לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
מלחמות אחים בין יהודים -- בהיסטוריה המקראית?

מלחמות אחים בין יהודים -- בהיסטוריה המקראית?

איתן בירנבאום | 3/4/2023 | הרשמו כמנויים

ברוכים הבאים!  אנא, קחו כמה שניות לחשוב ולענות על שאלה מקדימה לפני שנצלול לתוך הנושא.  ונגדיר לצורך כך את המושג "מלחמות אחים" בעם ישראל כמלחמות בין קבוצות של יהודים עם אלפי הרוגים.  שאלתי לכם: האם לדעתך מסופר בתנ"ך על מלחמות כאלה?  ואם כן לדעתך, על כמה מקרים כאלה מסופר בתנ"ך?

האיום של מלחמת אחים או מלחמת אזרחים במדינת ישראל המודרנית מדובר מאוד בפי מנהיגים בישראל ובתקשורת בעת כתיבת שורות אלה.  מזכירים בהקשר זה את חורבן בית שני (שנת 70 לספירה), וארגונים חשובים כמו "הרבעון הרביעי" ממליצים ללמוד מההיסטוריה כדי למנוע אסון דומה גם בדורנו.  הדפוס של נפילת ממלכות ישראל ברבעון הרביעי של קיומם אמנם מתבסס גם על אירועים מוקדמים בתולדות ישראל שחלקם מתקופת התנ"ך, כגון פילוג הממלכה (מאה 10 לפני הספירה).  אבל בהסתכלות כוללת, אין אצלינו הרבה התעמקות בהיסטוריה המוקדמת המשתקפת בספר הספרים שלנו, כלומר במקרא, בוודאי יחסית לעם המכונה "עם הספר".  ויש מקום לתת מבט יותר רציני על הנושא. 

בסקר שעשיתי לקראת ביצוע תכנית ההתנתקות מגוש קטיף (Birnbaum, 2005) מצאתי שרוב הציבור כנראה לא חשש שתפרוץ מלחמת אחים בישראל.  עוד מצאתי היעדר מודעות לתקדימים של מלחמות מסוג זה בהיסטוריה המקראית שלנו.  ככל שהנושא עלה בכלל, המודעות הגיעה אחורה רק עד לימי בית שני, כ- 500 שנה אחרי התקופות המתוארות במקרא. ברצוני לתזכר ולנתח אירועים קודמים לכך, מתקופת המקרא, שעשויים להיות רלבנטיים להיום. 

כדבריו של יגאל אלון, "עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל".  ושגורה בפי רבים האמרה שההיסטוריה נוטה לחזור על עצמה.  כמטפלים אנו מודעים לתופעות מקבילות ברמת ההיסטוריה האישית והשפעתה על המשך התפתחות האדם, לעיתים משך כל חייו.   לטובת קוראים שאינם מתחום בריאות הנפש, אזכיר שפרויד לימד אותנו על פיקסציה בעבר, רגרסיה למצבי עבר, על הדחקה ועל תופעת חזרת המודחק Return of the repressed)), ובכלל שתקופת הילדות המוקדמת של הפרט היא קריטית בעיצוב אישיותו ודפוסי התנהגותו. אנה פרויד פיתחה את המושג החשוב של קווי התפתחות, ואחרים וטובים (פיאז'ה, אריקסון ועוד) הניחו גם הם קשר בין שלבי התפתחות מוקדמים למאוחרים, וכך גם בראיית תאוריית ההיקשרות.  בגישות המערכתיות אנחנו לוקחים היסטוריה של המשפחה המורחבת ומגלים הרבה פעמים סימנים של העברה בין-דורית של דפוסי התנהגות, הן של כוחות והן של דינמיקות בעייתיות.


- פרסומת -

בהקבלה לכך אפשר להניח, שאירועים דרמטיים מתחילת דרכו של עם עשויים להשפיע רבות על דפוסי חשיבה, התנהגות והתפתחות לאורך זמן של הקולקטיב.  בדוגמה של עם ישראל, עם היסטוריה כה ארוכה, בולט שרוב חגיו ומועדיו מתייחסים לאירועים היסטוריים מתקופת המקרא שנחגגים עד היום: פסח, שבועות וסוכות, למשל, מובאים כבר בתורה בהקשר של יציאת מצרים, מתן תורה, הנדודים במדבר, והביכורים שהובאו מתקופת המשכן, עוד לפני בתי המקדש (כל אלה החל מכ- 1240 לפני הספירה). 

