פרנויה מצבית בקרב ישראלים בחול בעתות מלחמה

דפנה פורמן | 28/4/2025 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

‘פרנויה מצבית’ בקרב ישראלים בחו”ל בזמן מלחמת “חרבות ברזל”

תקציר

מאמר זה מציג את המושג "פרנויה מצבית" כתופעה פסיכולוגית ייחודית, שנצפתה בקרב ישראלים השוהים בחו"ל במהלך מלחמת "חרבות ברזל" שהחלה באוקטובר 2023. התופעה מתארת מצב של תחושת סכנה מתמשכת וחשדנות מוגברת כלפי הסביבה, אשר נובעת מהשפעת הטראומה הלאומית ומהפער בין המתרחש בישראל לבין השגרה היומיומית במדינות הזרה. המאמר מתאר את הרקע התיאורטי לתופעה זו, בוחן את הקשר בינה לבין פרנויה קלינית, מציג את מאפייניה המרכזיים, ומציע דרכי התמודדות מותאמות. לצורך כך, המאמר נשען הן על תיאוריות קלאסיות בתחום הטראומה והפסיכולוגיה החברתית והן על מקורות מחקריים עדכניים מהעשור האחרון, המדגישים את מורכבות ההתמודדות של קהילות גלויות עם טראומות קולקטיביות ומצבי חירום מתמשכים.

מבוא

ישראלים רבים מנהלים את מרכז חייהם במדינות שונות ברחבי העולם מסיבות מגוונות, כגון תעסוקה, שליחות דיפלומטית, נוודות דיגיטלית, תיירות מרפא או רצון לחוות אורח חיים שונה מזה המאפיין את החיים בישראל. מעבר זה, המכונה "רילוקיישן", משתנה בהתאם למאפיינים שונים, כגון משך השהות המתוכנן, הרכב המשפחה, ותמיכה מגורמים רשמיים או עצמאיים (Lavie et al., 2023). לצד האתגרים הרבים הכרוכים בהסתגלות למקום חדש, ישראלים בחו"ל נדרשים להתמודד עם ההשלכות הנובעות מיחסו של העולם לסכסוך הישראלי-פלסטיני ולתמורות המתרחשות בהיבטים המדיניים והביטחוניים של ישראל.

במאמר זה אציג לראשונה את המושג "פרנויה מצבית", המתייחס לתגובה פסיכולוגית ייחודית בקרב ישראלים בחו"ל בזמן מלחמת "חרבות ברזל". מושג זה מתאר מצב שבו ישראלים בחו"ל חווים תחושת סכנה מתמדת וחשדנות מוגברת כלפי סביבתם, כתגובה למצב חירום מתמשך ולטראומה הלאומית הנובעת ממלחמה. המאמר יבחן את המאפיינים הייחודיים של תופעה זו, את הדמיון והשוני בינה לבין הפרנויה הקלינית, ויציע דרכי התמודדות מותאמות.

הרצאה על ביון והיכולת לשאת תסכול
מתוך קורס האונליין "אי-ידיעה בפסיכותרפיה" בהנחיית דר' יקיר קריצ'מן.

רקע תיאורטי: פרנויה וטראומה לאומית

טראומה לאומית והשפעותיה הנפשיות

טראומה לאומית היא מושג המתאר את ההשפעות הפסיכולוגיות והחברתיות של אירועים קיצוניים, כגון מלחמות, פיגועי טרור או אסונות טבע, על קהילה או אומה שלמה. טראומה מסוג זה מאופיינת בתחושת אובדן קולקטיבי, פגיעה בתחושת הביטחון הקיומי, וערעור האמון בסביבה החברתית והפוליטית (Erikson, 1976). במצבים של טראומה לאומית, הפרט חווה לא רק את הפגיעה האישית שלו, אלא גם את הפגיעה בקהילה כולה, מה שמגביר את תחושת החרדה והחוסר אונים (Bar-Tal, 2001).

מחקרים עדכניים מצביעים על כך שגם ישראלים מחוץ לישראל מושפעים מטראומות לאומיות, במיוחד בשל תחושת השייכות והזיקה התרבותית-חברתית למדינת ישראל. Hirschberger (2018) מדגיש כי טראומה קולקטיבית יכולה להשפיע על תפיסת הזהות, תגובות רגשיות, והתנהגויות הגנתיות, גם בקרב אלו שאינם חיים פיזית בזירת האירוע.

