פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
"יכולתי בקושי לצאת מהמחלקה הסגורה, אבל עד היום המחלקה הסגורה לא יוצאת ממני"

"יכולתי בקושי לצאת מהמחלקה הסגורה, אבל עד היום המחלקה הסגורה לא יוצאת ממני"

שפיות זמנית | 8/1/2014 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

"תארו לעצמכם שאתם לוקים בלבכם ומאושפזים במחלקה שבה אתם חייבים להתאמץ ולהזיע ולעסוק במלאכות שמכבידות עוד יותר על הלב, או שאתם סובלים מקשיי נשימה ומועברים למחלקה מיוחדת בגובה 5,000 מטר שבה קשה גם לבריאים לנשום מפאת חוסר חמצן באוויר. לצערי, תסריטים אלו לא רחוקים מהמציאות כשזה מגיע לאדם שלוקה בהתקף פסיכוטי . הוא מפוחד ולחוץ, מוצף חרדות שמנתקות אותו מהמציאות, שומע קולות הזייתיים שמקללים אותו או מאיימים להורגו. ואיפה מטפלים בו? במחלקה פסיכיאטרית סגורה, מקום מאוד לא רגוע בדרך כלל, אפילו סוער, מקום שקשה מאוד להירגע בו ולעתים קרובות לא ניתן לקבל בו את התמיכה הרגשית שכה נדרשת בעתות משבר, והחוויה הופכת משפילה וטראומטית".

כך פותח פרופ' פסח ליכטנברג, מנהל מחלקה פסיכיאטרית בבית החולים הרצוג בירושלים, מאמר דעה שפרסם זה מכבר ב"הארץ". ליכטנברג, כפי שאפשר להבין, ביקורתי מאוד ביחס לתפקידן של המחלקות הסגורות. לטענתו, מערכת בריאות הנפש נמצאת בתת-תקצוב, ובשל כך התכלית שלשמה קיימות המחלקות הסגורות למעשה מתהפכת – במקום לשפר את בריאות הנפש של החולים הן גורמות נזק של ממש. בתור מי שמכיר את המערכת היטב, מציע ליכטנברג גם מספר פתרונות ישימים למצב הנוכחי. רוצים לדעת מהם? קראו במאמר.

 

 


עוד בבלוג של שפיות זמנית

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

גילור זלצרגילור זלצר15/1/2014

חבל.... אתם שולחים הרבה קישורים למאמרים מצוינים מהארץ, אך מי שאינו מנוי לא יכול לקרוא את ההפניות הללו. כדאי לקחת את זה בחשבון...

צחי כהןצחי כהן10/1/2014

אולי הספר הזה מעניין. Physics, Philosophy and Psychoanalysis: Essays in Honour of A. Grünbaum
יש בו מאמר של Philip L. Quinn לגבי ה-"עונש"

צביאל רופאצביאל רופא8/1/2014

אל דאגה. בעוד כך וכך שנים הפסיכיאטריה תבקש סליחה ...
כן מילה אחת קטנה ותם ונשלם. כאילו לא היה.
כמו האינקוויזציה, כמו הלובטומיה...