ולכל הזכרונות תנועה חופשית ברחבי החדר
עלון פסיכולוגיה עברית | 22/10/2017 | הרשמו כמנויים
השגרה כבר כאן בכל הדרה, הזדמנות טובה לבחון את השאיפה ההיא "להיות כבר אחרי החגים" על קרקע היומיום... וגם אצלנו שגרה מבורכת ותכנים חדשים ומעניינים. מדוע צחק סיזיפוס - פוסט אורח בשפיות זמנית מאת פרופ' ארנון לוי דן בפרשנות אקזיסטנציאליסטית למיתוס של סיזיפוס ועל איך כל זה מתקשר לטיפול, ו"מהאולטרסאונד הראשון" - סקירה לספר חדש של הפסיכואנליטיקאית ד"ר חני מן-שלוי העוסק בחרדת ההורים הישראלים מגיוס קרבי והבניית הגבריות של הרך הנולד בהתאם. ליאור גרנות מביאה את "הָרוּחוֹת וְהַבֹּץ הֵם שֶׁלִּי"- דברים שאמרה לכבוד צאת ספרה של רננה שטנגר-אלרן, "אוטוביוגרפיות של שגעון", ועוסקים בכתיבה אוטוביוגרפית כאפשרות לחיות לצד שברים נפשיים. במאמרה "מה קרה לגלימת ההורות" מביאה חגית דינלטון דרך המשגה זו של וירג'יניה סאטיר מחשבות ותיאור מקרה על ההורות המודרנית ועוסקת בשאלה כיצד אנחנו כאנשי טיפול יכולים להיעזר בהתבוננות זו על מנת לסייע להורים הנבוכים של המאה ה21. יעל סיון מביאה רשמים מהכנס "מהאישי לגלובלי במעשה הטיפולי", הכנס ציין עשור לקיומו של בית הספר לפסיכותרפיה של מרכז "טבע ומהות". עוד עלה השבוע פרק מספרו של צביקה סלע, "הקיבוץ ואני בטיפול". בספר 37 סיפורים, המבוססים על מקרים טיפוליים של ילדי וחברי קיבוץ, כאשר ההתנסויות האישיות של המחבר וזיכרונות וחוויות ילדותו צפים תוך כדי הטיפול, שלו כמטפל ושלו כמטופל. ולבסוף- מועצת הפסיכולוגים מגישה קול קורא להגשת מועמדות לועדות המקצועיות, לועדת הרישום ולועדות פסיכיאטריות של המועצה. מהרו להירשם! "הסתכלתי בשטיח: החדר נהפך לאחוּ. הרוחות והבֹּץ הם שלי. זכרונות רעבתניים מכל עֵבֶר מצמצו בחשאי והשמיעו קולות חִבָּה. ולכל הזכרונות תנועה חָפשית ברחבי החדר וכל הזכרונות ממהרים להשתלט על פני החדר וכל הזכרונות פוסעים גוהרים גולשים דוהרים, ואם איזה זכרון מחליט, פתאֹם, להסתלק, לא מפצירים בו לחזור, לא, לא נוסעים אחריו, לא רודפים, לא זוממים מזימות עליו." (וכל הזכרונות מתרוצצים במראה / חדווה הרכבי. השיר המלא בפוסט של ליאור גרנות)Photo by Nolan Issac on Unsplash
- פרסומת -
