מקורות

המאמר מבקש להביא את הצרכים שהביאו להקמת פורום תמיכה וירטואלי עבור הורים של ילדים עם הפרעות קשב ורכוז, ואת השיקולים בעיצוב תרבות השיח בפורום בניהולה של המחברת. מאמר מאת זיוה דינה

 

האינטרנט הינו תוצר של תרבות , אבל הוא גם מחולל אותה בו זמנית. ההתמכרות אליו היא חלק ממכלול של תופעות אישיות וחברתיות המאפיינות את התרבות המערבית בעידן הנוכחי. בהרצאה זו נתייחס לתופעת ההתמכרות לפורומים וירטואליים מתוך מחשבה על הקשר בינה לבין מאפיינים אינהרנטיים של התקשורת הוירטואלית, דהיינו אנונימיות, מיידיות התגובה, סיפוק מהיר של צורך במענה ועוד. גורמים אלה אחראים לדעתנו ליצירתה של ה"סביבה הזוייה" ,סביבה פנטסטית בתוכה קל למשתמש לשמר תסריט פרטי של קשר ואינטימיות לכאורה, במחיר של הישאבות לצריכה הולכת וגוברת של "חומר", בדמות כתיבה וקריאה כפייתית של הודעות פורום , ושאר צורות של תקשורת וירטואלית שאינה מבוססת על קשר בעולם הלא וירטואלי. בהמשך נדון דרך ניתוח מקרה של התמכרות לפורום, במאפיינים פסיכולוגים של חסך רגשי מסוג מסויים, האופייני במידה רבה לחברה המערבית כיום, כחברה השגית, תחרותית ומאדירה ערכי "אינדיבידואליזם" במחיר של בדידות וניכור רגשי מהעצמי ומאחרים. אנו ממבקשים להצביע על אותו מעגל קסמים,בתוכו בו התקשורת הוירטואלית "מפצה" פיצוי לא מספק על העדר קריטי של מירורינג אמפתי אמיתי , ובו זמנית שואבת באופן חליפי /התמכרותי את האדם לתוך פסיאודו- מירורינג, המרחיק אותו עוד יותר ממקור אמיתי של חיוניות ואינטימיות, כזה המצוי אך ורק בזיקה ממשית, לא וירטואלית, ובעיקר כזו שמחוייבת לעצמי ולזולת כאחד.

 

תקציר הרצאה מיום העיון השנתי השלישי בנושא היבטים פסיכולוגיים של רשת האינטרנט, אוניברסיטת ת"א, 15/2/06

 

פרופ' גבי שפלר, יו"ר ועדת האתיקה של הסתדרות הפסיכולוגים בישראל, במאמר שהתפרסם ב"פסיכואקטואליה", רבעון הסתדרות הפסיכולוגית, אפריל 2005, מנתח ובודק את תחום הפסיכולוגיה ברשת מבחינה אתית.

 

בעשור האחרון חודר האינטרנט בעקביות ובהתמדה אל חדר הטיפולים. השימוש באינטרנט לצרכי טיפול נפשי הולך ומתרחב, והאמצעים הטכניים משתכללים. מטופלים רבים נעזרים בפורומים 'פסיכולוגיים' במקביל לתהליך הטיפולי, בשעה שמטפלים מנוסים מנהלים באינטרנט פורומים לתמיכה ולייעוץ. במאמר אציג את המאפיינים העיקריים של הטיפול הנפשי באמצעות האינטרנט, את ניסיוני האישי בתחום זה בחמש השנים האחרונות ואת השפעתו של תחום חדש זה על הפסיכותרפיה המסורתית. במאמר משולבות דוגמאות המציגות את הסביבה הטיפולית החדשה מתוך הספרות המקצועית ומנסיוני האישי.

 

בהרצאתו המלווה מצגת מציג ומנתח יעקב ברמץ את הקושי שיש לנו כיום להתמודד עם המונח "אינטימיות" בשימוש בשדה המונחים המוכר לנו. האינטימיות האנונימית המוכרת ברשת האינטרנט דורשת חשיבה בשפה תיאורתית חדשה ויצירת מושג חדש. ההרצאה מתוך יום העיון השנתי השני של פורום פסיכולוגיה ברשת: "אינטימיות ברשת" אונ' ת"א 28.2.05

 

מנחי הפורומים, ממקצועות בריאות הנפש, פוגשים באופן יומיומי תופעה שמעוררת שאלות ותהיות – אנשים הנמצאים בטיפול, פסיכולוגי או פסיכיאטרי, פונים לפורום בריאות הנפש ולמנחה בשאלות כבדות משקל לגבי עצמם ולגבי הטיפול. תגובתו הטבעית של איש המקצוע תהיה; מדוע הם לא פונים אל המטפלת שמכירה אותם? מדוע הם נזקקים לקשר טיפולי נוסף? ומעבר לזה, השאלות שברצוני לדון עליהן כאן – האם יש בכך נזק לטיפול? מתי היחסים הכפולים עם מטפלת ומנחה פורום פוגעים בטיפול? מתי הם מעצימים אותו? האם בכלל הקשר הטיפולי מתחרה בקשר הוירטואלי?