תחושת סכנה מתמדת בקרב ישראלים בחו"ל

ישראלים בחו"ל מתמודדים עם תחושת סכנה מתמדת, הנובעת הן מהמצב הביטחוני בישראל והן מהתגובות העוינות של הסביבה הבינלאומית. תחושה זו מתחזקת בעתות מלחמה, כאשר דעת הקהל העולמית נוטה נגד ישראל, וגילויי אנטישמיות ותקיפות כלפי ישראלים ויהודים גוברים (Wistrich, 2010; ADL, 2023). לפי מחקרים, תחושת הסכנה המתמדת עלולה להוביל לתגובות פסיכולוגיות כגון חרדה, דיכאון, ותחושת ניכור מהסביבה הקרובה (Canetti et al., 2017; Greene et al., 2022).

תחושת הסכנה מתבטאת גם בחשדנות מוגברת כלפי הסביבה. ישראלים בחו"ל עשויים לפתח חשדנות כלפי שכנים, עמיתים לעבודה ואף מכרים ותיקים, מתוך חשש שהם עלולים לפגוע בהם בשל זהותם הישראלית. חשדנות זו, אף שהיא מבוססת על מציאות אובייקטיבית של סכנה, עלולה לפגוע ביחסים החברתיים ולהוביל לבידוד חברתי (American Psychiatric Association, 2022).

הקשר בין טראומה לאומית ל"פרנויההמושג "פרנויה מצבית", המוצג כאן לראשונה, מתאר תגובה פסיכולוגית ייחודית בקרב ישראלים בחו"ל בזמן מלחמת "חרבות ברזל". תופעה זו נובעת מהטראומה הלאומית ומתחושת הסכנה המתמדת שמלווה ישראלים בחו"ל. בניגוד להפרעה הפרנואידית הקלינית, שהיא פתולוגית ומבוססת על עיוות תפיסת המציאות, הפרנויה המצבית מבוססת על מציאות אובייקטיבית של סכנה, והיא נדרשת לצורך הישרדות והגנה עצמית (Herman, 1992; Bonanno et al., 2010).

לפי הספרות, טראומה לאומית עלולה להוביל לתגובות פסיכולוגיות מורכבות, כולל תחושת ניכור, חוסר אמון בסביבה, וחשדנות מוגברת. תגובות אלה, אף שהן נורמליות במצבי חירום, עלולות להפוך לכרוניות אם לא מטופלות כראוי. במקרה של ישראלים בחו"ל, הפרנויה המצבית היא תגובה נורמלית למצב לא נורמלי, אך היא עלולה לפגוע בתפקוד היומיומי אם לא מזהים אותה ומטפלים בה בצורה מותאמת (Hobfoll et al., 2007).

מאפיינים של "פרנויה מצבית" בקרב ישראלים בחו"ל

1. תחושת סכנה מתמדת - ישראלים בחו"ל מדווחים על תחושה תמידית של "מטרה מסומנת" על ראשם, המלווה בחשש מפני פגיעה פיזית או מילולית בשל זהותם הישראלית. תחושה זו מתגברת בעתות מלחמה, כאשר דעת הקהל העולמית נוטה נגד ישראל (Bar-Tal, 2001).
2. חשדנות מוגברת כלפי הסביבה - ישראלים רבים בחו"ל מפתחים חשדנות כלפי סביבתם הקרובה והרחוקה, כולל שכנים, עמיתים לעבודה ואף מכרים ותיקים. חשדנות זו מתבטאת בהטלת ספק במניעיהם של אחרים ובצמצום אינטראקציות חברתיות (APA, 2022).
3. שינוי בהרגלי היומיום - לנוכח תחושת הסכנה, ישראלים בחו"ל נוטים לשנות את הרגלי היומיום שלהם, כגון הימנעות ממקומות ציבוריים, שימוש בתחבורה ציבורית בזהירות רבה, והימנעות מלבישת סממנים המעידים על זהותם הישראלית (Lavie et al., 2023).
4. השפעה על התפקוד היומיומי - במקרים קיצוניים, "פרנויה מצבית" עלולה לפגוע בתפקוד היומיומי, לגרום להימנעות ממפגשים חברתיים, ולהביא להתקפי חרדה תכופים. במקרים אלה, יש לפנות לעזרה מקצועית (Greene et al., 2022).

