לא רק ספורט: הצורך בפסיכולוגיה של מצטיינים | יערה לב
יערה לב | 5/10/2025 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג
המושגים "הצטיינות" ו"מחוננות" נקבעים לרוב על ידי מוסדות חינוך; בישראל, האגף למחוננים ומצטיינים מאבחן מדי שנה ילדים מחוננים (3% העליונים) ומצטיינים (3–8% העליונים). בשל יכולותיהם הגבוהות, הן מחוננים והן מצטיינים אינם נתפסים כמי שזקוקים להגנה מיוחדת. להפך, הם אלו ש״מסתדרים לבד״, שאהובים על הצוותים החינוכיים ומסומנים כמועמדים להצלחה. אבל דווקא ילדים אלה פעמים רבות חשופים לאתגרים רבים, ולא זוכים לליווי מתאים. בעוד שבתחומי הספורט התפתח תחום ייעודי המבקש להכשיר את המצטיינים והמחוננים בכלים הנדרשים בדרכם המקצועית, בתחומים אחרים – כמו אמנויות, מדעים מדויקים ומדעי הרוח – לא קיים כיום מענה מקביל.
אתגרים רגשיים וחברתיים
ילדים מחוננים ומצטיינים מתאפיינים ביכולות קוגניטיביות גבוהות, חשיבה יצירתית, עולם פנימי עשיר ורגישות גבוהה לסביבה (Davidson Academy, 2021). ניתן לומר כי ילדים אלה נוטים להתפתח בצורה א-סינכרונית (asynchronous development) – כאשר המערכת הקוגניטיבית מתקדמת בהרבה מהמערכת הרגשית, מה שחושף אותם לאתגרים רבים:
מבחינה רגשית, מחוננים ניחנים בעולם פנימי עשיר ורגישות גבוהה, שעשויים להפוך אותם לתגובתיים מאוד לגירויים מהסביבה (Davidson Academy, 2021). כך, בעוד שהם יכולים להחזיק בכישורים מרשימים בתחומים שונים, עשויים לחוות קושי בוויסות רגשי (emotional dysregulation). מחוננים אף מצויים בסיכון לפיתוח תפיסת עצמי שלילית – לחץ מתמיד להצטיין ולעמוד בציפיות עשוי להוביל לפיתוח פרפקציוניזם קיצוני ותפיסת עצמי שברירית, כזו שתלויה בהצלחה מתמדת (Davidson Institute, 2021). כל כישלון קטן נחווה כאיום על הערך העצמי, וכישרון הופך ממקור של עוצמה – למקור של חרדה. ישנם מחוננים המאובחנים עם תווית כפולה ("Twice Exceptional") - הפרעות קשב וריכוז, אוטיזם, OCD ועוד (ראו למשל: Davidson Institute, 2021; Pfeiffer, 2021). בהיעדר כלים להתמודדות, אין זה מפתיע אם כך שיש מחקרים המצביעים על קשר בין מחוננות לבין דיכאון וחרדה ואף אובדנות (דויד, 2013; Cross & Cross, 2021; Pfeiffer, 2021) ושיש הקוראים להכניסה כאבחנה ב-DSM (ראו למשל : Elton, 2023, ובישראל: דויד, 2023). גם בזירה החברתית, ילדים מחוננים מגלים תחומי עניין אחרים מקבוצת השווים שלהם ועשויים להיתפס כ"מתנשאים" או "מרוחקים", מה שעלול להוביל לקשיים חברתיים, ניכור לבדידות (Davidson Institute, 2023). כך למשל, ילד מוכשר מאוד בנגינה, המצליח ביצירות מורכבות, עלול להתקשות בשיתוף פעולה בתזמורת, לווסת את רגשותיו לפני תחרויות, או למצוא חברים בגילו. הקניית מיומנויות רגשיות וחברתיות יוכלו לסייע לשפר את איכות החיים (well being) של אותם ילדים, ולאפשר להם לצלוח אתגרים מובנים בתוך מסלול הצטיינותם (כמו לחץ בתחרויות, או צורך בשיתוף פעולה בתוך קבוצות עבודה).
