פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
השפה שנשכחה

השפה שנשכחה

ד"ר עפר גרוזברד | 1/12/2009 | הרשמו כמנויים

שלום לכולם

אני קצת מתרגש, התחלה חדשה... אז נקפוץ למים.

באיראן פתחו סדנאות צחוק לאנשים [YNET 20.11.09], זאת משום שאנשים שם מדוכאים ומאז המהפכה האיסלאמית בשנת 1979 אסור לצחוק בארץ זו בפומבי. גם בתנ"ך, ספר עב כרס העשיר בסיפורי חיים, לא תמצאו ולו בדיחה אחת או חוש הומור. למה?

אני משאיר לכם הקוראים לחשוב על כך ואת ההבנות שלי אכתוב לכם בשלב מאוחר יותר. רק אומר שהתנ"ך בעיני הוא אחת מדרכי המלך להבנת יסודות החשיבה המסורתית-קולקטיבית.
הספרות מלאה מאמרים שבהם נמצאים הבדלים בין תרבות מודרנית-אינדיבידואלית למסורתית-קולקטיבית אולם הטענה שלי היא שלא מדובר באוסף הבדלים בנושאים כאלה ואחרים אלא מדובר כאן בדרך חשיבה אחרת שמאוד חשוב שנלמד להכיר. ומי הם בני שתי התרבויות? החלוקה המקובלת היא שצפון אירופה וצפון אמריקה הם בעיקרם בני התרבות המודרנית ואילו יתר העולם בדרגות שונות על הרצף מייצג נטייה מסורתית-קולקטיבית יותר. בארצנו כמובן ניתן למצוא תרבויות רבות בעלות נטייה קולקטיביות יותר או פחות (אתיופים, קווקזים, קבוצות דתיות וחרדיות שונות, העלייה הרוסית, האוכלוסיה הערבית לסוגיה, קבוצות יהודיות מזרחיות, דרוזים ועוד) לעומת קבוצה אשכנזית שמוצאה במערב.

אני בטוח שלכל אחד מכם התנסויות רב תרבותיות רבות. אותם רגעים שהיה לו ברור שבן התרבות האחרת חושב לגמרי אחרת ממנו. זה יכול להיות בלימודים, בעבודה, במשפחה, בחדשות - הרי כולנו חיים בסביבה רב תרבותית. אתם מוזמנים בבלוג זה לספר על כך. אולי בעצם אני רוצה לטעון שיש כאן שפה שנשכחה על ידי המערב. תחשבו על מה שבן התרבות המערבית יכנה שקר ובן התרבות המסורתית - חוכמת חיים. אז לסיום סיפור קטן של תלמידה שלי שהוריה מוצאם מעירק.
כשאמא התחתנה, ועברה לעיר רחוקה כדי לחיות עם משפחת בעלה, צייד אותה אביה בעצה אחת לדרך. הוא אמר לה בהצביעו על כוס לבנה "אם חמתך אומרת לך שהכוס שחורה, אמרי הן".

מכאן הבמה שלכם הקוראים משום שאם אני אמשיך לכתוב אני לא אגמור... ואשמח להגיב ולנסות להבין התנסויות בין תרבותיות שלכם בכל תחום אפשרי.

עפר

עוד בבלוג של ד"ר עפר גרוזברד

היום ננסה ללמד את בן המזרח כיצד לסרב לבקשתו של בן המערב באופן שיהיה מובן לבן המערב. כך גם יוכל בן המערב...
בבלוג זה אדון בכל פעם 'בנאום שלא ניתן': מנהיגים ישראלים לא יודעים לדבר בשפה התרבותית של העולם המוסלמי....

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

יחזקאל פינקלברגיחזקאל פינקלברג11/2/2010

דוגמה אחת בין כמה של צחוק בתנ"ך.... מאיין לנו שאין בדיחות בתנ"ך? אולי כתובות אך איננו מבינים אותם? דוגמה אחת? יצחק. שמו על כך שאמא שלו, שרה, צחקה כשה' סיפר שהיא תלד בן.