מה שהוביל אותי לעסוק בנושא הזה לראשונה היה המתח בחברה בישראל סביב תכנית ההתנתקות בשנת 2005, כאשר ברקע עוד הדהדה השפעתה המזעזעת של רצח רבין והקרע בעם סביב הסכמי אוסלו.  ראיתי סימנים מדאיגים וסיכון להתדרדרות לאלימות בהתנתקות, ותהיתי אם בקרב החברה ומנהיגיה קיימת מודעות מספקת לסכנה.  חששתי מפני סוג של הכחשה או הדחקה של הנושא, ו"שכחה" היסטורית, מעין אמנזיה סלקטיבית.  פגשתי לא אחת סוג של התנשאות בקרב בני עמי, נטייה לראות את עצמנו כמוצלחים וחכמים ביותר, אולי המשך למעמד שהמסורת מייחסת לנו כ"עם סגולה" ו"עם נבחר", שעלולה להוביל לביטחון-יתר, לעיוורון ועשיית טעויות גורליות.  (האם אנחנו כעם סובלים מהפרעת אישיות נרקיסיסטית?) 

החששות הללו הובילו אותי לחקור את המודעות של כמה מאות סטודנטים במכללות ושל מדגם קטן יותר בציבור הרחב בנושא מלחמות אחים במקרא, כאמור לעיל.  בשאלון מובנה שאלתי אותם בין היתר את מה ששאלתי אתכם: האם אירועים אלימים בין יהודים עם אלפי קורבנות מתוארים לדעתך בתנ"ך?  (ואם כן, אז כמה?) התוצאה הנפוצה ביותר (Modal response) היתה אפס אירועים כאלה, והממוצע סה"כ במדגם – אירוע אחד מסוג זה.  כפי שאתם כבר מנחשים, האמת היא מאוד שונה (אפשר להציץ בטבלה בסוף הפוסט), ואמת זו מצביעה על עיוות חמור בתפיסה-העצמית שלנו בתור עם, עיוות שאומר דרשני.

לכן אנסה להזכיר כאן מלחמות אחים המתוארות בתנ"ך ממש על-סמך "פשוטו של מקרא".  היכן שמתאים אנסה להביא גם נקודות מבט מתוך הפסיכולוגיה, ולכן נהיה במעין מסע פסיכו-היסטורי.  אני מקוה שהדברים שאציג יהוו חומר למחשבה ואיתות אזהרה למנהיגים ואזרחים בעת הזאת ובעתיד, כדי למזער ככל האפשר את הסכנה של פרוץ מלחמת אחים בישראל.

לא נעסוק בקונפליקטים בין בני משפחת האבות בספר בראשית (אברהם ולוט, יצחק-ישמעאל, יעקב-עשיו, יוסף ואחיו), אבל בפוסט אחר בהחלט אתייחס לתקופת "הילדות המוקדמת" של עם ישראל אחרי יציאת מצריים, בהתאם למסופר בתורה.  כרגע אתחיל ממקרה קצת יותר מאוחר, ואקדים עם שאלה נוספת בשבילכם, ושוב מומלץ לקחת כמה שניות לפני שאתם עונים:  האם אתם זוכרים מי היה יפתח הגלעדי?  ואם כן, מה אתם זוכרים אודותיו?