הצורך בפסיכולוגיה של מחוננים בכל תחום מצוינות
הפער בין היכולות הקוגניטיביות והרגשיות של המחוננים והמצטיינים עשויות לבלבל את המבוגרים סביב (גלעד, 2019). בנקל ניתן לחשוב שאותם ילדים "מסתדרים בעצמם", ולפספס את המצוקות המתרחשות מאחורי הקלעים.
לכן, כמו שבתחום הספורט קיימת פסיכולוגיה ייעודית לפיתוח חוסן, מוטיבציה וניהול רגשות, כך נדרשת גם מסגרת מקצועית בתחומים אמנותיים, מוסיקליים או יצירתיים. פיתוח תחום של “פסיכולוגיה של מצוינות” או “פסיכולוגיה של מחוננים” יוכל להציע מענים מותאמים, זיהוי מצוקה ופיתוח חוסן (resilience) בכל תחום בו הילד מצטיין.
המלצות – לאנשי מקצוע, למערכות החינוך ולתכניות למצטיינים
- יצירת מענים רגשיים מותאמים בתוך מסגרות למחוננים – ליווי אישי או מענים קבוצתיים - הכוללים כלים להתמודדות, ויסות רגשי וחוסן – מעבר להישגיות.
- עידוד חיבור חברתי בתוך תוכניות למצטיינים – קיום קבוצות חברתיות/פסיכוחינוכיות המותאמות לעולם הפנימי והחברתי של הילד ומאפשרות יצירת קבוצת שווים.
- עידוד שיח רגשי בבית והכרה בצורך בתמיכה הורית לצד כישרון וקוגניציה.
- הכשרת אנשי מקצוע – מורים, יועצים ומדריכים – להבנת מורכבות רגשית, חברתית וקוגניטיבית של מחוננים.
- יצירת מערך לזיהוי מצוקה שאינו מבוסס רק על הישגים לימודיים.
סיכום
הצטיינות אינה חסינות. לא בפני מצוקה רגשית, לא בפני בדידות, ולא בפני פגיעות – פיזית, או נפשית. כל חריגה מהנורמה האנושית, גם כזו הנתפסת כ"חיובית", דורשת הסתכלות רגישה ומורכבת. בעוד שבתחום הספורט השכילו לפתח מענה ייחודי לדור הבא של הספורטאים, יש להמשיך להרחיב את התחום לכלל תחומי החיים, ולהקים מסגרות מחקריות ומקצועיות שיתמקדו ב"פסיכולוגיה של מצטיינים".
ביבליוגרפיה
גלעד, ש. (2019). טיפול פסיכולוגי עם ילדים מחוננים בעלי קושי בוויסות רגשי. פסיכולוגיה עברית. נדלה מ: https://www.hebpsy.net/....asp?id=3787
דויד, ח. (2013). מחשבות מוות איומי התאבדות של מחוננים צעירים. פסיכולוגיה עברית. http://www.hebpsy.net/a...?id=2981
דויד, ח. (2023). האם מחוננות היא לקות? על המאמר: Elton, R. (2023) Giftedness as Disorder: Examining the Dimensionality of the Debate .פסיכולוגיה עברית. https://www.hebpsy.net/....asp?id=6155
Cross, T. L., & Cross, J. R. (2021). Suicide among gifted children and adolescents: Understanding the suicidal mind. Routledge.
Davidson Institute. (2021, May 31). Twice Exceptional: Definition, characteristics & identification. Davidson Gifted. Retrieved from: https://www.davidsongif...entification/
Davidson Academy. (2021, October 6). Types of challenges gifted students face. Davidson Academy Blog. Retrieved from: https://www.davidsonaca...tudents-face/
Davidson Institute. (2023, November 8). Gifted friendships: Age-mate vs. true peer. Davidson Gifted. Retrieved from: https://www.davidsongif...vs-true-peer/
Elton, R. (2023). Giftedness as disorder: Examining the dimensionality of the debate. Available at SSRN 4361902..
Pfeiffer, S. (2021, February 11). Helping them climb: Optimizing favorable outcomes. Retrieved from: https://www.sengifted.o...g-them-climb
Piaget, J. (1929). The child’s conception of the world. London: Kegan Paul, Trench & Trubner.