דרכי התמודדות עם "פרנויה מצבית"

1. הכרה בתגובה כנורמלית למצב לא נורמלי - חשוב להבין כי תחושת הסכנה והחשדנות הן תגובות נורמליות למצב חירום מתמשך. הכרה זו יכולה להפחית את תחושת הבידוד והאשמה (Herman, 1992).
2. יצירת מעגלי תמיכה - מעגלי תמיכה בקהילה הישראלית המקומית יכולים לסייע בהפגת תחושת הבדידות ובמתן לגיטימציה לתחושות הקשות. חשוב לעודד שיתוף ופתיחות בתוך הקהילה (Lavie et al., 2023).
3. שמירה על שגרה לצד ערנות - שמירה על שגרה יומיומית יכולה לסייע בשמירה על יציבות נפשית, אך חשוב גם לשמור על ערנות מוגברת ולהקפיד על הנחיות הביטחון (APA, 2022).
4. פנייה לטיפול מקצועי - במקרים בהם תחושת הסכנה פוגעת בתפקוד היומיומי, מומלץ לפנות לטיפול מקצועי. טיפול יכול לכלול טכניקות להרגעה עצמית, מתן מידע פסיכו-חינוכי על טראומה, ותמיכה רגשית (Bryant et al., 2011).

בין עצמי לעצמיות רוח אנושית במרחב האמפתיה
כנס לרגל סיום מחזור ב' של 'רוח אדם' | 15-16 במאי במרכז רבין, רמת אביב

סיכום

המושג "פרנויה מצבית", המוצג כאן לראשונה, מתאר תגובה פסיכולוגית ייחודית בקרב ישראלים בחו"ל בזמן מלחמת "חרבות ברזל". תופעה זו, המבוססת על תחושת סכנה מתמדת וחשדנות כלפי הסביבה, היא תגובה נורמלית למצב חירום מתמשך. עם זאת, במקרים בהם התגובה פוגעת בתפקוד היומיומי, חשוב לפנות לעזרה מקצועית. הכרה במאפיינים הייחודיים של תופעה זו, יחד עם יישום דרכי התמודדות מותאמות, יכולה לסייע בהתמודדות עם המצב המורכב.

רשימה ביבליוגרפית

American Psychiatric Association. (2022). Diagnostic and Statistical Manual of

Mental Disorders (5th ed., text rev.). Washington, DC.

Bar-Tal, D. (2001). Why does fear override hope in societies engulfed by

intractable conflict, as it does in the Israeli society? Political

Psychology, 22(3), 601–627.

Bonanno, G. A., Westphal, M., & Mancini, A. D. (2010). Resilience to loss and

potential trauma. Annual Review of Clinical Psychology, 6, 511–535.

Bryant, R. A., et al. (2011). Treating prolonged grief disorder: A randomized

clinical trial. JAMA Psychiatry, 68(7), 676–685.

Canetti, D., Waismel-Manor, I., Cohen, N., & Rapaport, C. (2017). Terrorism

and mental health: The effect of attributing terrorism to identity. Social

Psychiatry and Psychiatric Epidemiology, 52(5), 583–593.

Greene, T., Neria, Y., & Gross, R. (2022). The impact of trauma on social

relationships: Directions for future research. Current Psychiatry

Reports, 24(3), 101–110.

Herman, J. L. (1992). Trauma and Recovery: The Aftermath of Violence. Basic

Books.

Hirschberger, G. (2018). Collective trauma and the social construction of

meaning. Frontiers in Psychology, 9, 1441.

Hobfoll, S. E., et al. (2007). Five essential elements of immediate and mid

term mass trauma intervention: Empirical evidence. Psychiatry:

Interpersonal and Biological Processes, 70(4), 283–315.

Lavie, T., Shahar, Y., Menahem, M., Aloni, R., & Dekel, R. (2023). Ambiguous

traumatic loss: Civilian hostages and missing persons. Emergency

policy brief. Israeli Trauma Coalition.

Wistrich, R. S. (2010). A Lethal Obsession: Anti-Semitism from Antiquity to the

Global Jihad. Random House.

ADL. (2023). Audit of Antisemitic Incidents 2023. Anti-Defamation League.

Retrieved from https://www.adl.org/audit-antisemitic-incidents