מקורות

עד עתה, הספרות המתחקה אחר החוויה הבית ספרית של נוער לסבי, הומוסקסואלי וביסקסואלי (להט"ב) בישראל ובמדינות מערביות אחרות התמקדה במידה ניכרת במצרף של גורמי סיכון, בעוד שגורמי חוסן פנימיים וחיצוניים המסייעים למתבגרים להט"בים להתמודד ביעילות עם בריונות הומופובית בין כותלי בית-הספר, זכו להתייחסות מחקרית מועטה בלבד. על-מנת לגשר על פער זה, החוקרים ערכו מחקר איכותני המתבסס על ראיונות עומק מובנים למחצה עם עשרים תלמידים הלומדים בחטיבה העליונה ומגדירים עצמם כלהט"בים. ממצאי המחקר והשלכותיו מדגישים את מרכזיותם של גורמי חוסן סביבתיים בחייהם של בני-נוער להט"ב. אלה אשר רגישים לצרכיו הייחודיים ומסייעים לו לפתח ולחזק מנגנוני התמודדות תוך-אישיים ובין-אישיים עם גילויי הומופוביה במרחב הבית-ספרי. המחקר נערך ע"י אייל בן עמי, ופרופ' רחל ארהרד, אשר מילאה את תפקיד ראש המגמה לייעוץ חינוכי בבית-ספר לחינוך באוניברסיטת תל-אביב וראשת היחידה למחקר ופיתוח בשירות הפסיכולוגי-ייעוצי (שפ"י) במשרד החינוך. כיום מכהנת כיועצת נשיא האוניברסיטה לשוויון מגדרי ולמניעת הטרדות מיניות. המאמר בדפוס ועתיד לראות אור בכתב העת האקדמי אשר משמש כאכסניה מאז שנות ה-70 של המאה הקודמת למחקר בתחום ההומוסקסואליות- Journal of Homosexuality

 

הנושא עולה על סדר היום המקצועי בתל-אביב-יפו במתכונת של "שולחן עגול" בו משתתפים רפרנטים מגופים מקצועיים האמונים על סוגיה זו: השירות הפסיכולוגי-חינוכי (שפ"ח), הפיקוח על הייעוץ החינוכי בחינוך העל-יסודי בעיר תל-אביב-יפו, משרד החינוך, גורמי רווחה וארגונים של הקהילה הגאה – "חוש"ן", "איגי" והמרכז העירוני לקהילה הגאה בתל-אביב. סקירת ספרות זו היא בגדר ניסיון ראשון למפות את שדה המחקר באשר לחוויה הבית-ספרית של מורים ומורות להט"ב. החלק הארי של המחקרים בנושא זה נערך בשלוש מדינות מערביות: אוסטרליה, ארה"ב וקנדה, בעוד שבישראל, נערך מחקר אחד בלבד ברמת התזה, בביה"ס לחינוך, באוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 2005, אולם המחקר לא פורסם במאגר הספריות אלא בכתבה בעיתון הארץ. הקורפוס המחקרי אודות החוויה הבית-ספרית של מורים ומורות להט"ב, מצריך ראייה רחבה, ורב-מימדית המאפיינת יותר מכל את המודל המערכתי-אקולוגי של ברונפנברנר. ע"פ מודל זה, מצבו של האינדיבידואל –הפיזי, הרגשי, המנטאלי, ההתנהגותי והכלכלי, נגזר מיחסי הגומלין בינו לבין הסביבה על כל היבטיה. לבד מזאת, מחקרים מראים כי בהתייחס לאוכלוסייה הלהט"בית, ראייה הוליסטית ואינטגרטיבית על בית הספר כישות ארגונית ייחודית, הינה קריטית לשם הבנת גורמי הסיכון וגורמי החוסן המשעתקים ומעודדים את תופעת הלהט"בפוביה או לחילופין מפחיתים אותה/ מאמר זה כלול שלוש מערכות, החל מרמת המקרו-סיסטם –חוקים ומדיניות כלפי אוכלוסייה הלהט"ב בכלל ובהתייחס למורים ולמורות להט"ב בפרט. עבור, לרמת המזו-סיסטם:– מערכת החינוך ובתוך כך, בתי-הספר וכלה ברמת המיקרו-סיסטם – ליבת הדילמה בחוויה של מורים להט"ב –לצאת או לא לצאת מהארון בפני מעגלים שונים בבית-הספר, לרבות תהליכים תוך-אישיים ובין-אישיים עם משלימי התפקיד.

 

שיעור הנשירה מהלימודים במדינת ישראל עומד על ממוצע ארצי של כ-5% בקרב תלמידי כיתות ט'-י"ב. שיעור זה משתנה בקרב בני אוכלוסיות שונות; בקרב העולים החדשים למשל, שיעור הנשירה עומד על 8.7% בממוצע בגילאי החטיבה העליונה (מערכת החינוך בראי המספרים, 2003), שיעור שהוא גבוה בהשוואה לשיעור הנשירה של ילידי הארץ (3.9%).העבודה הנוכחית עוסקת בנושא הנשירה, אולם בניגוד למרבית המחקרים אשר מתמקדים בנושרים, מתמקדת העבודה הנוכחית בתלמידים שאינם נושרים, לאמור, אותם תלמידים אשר משקיעים מאמצים בלימודים ומתמידים בהם.

