איתמר בשן
תאריך רישום: 21/1/2011
גילוי נאות: משתמש זה לא אימת את הרשאתו המקצועית. למידע אודות הרשאה מקצועית
כתבו אלי

אודות איתמר בשן

- רישיון מומחה קליני משנת 1989
- מדריך בפסיכותרפיה משנת 1994
- מטפל בקליניקה פרטית בתל אביב
- מייסד 'בית בהאוונא', מרכז מדיטציה בת"א, בשנת 2002 (www.bhavanahouse.org)
- מלמד פסיכולוגיה בודהיסטית ומדיטציה
- גישה טיפולית: ברוח פסיכודינמית-בודהיסטית.

"באיזו שיטה אתה מטפל?" 
 ד"ר איתמר בשן (PsyD)

בכל שנות עבודתי כמטפל, שהתחילו אי-שם בשנות ה-80 של המאה שעברה, חוזרת ועולה השאלה: "באיזו שיטה אתה מטפל?" בשנים הראשונות ידעתי לענות בלא היסוס : "אני מטפל בגישה הפסיכואנליטית". אבל עם חלוף השנים, התשובה הלכה והפכה פחות ופחות מוחלטת. במהלך ההתפתחות שלי כמטפל נפתחתי לעוד ועוד תיאוריות והתנסיתי בעוד ועוד תבניות וטכניקות טיפוליות, והתפתחה אצלי בהדרגה גמישות במעבר בין תבניות ויכולת לשלב ביניהן, למשל טיפול בגישה פסיכודינמית תוך שימוש בפרמטרים מגישה פרדוקסלית וקוגניטיבית.

אבל השלב ההתפתחותי הבשל יותר שלי כמטפל הוא השלב אותו אני מכנה "חסר תבניות". לא שהתיאוריות והתבניות התיאורטיות הקודמות נזרקו. להיפך: הן נספגו והוטמעו, אבל המחיצות המפרידות בין הגישות נשרו. האינטגרציה שהתחוללה בתהליך ההתפתחותי ארוך השנים שלי כמטפל לא התרחשה בין תיאוריות, טכניקות, תבניות וגישות טיפוליות, אלא כאינטגרציה פנימית, בי כמטפל. כך שכאשר שואלים אותי היום האם אני משלב בין הפסיכולוגיה המערבית לבין הדרך הבודהיסטית שאותה אני מתרגל ומלמד, אני משיב  שאינטגרציה אמיתית בין טיפול לדהאמה יכולה להתרחש רק כששתי הדרכים ספוגות במטפל. לא כי זה טרנדי, לא כלהטוט טיפולי, לא כי זו דרך לפתח "נישה", לא בגלל הלחצים המופעלים על מטפלים "לשלב" ולא כי "הדבקתי" טכניקה מסוימת לעבודה הטיפולית שלי. אלא כי זה נספג בחיי. חיי הפכו "זה". כשזה קורה, אין צורך "לשלב" בין הדרכים: הן מתקיימות בהרמוניה, כמו חלב ומים, כמו היחסי והמוחלט, כמו הארצי והרוחני. שאלת האינטגרציה נושרת. לא קיימת יותר.

כאשר הידע מוטמע בו, מטפל יכול להגיע למפגש הטיפולי מבלי לדעת דבר. ללא אג'נדה, ללא דוקטרינה סדורה או שיטה סגורה. לא לבוא לקליניקה כדי לטפל באופן פסיכואנליטי או קוגניטיבי או ביהביוריסטי או בודהיסטי, אלא פשוט לפגוש, באופן פתוח וער, את מי שבא לפגישה עכשיו. במצב זה, מה שנחוץ מופיע בזמן אמת ומשמש במפגש הטיפולי.