יפתח הגלעדי

ספר יהושע מתאר את שלב ההתנחלות בארץ אחרי 40 שנות הנדודים במדבר.  הטקסט המקראי משקף אחדות של העם מאחורי מנהיגם, ושיתוף פעולה בין שבטים בלחימה, בקבלת גבולות נחלותיהם, ובהפרשת ערים מכל שבט לטובת שבט לוי (תודה לרב בני לאו ומיזם 929 על תובנות אלה).  אבל אחרי מות יהושע, ומשך כל תקופת השופטים, בני ישראל מתוארים כנוטשים את עבודת ה', ו"איש הישר בעיניו יעשה".  העונש מגיע בצורת השתלטות ודיכוי של ישראל בידי אויבי-חוץ.  שוב ושוב, אחרי סבל קשה, ה' מקים שופט מושיע לישראל, שמשחרר מעולו של הרודן.  יפתח הגלעדי הוא אחד השופטים הללו.  הוא מוביל צבא של אנשי הגלעד לניצחון על בני עמון בעבר הירדן המזרחי, בשטח ממלכת ירדן של היום, שם נחלו באותם ימים שבטי ראובן, גד וחצי שבט מנשה.  הסיפור המענין הזה מופיע בספר שופטים, פרקים י-י"ב.

סופו של הנרטיב מופיע בשופטים י"ב 1-7 (מצורף בהמשך).  אחרי הניצחון הגדול של יפתח וצבא גלעד על עמון, נאספים אנשי שבט אפריים וחוצים את הירדן כמתכוננים להילחם בגלעדים.  הם מאוד כועסים שיפתח לא קרא להם למלחמה, ומאיימים שישרפו עליו את ביתו באש.  ייתכן שבני אפריים נעלבו שלא הוזמנו להשתתף במלחמה, ואולי הם מתוסכלים מכך שלא נהנו מן השלל.  יפתח עונה להם שבעבר קרא להם לעזרה מול בני עמון והם לא נענו לו, ולכן הפעם פעל בלעדיהם.  במקביל מזעיק יפתח את הצבא הגלעדי, ואלה מכים את אנשי אפריים.  הטקסט מציין שבני הגלעד נושאים עלבון קודם מן הזלזול שגילו כלפיהם בני אפריים בעבר.  ואז מתואר בפירוט יוצא דופן כיצד פליטי אפריים נסים מהקטל בתקוה לחצות חזרה את הירדן, אבל אנשי הגלעד אורבים להם בנקודות המעבר.  הגלעדים מזהים את אנשי אפריים מניב לשונם השונה (שיבולת/סיבולת), ואז שוחטים אותם על מעברות הירדן.  מספר ההרוגים מבני אפריים לפי הטקסט: ארבעים ושניים אלף.  (זו אינה טעות דפוס, 42,000 הרוגים.) 


- פרסומת -

אתנחתא מתודית: האם זכרתם את סיפורו של יפתח? ואם כן, האם זכרתם את מלחמת האחים הנוראה בשלהי הסיפור?  רוב הזוכרים את יפתח הגלעדי כנראה יזכרו בעיקר את סיפור בת-יפתח, ולא את מלחמת האחים בין גלעד לאפריים, כמשתקף בתוצאות הסקר הנ"ל. 

מה היה לנו כאן?  טבעי שכל שנוי גדול, קל וחומר איום קיומי כמו מלחמה, יגרום ללחץ וחרדה אצל כל המעורבים.  אנחנו מכירים את זה ברמה הפרטנית מסקלות מדידות לחץ, כגון זו של Holmes & Rahe (1967), ודומיו המודרניים יותר.  אפשר להניח שחיילי יפתח חוו עם סיום המלחמה בבני עמון שאריות של חרדה ולחץ, ואז הקלה גדולה, גאווה, ואופוריה, ושהם חגגו עם שלל הניצחון -- שילוב תוסס ובלתי-יציב.  הופעתם של בני-אפריים המאיימים לחרב את השמחה ולדרוש חלק בשלל שלא בצדק, מגיע בעיתוי רע מאוד.  לפי הטקסט, יפתח עצמו היה מופלה לרעה ע"י אחיו, בני אביו, בהיותו בן של אישה זונה, והוא אף גורש מתוך המשפחה.  מתלקטים סביבו "אנשים ריקים".  גם בעת שלום אנשים אלה כנראה קשי-יום, והם סוחבים תחושת נחיתות נוספת מול אפריים, שמאיימים עתה עליהם ועל מנהיגם.  הגישה של בני אפריים בסיפור כנראה מפתיעה ומכעיסה את אנשי הגלעד: הרי גם אם הם לא לקחו חלק בקרב ובשלל, הניצחון הגלעדי משחרר את שבט אפריים מן האיום והעול של העמונים.  לא היה צריך הרבה כדי להצית אש, ומרגע שהאש מוצתת, קשה לשלוט בה: נשברים הגנות תרבותיות נגד הריגת אחים, וכמעט כל הגבולות פרוצים. 