 

עולם העבודה תפס תמיד מקום מרכזי בחיינו הבוגרים, ואליו גם מכוונים מרבית מאמצנו בדרך אל עולם המבוגרים. השאלה, האם בישראל נעשה משהו להכנתו של הבוגר לעולם העבודה והתעסוקה העתידי? איך ולמה צריך להכין את הבוגר של מערכת החינוך לקראת המעבר לעבודה כמבוגר? מי צריך לקחת את אחריות על הנושא, ואיך, ניתן לעשות זאת על רקע הדינאמיקה וההשתנות הגבוהה שמאפיינת את עולם התעסוקה?.

 

מאמר מאת ד"ר איריס קרסין מסקירת הספרות העוסקת בתחום ההשכלה לנוער הנושר עולה, כי עיקר המאמץ בתחום זה הופנה לבדיקת יעילותן של תוכניות ההשכלה. זאת, בלי שניתנה תשומת לב ראויה לחקירת פרופיל המורה המלמד בני נוער אלו. כמו כן, לא ניתן מענה מחקרי לזיהוי משאבי המורה של הנוער הנושר ולבדיקת השפעת המשאבים על אפקטיביות עבודתו ועל שביעות רצונו. בעבודת מחקר זו נעשה ניסיון ראשון מסוגו להציע מודל המשרטט את דמותו של המורה המצליח של הנוער הנושר ולבחון את המודל. במחקר השתתפו מורים ממרכזי השכלה הנמצאים ביחידות לקידום נוער של המגזר היהודי ומלמדים בתוכנית היל"ה (תוכנית להשלמת השכלה לנוער הנושר).

 

במאמר מוצג מודל עבודה קבוצתית עם חדר מורים בנושא 'דיאלוג מורה- תלמיד. המודל מציע שילוב של הרצאות לכלל חדר המורים המועברות על ידי מרצה מומחה בתחום הדיאלוג במערכת החינוך, ועבודה סדנאית המונחית על ידי יועצות בית הספר המקבלות הדרכה וליווי על פסיכולוג מומחה בתחום הדיאלוג והנחיית קבוצות.

 

לחתור בסירה אחת - שותפות חינוכית בין מורים לבין הורים. מאמר מאת חיים עמית, שפורסם ב"הד החינוך אל המאה ה-21, אוגוסט 2009. מורים והורים חייבים לחתור יחד ולנווט את הסירה המשותפת, הילד-התלמיד, אל היעדים החינוכיים הרצויים. מדוע דווקא היום זה קשה יותר מבעבר ומה אפשר לעשות כדי להגיע אל היעד.

 

מה לא נכתב על תקופת הגיל בין שנה וחצי - וגיל שנתיים וחצי בחיי הפעוט?! מומחים הכתירו תקופה זאת כ" גיל שנתיים הנורא " ואף הזהירו את ההורים מפני מה שמחכה להם כשהפעוט יתחיל להפגין עצמאות. הרבה הורים מרגישים חסרי אונים, ובמוחם מתרוצצות שאלות כמו: מה זאת עצמאות אצל ילדים?מה קורה לילד ומה הוא מרגיש בתקופה זו? למה חשוב לעזור לפעוט לממש את רצונו העז לעצמאות? איך אפשר לעזור לילד ברצונו להיות עצמאי ומובדל מהוריו? מה עושים ואיך מתמודדים עם הסרבנות, התקפי הזעם והבכי האופיניים לגיל השנתיים? המאמר מנסה לענות על שאלות אלו ולתת טיפים ועצות להתמודדות נכונה.

 

למרות הסקרים המראים שהגזענות של יהודים כלפי ערבים מעמיקה, בגן שומרון ברמלה, זוכה פרס הסתדרות המורים לדו-קיום, רואים תמונה אחרת: ילדים יהודים, מוסלמים ונוצרים, עולים וותיקים, לומדים יחד ומפנימים ערכים של רב-תרבותיות בלי להרגיש. מומחים אומרים שעוד לא הגענו לאידיאל הדו-קיום, אבל אפשר להתנחם גם בהפחתה של סטריאוטיפים. גן אופטימי

 

התוכנית מכשירה פסיכולוגים חינוכיים להנחיה של המורים וליווי של ההנהלה בהתמודדות עם הפרעות משמעת ואלימות. תוכנית זו מפתחת גישת עבודה המותאמת לצרכים היום יומיים של הצוות הניהולי והחינוכי. התוכנית כוללת אסטרטגיות התמודדות מווסתות מכילות ומארגנות. התוכנית גובשה כ"תפריט בסיסי" להתערבות והיא מתמקדת בפיתוח מספר דפוסי תגובה והתמודדות סביב רצף תופעות המטרידות ומעסיקות את אנשי החינוך

 

הכנס השנתי (תשס"ט) של היועצים החינוכיים ציין את שנת ה-40 לתואר השני בייעוץ חינוכי. נושא הכנס היה "הייעוץ החינוכי – פרופסיה רלוונטית ומתחדשת" והשתתפו בו למעלה מ-600 יועצים וסטודנטים לייעוץ מכל רחבי הארץ. במסגרת מושבי הכנס הוצגו כ-70 מחקרים בתחומים מגוונים כגון: הייעוץ במרחב האינטרנט; ייעוץ בגיל הרך; סביבות למידה; תפיסת הייעוץ; התנהגות אובדנית; לקויות למידה; תהליכי חקר העצמי, ועוד

 

קוד האתיקה של היועצים החינוכיים הוא מסמך המבטא את מערכת הערכים המקצועיים וכללי התנהגות האתיים המנחים את היועצים החינוכיים בעבודתם. כל היועצים החינוכיים, ואלה שיצטרפו למקצוע בעתיד, מחויבים לדבוק בעקרונות האתיים המנחים ובסטנדרטים האתיים לפעולה.