהיליה, ומודים לאיתי ששון על שהציף נושאים אלו לדיון.

איתי ששוןאיתי ששון21/9/2010

כל הכבוד על העבודה והיוזמה. מספר שאלות. יש לי מספר שאלות להבהרה.
1. אני מבין שבתוך הועדות המקצועיות יש חלוקת תפקידים על פי נושאים מוגדרים. האם התפקיד המיועד בוועדה יפורסם מראש, והאם הקריטריונים לבחירה יתחשבו בתפקיד המיועד? (לדוגמא, כאחראי בחינות יחפשו מומחה מדריך בעל נסיון בבחינות לעומת חבר אקדמיה לתפקיד רישום מועמדים מחו"ל).
2. הבעיה המרכזית בעיני בנושא הבחירה לוועדות היא הפוליטיזציה שלה. איך הנהלים וההמלצות אמורים לטפל בבעיה זו? בתוך האקלים הפוליטי הבעייתי כרגע בעולם הפסיכולוגיה, יכולים להיווצר בעיות או לפחות לא להיפתר. לדוגמא, תפקיד הוועדה המקצועית בתהליך הבחירה הוא בהמלצה בלבד. מה קורה כשיש ניגוד אינטרסים בין ההמלצות והבחירות של וועדה מקצועית לבין נציגי החטיבות האחרות? יכול להיות מצב בו נכפה על ועדה מסויימת חבר מתוך שיקולים פוליטיים, אף שלא יהיה בחירה של הוועדה הספציפית, ואולי אפילו של ציבור הפסיכולוגים מאותה חטיבה. מה ימנע את הפוליטיזציה הזאת של הבחירה? האם אין פה פגיעה גדולה מדי באוטונומיה של הועדה המקצועית שתפגע בפעילות הועדה בעתיד? אולי נכון לאפשר לועדה או ליו"ר ועדה להטיל וטו על מועמד/ים? או אולי להסיר מועמדים שמעוררים מחלוקת מהותית בין הועדה למועצה? ובאותו עניין, מדוע הדיונים במועמדים חסויים? איך זה מתיישב עם השאיפה להשקיפות ואפוליטיזציה של הבחירות? מדוע שלא יהיו משקיפים חיצוניים בדיונים והבחירות?
3. נושא קשור אבל שונה, מה קורה אם יש מועמדים שלא מומלצים על ידי הוועדה המקצועית אך נראים ראויים למועצה (גם אם לא ממניעים פוליטיים)? מדוע משקל העדיפויות והשיקולים של הועדה המקצועית כל כך שוליים בבחירה? בהנחה שמדובר בשיקולים מקצועיים, ושלעיתים הדקויות אינן מהותיות מספיק לפסיכולוגים מחטיבות שונות, אולי אפשר להגדיל את המשקל של הוועדה המקצועית הספציפית בתהליך הבחירה?
4. מה קורה אם מישהו מטיל דופי בתפקוד המועצה בתהליך הבחירה?
5. בעניין העקרונות המנחים, מה ההבדל בין שיקוף לשקיפות?
6. מה הרציונל להמלצה לפטור את הדרישה למומחה מדריך מפרופסורים לפסיכולוגיה? מדוע הם זכו ליחס המועדף שנשלל מאנשי מקצוע בולטים בשטחים אחרים שלא באקדמיה?
7. רק כתהייה- מפתיעה ההמלצה ליצוגיות בוועדות על בסיס נטייה מינית. איך זה קשור לעניין ואיפה בדיוק אמורים לציין את זה בקורות החיים?

זהו בינתים מקריאה ראשונה, בטח יעלו עוד שאלות בהמשך.
שוב יישר כח על העבודה

רבקה יעקובירבקה יעקובי21/9/2010

ברכות. ברכות לוועדה על עבודה יסודית ומקיפה וליואל על שיזם מהלך חשוב זה. מהלכים אלו תורמים לקידום מעמדו ויוקרתו של המקצוע שלנו. בברכת חג שמח רבקה

ישי שליףישי שליף21/9/2010

יישר כח על העבודה המעמיקה והמקיפה [ל"ת].