פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
מתכתבת | תמי קויפמן

מתכתבת | תמי קויפמן

חברי הקהילה | 20/2/2015 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

אמי,
מתכתבת עם זקנתה.

ברכיה כואבות.

רשׁרוש עצי יער שוויצרי
ממלא את קמטי פניה
ומאיר את עיניה,

ברכיה כואבות.

באטיות היא גומעת משקה של בוקר
וערוצי חלב ממלאים את שדיה
שנושׁמים יום חדש.

בידים רועדות היא מערבבת
ספקות עם מרקחת רבה
ותאנים מתפקּעות נושאות אותה
אל מצע ילדותה.

אני יושׁבת מולה.
פני אל פניה
נושקות את פלא יפיה.

עוד בבלוג של חברי הקהילה

כְּשֶׁהַפַּחַד שֶׁלִּי מִתְעַרְבֵּב עִם הַפַּחַד שֶׁלָּכֶם הַאִם זֶה אוֹמֵר שֶׁאֲנַחְנוּ דּוֹמִים? אוֹ שֶׁמְּקַדֵּם...
הִיא בִּיקְשָה מִמֶּנִּי לְהִתְחַבֵּר אֶל הַכְּאֵב  לְהַרְגִּישׁ מַה הַבְּעָיַה אָמַרְתִּי? הָבִי לִי דֶּ

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

אין עדיין תגובות לפוסט זה.