 

הרצאה שניתנה ביום העיון "אינטימיות ברשת?" יום העיון השני של "פסיכולוגיה ברשת" באונ' ת"א 28.2.05 . ההרצאה היא סקירה של תחומי המחקר אודות נשים ומגדר באינטרנט.

 

האינטרנט יוצר מהפכה לא רק בגלל שאנשים יכולים לשלוף אינפורמציה בקלות או להתקשר אחד עם השני במהירות וביעילות, אלא בגלל הנחות היסוד הפילוסופים והפסיכולוגים הקיימים מעבר לו. העובדה שהתקשורת בחלל הוירטואלי מתקיימת בהעדר גוף, מאפשרת חקירה של רעיונות פוסט-מודרניסטים מעבר לכל מה שידענו עד כה. היכולת שיש לאנשים להחליף דמויות, לשחק מגוון תפקידים, לשנות מין או גיל און-ליין ממחישה את הפנים הרבות של העצמי ושל משמעות הסובייקטיביות. נראה שכאשר אנשים מקיימים תקשורת "חסרת גוף", הם יכולים לחקור אפשרויות נרחבות יותר של העצמי ושל החויה הסובייקטיבית שלהם בדרכים שהיו חסומות בפניהם לפני עידן האינטרנט. המהפיכה האינטרנטית משנה את תפיסתנו לא רק לגבי העצמי אלא גם על קשרים וחיבור בינאישי. האפשרות של יחסים שאינם מערבים גוף אמנם מבלבלת בתחילה, אך היא גם פותחת פתח להבנה חדשה של יחסים: יחסים בין עצמי לעצמי. הרצאת מתוך יום העיון השנתי השני של פורום פסיכולוגיה ברשת: "אינטימיות ברשת" אונ' ת"א 28.2.05

 

נושא היחסים ברשת מעלה במחשבה את הסוגיה האם תתכן אינטימיות וירטואלית ואם כן, כיצד מתיישבים מושגנו אודות יחסים כפונקציה של תהליך הכרות מתמשך, עם האינטימיות הוירטואלית המיידית ו"נטולת התהליך", כפי שהיא מוכרת לצרכני הרשת וחוקריה. ישנם נסיונות הסבר רבים לתופעה זו: למשל השימוש באנלוגיה בין הסטינג האנליטי האנונימי נטול המפגש פנים אל פנים לבין עמימותו של המדיום הוירטואלי כמזרז תהליכי העברה והשלכה, מושג "הרגרסיה של הרשת" או רעיון "האובייקט הוירטואלי כאובייקט מופנם", שעליו נשמע בהמשך היום, ועוד. אני מנסה להציע כאן, כי כל הנסיונות הללו נשארים בתוך השדה הבינאישי של יחסי האובייקט, וכדי להעריך באופן מדוייק יותר את איכותה היחודית של אינטימיות וירטואלית הנשענת אך ורק על המדיום הכתוב, יש לצאת מהשדה הבינאישי ולעבור לשדה התוכאישי. במילים אחרות , ההתבוננות במתרחש ברשת כחוויה מכוננת של העצמי, יכולה להאיר באופן מדוייק את אותה אינטימיות וירטואלית מיידית שאינה זקוקה לתהליך של הכרות , כחוויה מרגשת בה אני מגלה לפתע "מישהו אחר שהשיר שלי שר מגרונו", ובאמצעות שירתו- שירתי זו, שנינו נולדים. הרצאת הפתיחה של יום העיון השנתי השני של פורום פסיכולוגיה ברשת: "אינטימיות ברשת" אונ' ת"א 28.2.05

 

"בעולם המקוון אנחנו יכולים להחליף גיל, מגדר, מוצא אתני, פרטי ביוגרפיה. אבל אנחנו כה מורגלים במשא "העצמי" שלנו, ורואים בו חלק בלתי נפרד מהזהות שלנו, שתחושת השחרור מלווה בחרדה מאובדן המוכר, היעלמות הגוף, מחיקת הישגים חברתיים * על ביטוי עצמי ומשחקי זהות בסייברספייס, בניסיון לכונן תחושה של זהות עצמית" מאמר מאת אורי ברוכין, יועץ לאסטרטגיה שיווקית, וממקימי האתרים "קונספציה" ו"רשימות", המתפרסם בכתב העת פנים. המאמר מופיע בכתב העת "פנים" גליון 30, חורף 2004 שמוקדש לנושא האינטרנט ומופיע באתר הסתדרות המורים.

 

"היה לנו הסכם, לפיו הוא מצ'וטט רק פעמיים עד שלוש בשבוע. לא קבענו כמה שעות כל פעם. גיבשנו את ההסכם, אחרי שהבנתי כבר חודשים קודם לכן, שבלי הסכם הוא מסוגל לצ'וטט שעות כל יום, אולי אפילו כל היום. גם כשאני בבית, גם כשהילדים", מספרת דליה (שם בדוי) על בעלה. מאמר מאת שרית פרקול