אז על רקע של אפליה וזלזול בין חלקים של העם, ובצירוף נסיבות של איום על משאבים, ו/או פגיעה באגו האישי או הקבוצתי, מתועדת תוצאה של מלחמת אחים עם עשרות אלפי קורבנות.  לא עזר שחלק מצבא גלעד, כמו גם יפתח הגלעדי עצמו, הם בני שבט מנשה, שכזכור היה אחיו הבכור של אפריים, שניהם בני יוסף.  למרות שמנשה היה הבכור, שבט אפריים הפך להיות הדומיננטי מבין שבטי צפון הארץ, ולכן ייתכן שהיתה כאן גם השפעה של מעמד היסטורי רחב יותר, כאשר אפריים באים לשמור על מעמדם וגלעד ומנשה מתפרצים מולם בכעס שיושב על תסכול של דורות.  אולי כל הנ"ל מספק הסבר מסוים ומניע לשחיטה האיומה המתוארת בטקסט.

בתור אפילוג, כמה מילים על סיפור בת יפתח, שמופיע בפרק י"א.  לפני המלחמה בעמונים, יפתח נדר שאם יחזור כמנצח, הוא יקריב לעולה את הראשון שיצא מדלתות ביתו. לדאבון ליבו, בתו יחידתו היא היוצאת אליו ראשונה לברכו.  בקונטקסט שלנו כאן מענין שסיפורה של בת יפתח, כמה שהוא טראגי ומקומם, הוא בכל זאת עוסק באדם אחד, אבל תופס הרבה יותר מקום בזיכרון הקולקטיבי של ישראל (כולל חג שבנות ישראל חגגו לזכרה), וגם בתודעה העולמית (עם עבודות אמנות ויצירות מוזיקה המוקדשות לדמותה) בהשוואה לאבדן 42,000 אנשי שבט אפריים, שלא זכו לתשומת לב דומה.  בראייה פסיכולוגית, על פניו נראה שיש כאן דוגמא לעיוות תפיסתי או הטיה בשיפוט, ואולי גם שיעור ביכולת ההזדהות שלנו עם דמות פרטנית בהשוואה לקבוצה שחבריה אנונימיים.  גם הטקסט של שופטים י"ב עובר על התוצאות הנוראות של מלחמת האחים ללא תגובה או ביקורת מעבר לציון העובדות היבשות, כפי שניתן לראות בסיום הקטע: 

