פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
המלחמה בשעמום כתכלית הקיום

המלחמה בשעמום כתכלית הקיום

שפיות זמנית | 21/5/2013 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

אפשר להניח שרוב אנשי הטיפול יסכימו כי לפילוסופיה יש לא מעט לתרום לעולם בריאות הנפש. אך כשקוראים פילוסופיה בתור אנשי טיפול, לא תמיד קל (והרבה פעמים אפילו קשה מאוד) לגזור מתוכה מסקנות ברורות לעולם הטיפולי. מה אפשר להסיק מתוך "כה אמר זרתוסטרא" לניטשה אודות העמדה הטיפולית הנכונה למטפלת? מה תפיסת העצם של אפלטון מספרת לנו על היכולות לשנות סכמות חשיבה? אם ההוויה מעצבת את התודעה, להיכן אנחנו צריכים לכוון את השינוי בקליניקה?
יחד עם זאת ישנם הוגים מסויימים שהאפשרות לשלב את תפיסתם לתוך העולם הטיפולי נראית אפשרית יותר. סרן קירקגור הוא אחד מהם. שני מאמרים (של תמי אילת יגורי ושל יעקב גולומב) שפורסמו במוסף "תרבות וספרות" של עיתון "הארץ" שהוקדש ליום הולדתו ה-200, סוקרים חלקים מעבודתו, ומצביעים על כך שהחומרים הפעילים בנפש, אלו אשר מעסיקים את בני האדם, לא בהכרח השתנו במאתיים השנים האחרונות. קריאה מומלצת.

"משהו נפלא אירע לי. הסיעו אותי לרקיע השביעי. שם ישבו מכונסים כל האלים. בהיתר מיוחד נעשתה לי טובה להביע משאלה. 'מה אתה רוצה', שאל האל מרקור. 'האם אתה רוצה נעורים, יופי, רוח, חיים ארוכים, את הנערה היפה ביותר, או משהו אחר מתוך הדברים המפוארים המצוים בתוך תיבת האוצר? בחר, אך רק דבר אחד'. לרגע הייתי נבוך; ואז פניתי אל האלים ואמרתי: 'בני זמני המכובדים, אני בוחר בדבר אחד – יהיה הצחוק לצדי תמיד'. אף אחד מן האלים לא אמר מלה; במקום זאת התחילו כולם לצחוק. מכך הסקתי כי משאלתי ניתנה לי והחלטתי שהאלים ידעו להתבטא בטעם טוב. הרי לא היה זה נכון לו השיבו לי בחגיגיות 'משאלתך ניתנת לך'" ("או־או", בתרגום מרים איתן, הוצאת כרמל, 1996, כרך א', עמ' 62).


עוד בבלוג של שפיות זמנית

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

אילה אילוזאילה אילוז27/5/2013

הבנת ההתנהגות האנושית - לפרי הפלטיפוס. הבנת ההתנהגות האנושית היא מורכבת ויש גישות שונות להבנתה. פילוסופיה - כלומר התבססות על חשיבה כדרך להבנת ההתנהגות, ספרות ואמנות - הנסיון לבטא את החוויה הרגשית והקונפליקטים הכרוכים בהיות אדם, מחקר - נסיון להשתמש בכלים מדעיים להבנת תופעות, והבנה שבאדם ישנם גם חלקים מסתוריים שאולי אינם ניתנים להגדרה באמצעות אף אחד מאלה. תהליך הכשרה נכון, אינו מסתיים בלימודי התואר, אמור להימשך שנים רבות ולכלול הבטים מכל אחת מגישות אלה.

שפיות זמניתשפיות זמנית21/5/2013

הכותרת. הרעיון שבכותרת שזור בהגותו של קירקגור, שהוא מאבות האקזיסטנציאליזם. הצחוק יכול לשמש דוגמה אחת לפעולה "סותרת שעמום", או לכל הפחות לפעולה המעידה על כך שיש פחות שעמום. במאמרים המומלצים יש התיחסות, בין אם במובלע ובין אם במפורש, לרעיון של השעמום כאיום אקזיסטנציאליסטי.

פרי הפלטיפוספרי הפלטיפוס21/5/2013

על פילוסופיה ופסיכולוגיה. אם אכן "אפשר להניח שרוב אנשי הטיפול יסכימו כי לפילוסופיה יש לא מעט לתרום לעולם בריאות הנפש" מדוע לימודי פילוסופיה אינם חלק מההכשרה של פסיכולוגים ובכלל מי מחליט על המינון הנכון בין הקניית כלים מתודולוגיים למחקר ( קורסי סטטיסטיקה ושיטות מחקר למיניהם) לבין הקניית כלים להבנת ההתנהגות האנושית ( פילוסופיה , ספרות, בלשנות תיאטרון) ולפסיכותרפיה. האם שיקולי האקדמיה וצרכי המחקר צריכים להיות קודמים לשיקולי הפרקטיקה הטיפולית??? האם בהכפיפם את מסלול ההכשרה לדרישות וצרכי האקדמיה לא מאבדים הפסיכולוגים כלים, ידע והבנה לגבי ההתנהגות האנושית??.

זיוה מעיןזיוה מעין21/5/2013

הכותרת. לא הבנתי את הקשר בין הכותרת לתוכן, בין השעמום לצחוק.