באחת הדרשות של הבודהה (MN58) ניסה הנסיך אבהאיה לסתור את תורתו של הבודהה על ידי הצגת שאלות שנוסחו באופן מכשיל. בין הבודהה, שלא נפל בפח, ובין אבהאיה מתפתח הדיאלוג הבא:

..."אדון מכובד, כאשר אצילים מלומדים, ברהמינים מלומדים, בעלי בתים מלומדים ומתבודדים מלומדים, לאחר שניסחו שאלה, באים אל המבורך ומציגים אותה, האם כבר היתה קיימת בהכרתו של המבורך המחשבה: 'אם הם יבואו אלי וישאלו אותי כך, אני אענה להם כך?', או האם תשובתו של הטטהאגטה (כינוי לבודהה) נמצאת לו בו במקום?"
"באשר לכך, נסיך, אשיב לך בשאלה. ענה עליה כאשר תבחר. מה אתה חושב, נסיך? האם אתה מיומן בחלקיה של מרכבה"?
"כן, אדון מכובד, הנני".  
"מה הנך חושב, נסיך? כאשר אנשים באים אליך ושואלים: 'מה שמו של חלק זה במרכבה?' האם כבר היתה קיימת בהכרתך המחשבה: 'אם הם יבואו אלי וישאלו אותי כך, אני אענה להם כך'? או - האם תשובתך נמצאת לך בו במקום?"
"אדון מכובד, שמי ידוע היטב כרכב המיומן בחלקיה של המרכבה. כל חלקי המרכבה ידועים לי היטב. תשובה זו היתה נמצאת לי בו במקום".
"כך גם, נסיך, כאשר אצילים מלומדים, ברהמינים מלומדים, בעלי בתים מלומדים ומתבודדים מלומדים, לאחר שניסחו שאלה, באים אל  הטטהאגטה  ומציגים אותה, התשובה נמצאת לו בו במקום. מדוע זה  כך? משום שהטטהאגטה חדר לחלוטין לעומק הדברים, והבנת הדברים לעומקם מאפשרת לתשובתו של הטטהאגטה להמצא בו במקום".  

כלומר, כשאדם יודע הוא יודע. ואז הוא יכול כמטפל להגיע למפגש הטיפולי ללא תשובות מוכנות מראש. התשובה הנכונה לרגע הנוכחי, לאדם כפי שהוא היום, תופיע. זה נכון בין אם הוא הבודהה או מומחה למרכבות, מטפל בודהיסטי או פסיכואנליטי.

המאמץ לשלב בין הגישה המערבית והבודהיסטית באופן המבליט את הדמיון וההרמוניה ביניהן מביא לעיתים לתוצאות מאולצות. בין הבודהה-דהאמה והפסיכותרפיה יש אמנם קווי דמיון רבים, אך חשוב לזכור שיש ביניהן גם הבדלים מהותיים, שחשוב לא לטשטש אותם. מניסיוני, רוב האנשים פונים לטיפול פסיכולוגי מסיבות פרגמטיות ו"ארציות" מאד, ויש להזהר מהרצון ללמד אותם מדיטציה ולשווק להם תובנות בודהיסטיות כגימיק טיפולי. גם במקרים בהם אנשים נמצאים בטיפול ומבקשים ללמוד מדיטציה, יש לבדוק האם המניע שלהם לכך איננו להמנע ולעקוף את מה שקשה להם לבטא במילים במרחב הטיפולי. באותה המידה, גם על המטפל, המדריך את המטופל שלו במדיטציה או בפרקטיקה רוחנית אחרת, לבדוק את עצמו ולראות מה המניע שלו, והאם הוא לא עושה זאת רק כדי להמנע מהתמודדות עם המפגש המורכב, המכאיב, המאתגר והלעיתים מאד מתסכל עם עולמו של המטופל.   

בסופו של דבר, לאישיותו ולניסיונו של המטפל יש השפעה רבה יותר על תוצאות הטיפול מאשר לגישה התיאורטית שמתוכה הוא פועל. מה שעובד בטיפול זו לא הטכניקה, אלא האישיות, האנושיות והנוכחות של המטפל, בדיוק כשם שכוחה של מדיטציה איננו בטכניקה, אלא בגישה נכונה ובהבנה נכונה.

(לתיאום פגישה עם איתמר: 052-2517876)