" א וַיִּצָּעֵק אִישׁ אֶפְרַיִם, וַיַּעֲבֹר צָפוֹנָה; וַיֹּאמְרוּ לְיִפְתָּח מַדּוּעַ עָבַרְתָּ לְהִלָּחֵם בִּבְנֵי-עַמּוֹן, וְלָנוּ לֹא קָרָאתָ לָלֶכֶת עִמָּךְ--בֵּיתְךָ נִשְׂרֹף עָלֶיךָ בָּאֵשׁ.  ב וַיֹּאמֶר יִפְתָּח אֲלֵיהֶם, אִישׁ רִיב הָיִיתִי אֲנִי וְעַמִּי וּבְנֵי-עַמּוֹן מְאֹד; וָאֶזְעַק אֶתְכֶם, וְלֹא-הוֹשַׁעְתֶּם אוֹתִי מִיָּדָם.  ג וָאֶרְאֶה כִּי-אֵינְךָ מוֹשִׁיעַ, וָאָשִׂימָה נַפְשִׁי בְכַפִּי וָאֶעְבְּרָה אֶל-בְּנֵי עַמּוֹן, וַיִּתְּנֵם ה' בְּיָדִי; וְלָמָה עֲלִיתֶם אֵלַי הַיּוֹם הַזֶּה לְהִלָּחֶם בִּי.  ד וַיִּקְבֹּץ יִפְתָּח אֶת-כָּל-אַנְשֵׁי גִלְעָד, וַיִּלָּחֶם אֶת-אֶפְרָיִם; וַיַּכּוּ אַנְשֵׁי גִלְעָד אֶת-אֶפְרַיִם, כִּי אָמְרוּ פְּלִיטֵי אֶפְרַיִם אַתֶּם--גִּלְעָד, בְּתוֹךְ אֶפְרַיִם בְּתוֹךְ מְנַשֶּׁה.  ה וַיִּלְכֹּד גִּלְעָד אֶת-מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן לְאֶפְרָיִם; וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ פְּלִיטֵי אֶפְרַיִם, אֶעֱבֹרָה, וַיֹּאמְרוּ לוֹ אַנְשֵׁי-גִלְעָד הַאֶפְרָתִי אַתָּה, וַיֹּאמֶר לֹא.  ו וַיֹּאמְרוּ לוֹ אֱמָר-נָא שִׁבֹּלֶת וַיֹּאמֶר סִבֹּלֶת, וְלֹא יָכִין לְדַבֵּר כֵּן, וַיֹּאחֲזוּ אוֹתוֹ, וַיִּשְׁחָטוּהוּ אֶל-מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן; וַיִּפֹּל בָּעֵת הַהִיא מֵאֶפְרַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם אָלֶף.  ז וַיִּשְׁפֹּט יִפְתָּח אֶת-יִשְׂרָאֵל שֵׁשׁ שָׁנִים; וַיָּמָת יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי, וַיִּקָּבֵר בְּעָרֵי גִלְעָד."


- פרסומת -

 

סיכום ומסקנות? 

בין היתר ניתן לומר את הדברים הבאים:  הניב השונה של בני אפריים בשלב זה של ההיסטוריה של עם ישראל מראה שלפחות חלק מהשבטים דיברו בדיאלקטים שונים.  נראה שלא היינו מקשה אחת.  (הדבר מזכיר תיאוריות שלא כל שבטי ישראל הגיעו יחד לארץ כנען ממצרים, אבל קצרה היריעה מלהיכנס לנושא זה.)  עוד ניתן ללמוד מסיפור יפתח שאם רוצים לעודד שלום בחברה, כדאי למנוע מצבים בהם פלח מסוים בה חווה זלזול, אפליה או דחייה.  (נקודה זו מזכירה את עבודתו של גוטמן המוכרת למטפלים זוגיים, כאשר שניים מארבעת "סוסי האפוקליפסה" שהוא מזהה כמחריבי זוגיות הם ביקורתיות וזלזול, למשל Gottman & Gottman, 2018.)  כמו כן, בכל מהלך לאומי רציני, ביטחוני ו/או כלכלי, כנראה כדאי לשתף את כל חלקי העם, ולמנוע תחושת הדרה בלתי-הוגנת.  אם יש וויכוח, רצוי לדבר בצורה לא מאיימת (לא כמו בני אפריים), ולעשות הכל על מנת ליישב את הסכסוך בדרכי בשלום (לא כמו יפתח, שלא למד ממעשי השופט גדעון במצב דומה, ראו שופטים ח', 1-3). 

קשה לי להימנע מאזכורם של הליכי גישור וקולבורטיב, כגון "גירושין בשיתוף פעולה", בסכסוכים זוגיים ומשפחתיים (בירנבאום וקמפפר, 2013 – גלוי נאות: אני ממייסדי עמותת "להתגרש בשלום" שעוסקת בתחום) -- הליכים הכוללים אפשרויות מיטביות למניעה ולהכלת קונפליקט.  הן בגישור והן בקולבורטיב, שואפים לעזור לאנשים בקונפליקט להגיע להסכם הוגן העונה על מירב האינטרסים של בני המשפחה, וזאת כמובן בדרכי שלום וללא מלחמה מיותרת בבית המשפט.

סיפור יפתח הגלעדי מראה כמה קל להתדרדר לאלימות עד כדי מלחמת אחים, אפילו מדברים כמו אגו פגוע או וויכוח כלכלי.  לכן ברמה הלאומית, כדאי מאוד שתהיה הסכמה רחבה (ואולי אמנה ברורה ומוצהרת), וחינוך ערכי אפקטיבי שמנחיל שגם במקרה של קונפליקט, אלימות היא מחוץ לתחום. 