חָדַל לִהְיוֹת לְשָׂרָה אֹרַח כַּנָּשִׁים. יב וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר: "אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה? וַאדֹנִי זָקֵן". יג וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל אַבְרָהָם: "לָמָּה זֶּה צָחֲקָה שָׂרָה לֵאמֹר 'הַאַף אֻמְנָם אֵלֵד, וַאֲנִי זָקַנְתִּי?'. יד הֲיִפָּלֵא מֵיְהוָה דָּבָר? לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה, וּלְשָׂרָה בֵן". טו וַתְּכַחֵשׁ שָׂרָה לֵאמֹר: "לֹא צָחַקְתִּי" כִּי יָרֵאָה, וַיֹּאמֶר: "לֹא, כִּי צָחָקְתְּ".

צחוק? בפרשה הזאת ה', אברהם ושרה צוחקים. אל אח"כ מגיע ישמעאל: וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת-בֶּן-הָגָר הַמִּצְרִית, אֲשֶׁר-יָלְדָה לְאַבְרָהָם--מְצַחֵק. ובגלל זה שרה מגרשת אותו ואת אימא מביתה. (כנראה שהוא לא ידע לשפר את הבדיחה!)

דים סאםדים סאם13/1/2010

שמעתי גם שהסינים לא מחייכים. פשוט לא בסיסטם שלהם. וסין היא ה-דוגמה לתרבות קולקטיביסטית. אני חושבת שלהומור יש קשר לרכילות, שהיא גם אסורה על פי התנ"ך. סוג של פורקן עול, חתרניות חברתית, שיכולה להיות מסוכנת ופורצת גבולות (קודם בודקת, אחר כך שוברת). זו דעתי. אולי גם כי מהומור נולדת הסאטירה, והמנהיגים מפחדים שיבוזו להם. וגם ההומור כמנגנון סובלימטיבי להעברת ביקורת. מי באמת רוצה לשמוע ביקורת באיראן?

עפר גרוזברדעפר גרוזברד3/12/2009

תשובה לציון. ציון יקר

ניכר שאתה בקיא בדברים שאני אינני בקיא בהם.
רצוני היה לפתוח פתח להיכרות עם אופנות חשיבה שונה היכולה להסביר, למשל, מדוע באיראן אסור לצחוק בפומבי. בהומור יש את היכולת וההעזה לסדר את העולם באופן שונה מן מקובל, לברוא עולם חדש, וזה בדיוק מה שמאיים על חברות מסורתיות דתיות שבהן לא כל מחשבה היא מותרת. למשל, מחשבות כפירה הן אסורות. כמו כן יש בהומור (וזה נדמה לי שפרויד אמר) ניצחון כלשהו של רוח האדם על חולשתו וסופיותו. גם סוג כזה של ניצחון עשוי לאיים על שלטון או סמכות שרוצה את האדם כנוע. מכאן כמובן ניתן ללכת למקומות מאוד מעניינים כמו משאים ומתנים בין תרבותיים שבהם נדרשת יצירתיות לפתרון בעיות וכמה קשה לבן החברה המסורתית לשחק עם מחשבותיו מה שלא תמיד מובן לבן החברה המערבית.... בפוסט הקרוב אשתף אתכם בדוגמא משוק העבודה...

ציון בודאיציון בודאי2/12/2009

התנ"ך אינו 24 מחזות וגם לא בטוח שתיעדו אז בדיחות. עפר יקר
בעניין התנ"ך
הפליאה שלך על כך שאין בתנ"ך ז'אנר ספרתי מסוים צריכה להתבסס על קיומו של ז'אנר זה כז'אנר כתוב בתקופת התנ"ך למשל דרך הספרות האשורית האוגריתית וכדומה.
ייתכן שהיה הומור בחברה הישראלית על כל צעד ושעל, אך לא היה מקובל להעלות הומור על הכתב.
עלינו לברר מאיזו תקופה הועלה הומור על הכתב בקודקס כמו כל 24 ספרי התנ"ך. חוץ מספרות הקומדיה שקיבלנו מיוון, מדובר בז'אנר "מחזה",
בקיצור - אילו כלל התנ"ך ז'ואנר מחזות , יכולנו לצאת בפליאה מדוע אין קומדיות .