העובדה שרובנו כנראה לא זוכרים את מלחמת גלעד-אפריים למרות מחירה הכבד מהווה עדות לזיכרון או אמנזיה סלקטיביים.  הסיפור מופיע בספרי נביאים ראשונים, פרקים סיפוריים נגישים-יחסית הנלמדים במסגרת לימודי החובה בבתי הספר בישראל (למשל לפי משרד החינוך, תשע"ט, כבר בבית הספר היסודי בחינוך הממלכתי).  רובנו כנראה מדחיקים את התוכן המאיים אל הלא-מודע האישי והקולקטיבי, ומתעלמים רוב הזמן מהסכנה האמיתית.  גם כאשר מזכירים את האיום של מלחמת אחים בצורה פתוחה, אני בספק אם או כמה האפשרות הזאת על השלכותיה המזוויעות מחלחלת עד הסוף לתודעה שלנו.  אני חושש שאנשים עלולים להשתמש בביטוי "מלחמת אחים" כסיסמא שטחית, כמילה נרדפת לקונפליקט אלים מכל סוג ובכל רמה, ולדמיין ש"מלחמה" כזו עלולה להוביל למספר קורבנות מוגבל מאוד -- וע"י כל אלה להדחיק מבחינה פסיכולוגית את האיום העצום והקיומי שבדבר. 

בטיפול, חלקנו שואפים בין היתר להביא את הלא-מודע אל המודע, ואנו מנסים לחזק בוחן-מציאות והתמודדות יעילה איתה.  בגישה טיפולית לחברה הישראלית, עלינו לעודד לימוד והכרה בלא מודע הקולקטיבי שלנו, ולפתח כלים להתמודד איתו ועם האיומים העכשוויים.  בגישה של פסיכולוגיה קהילתית המעדיפה מניעה מראש של בעיות על פני טיפול בהם, כנראה כדאי שננקוט זהירות-יתר בנושא.  לכן כל-כך חשוב לעודד פעילותם של אנשים וארגונים המנסים לחזק את האחדות בעם, וניהול דיאלוג מכבד ואמפתי בין חלקיו השונים. 


- פרסומת -

בפוסטים בהמשך אציג דוגמאות נוספות למלחמות אחים בתוך עם ישראל המתוארות במקרא.  אשמח לשמוע דעות, פירושים וניתוחים שונים של הטקסט, האירועים והמסקנות.  אני מזמין את הקוראים להגיב וליצור דיון באותה רוח תרבותית וחברית שהיא מטרת כתיבתי מלכתחילה, מתוך מקום של "אנשים אחים אנחנו" (כשמו של ארגון הפועל למניעת קיטוב ואלימות בעם).  חשוב שנקשיב באמפתיה אחד לשני, במיוחד למי שדעותיו שונות משלנו.  בינתיים, לכל המעונין לצאת מאזור הנוחות ולהכיר בצד הקשה הזה של היסטוריה שלנו, כדי להצטרף למאמצים למנוע הישנותם בימינו, אנסה לצרף טבלה מרכזת של מלחמות אחים בין יהודים המתוארות במקרא.  (אם לא יצליח, אנסה שוב בפוסט הבא.)  חלק מהאירועים בתנ"ך וגם אירועים פוסט-מקראיים מתוארים בספרו של אמוץ עשהאל, "מצעד האיוולת היהודי" (2019). 

להשתמע בשלום, כי אכן, בכל זאת ולמרות הכל -- אנשים אחים אנחנו.

 

ביבליוגרפיה

בירנבאום, א. וקמפפר, מ. (2013). "גירושין מספיק טובים" באמצעות "גירושין בשיתוף פעולה" (Collaborative Divorce). אתר פסיכולוגיה עברית. https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3060

משרד החינוך (תשע"ט), תכנית הלימודים החדשה בתנ"ך (נסקר בתאריך 21.3.23)

https://meyda.education.gov.il/files/Mazkirut_Pedagogit/tanach/TochnitTashat.pdf

עשהאל, א. (2019). מצעד האיוולת היהודי. ראשון לציון: ידיעות אחרונות/ספרי חמד.

Birnbaum, A. (2005). Israelis’ Attitudes toward the Disengagement Plan, Perceived Risk, and Knowledge of Biblical Events, Perceptual and Motor Skills 101, 42.

Gottman, J. & Gottman, J.S. (2018). The Science of Couples and Family Therapy: Behind the Scenes at the "Love Lab". New York: W.W. Norton & CompanyISBN 978-0393712742.

Holmes, T.H. & Rahe, R.H. (1967). The Social Readjustment Rating Scale. Journal of Psychosomatic Research, 11, 213-218.

 

טבלת מלחמות אחים בין יהודים במקרא

ארוע

מקור

צד א

צד ב

הרוגים לפי הטקסט

עגל הזהב

שמות ל"ב 26-28

נאמני לוי

חוטאים בעגל

3,000

ניצחון יפתח

שופטים י"ב 1-6

יפתח ובני גלעד

בני אפרים

42,000

פילגש בגבעה

שופטים י"ט-כ"א

בני ישראל

שבט בנימין

מאות אלפים*

מלח' על המלוכה

שמ"ב ב' 12-ג' 1

בית דוד

בית שאול

כנראה אלפים**

מרד אבשלום

שמ"ב י"ח 6-8

נאמני דוד

תומכי אבשלום

20,000

מלחמה פנימית בישראל

מלכ"א ט"ז 21-22

תומכי עמרי

זמרי ואז תבני

מלחמה של שנים עד מות תבני

מלחמת ירבעם-אביה

דברי הימים ב' י"ג

ממלכת יהודה

ממלכת ישראל

500,000

מלח' אמציה-יהואש

דברי הימים ב' כ"ה

צבאות ישראל

ממלכת יהודה

3,000 בשלב א,  סה"כ ? ***

מלחמת אפריים וארם ביהודה


- פרסומת -

מלכ"ב ט"ז 5-10, דה"ב כ"ח,   ישעיה ז'

פקח מלך ישראל וארם

אחז מלך יהודה

120,000 +

 

* כולל:  40,000 חיילי ישראל, כ- 26,000 חיילי בנימין, שאר הזכרים וכל הנשים והטף של בנימין, ותושבי יבש גלעד שלא השתתפו במלחמה (פרט ל- 400 בתולות שנלקחו לנשים לשרידי בנימין).

** המלחמה היתה "ארוכה", לפחות שנתיים בהם מלך איש בושת בן שאול על ישראל, כאשר דוד מלך על יהודה שבע שנים.  בקרב של יום אחד בגבעון נפלו 318, אז משך שנים נהרגו כנראה אלפים.

*** לפי התאור המקראי, היתה מלחמה כוללת וקשה: יהואש שבה את אמציה, כבש את ירושלים, פרץ את חומתה, ולקח אוצרות ושבויים רבים.  קשה לדמיין שנפלו פחות מאלפים במלחמה מעין זו.


תגיות:

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא: ארגונים ועמותות, היסטוריה, טיפול משפחתי, אובדנות ופגיעה עצמית, זיכרון, אלימות
מירב שקד טולידאנו
מירב שקד טולידאנו
עובדת סוציאלית
אונליין (טיפול מרחוק), פתח תקוה והסביבה
עדי רוט
עדי רוט
חברה ביה"ת
מוסמכת (M.A) בטיפול באמצעות אמנויות
חיפה והכרמל, פרדס חנה והסביבה, יקנעם והסביבה
יוסף קליינר
יוסף קליינר
פסיכולוג
רחובות והסביבה, מודיעין והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)
אריאלה מלצר
אריאלה מלצר
עובדת סוציאלית
רחובות והסביבה
קסניה קצ׳קא
קסניה קצ׳קא
פסיכולוגית
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק), רמת גן והסביבה
מורן זיו אש
מורן זיו אש
עובדת סוציאלית
כפר סבא והסביבה, פתח תקוה והסביבה, נתניה והסביבה

עוד בבלוג של איתן בירנבאום

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.