פסיכולוגיית false positive
שפיות זמנית | 5/2/2012 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג
במאמר שפורסם בכתב העת psychological science, מצביעים חוקרים מאוניברסיטת פנסילבניה על תופעה המוכרת אינטואיטיבית לרבים: למרות שבמחקרים במדעי החברה, ובפסיכולוגיה בפרט, הסיכוי הסטנדרטי שהממצאים הם מקריים הוא 5%, בפועל הוא גדול בהרבה. במחקרם מראים החוקרים כי הגמישות המקובלת באיסוף הנתונים אחראית לפחות לחלק מהתופעה הזו, שמאפשרת להוכיח השערות שגויות לחלוטין.
כיום מקובל כי החוקרים במדעי החברה קובעים פרמטרים רבים של מחקרם תוך כדי איסוף נתונים: את גודל המדגם, מתי ייעצר איסוף הנתונים, וגם על אילו תצפיות קיצוניות לוותר. כך, עם כוונה או בלי, יכול חוקר להשפיע על התוצאות שיקבל. במחקרם מדגימים החוקרים מאוניברסיטת פנסילבניה כיצד ההחלטה מתי לעצור את איסוף הנתונים יכולה להוביל למסקנות אבסורדיות (יעקב בורק התייחס לכך במאמר ב"הארץ").
בעקבות זאת החוקרים מציעים סט חדש של תקנות שיש לאמץ בקהילה המדעית, אשר לדעתם יוביל לפרסומים מדויקים יותר, ויחייב את החוקרים לעמוד בסטנדרטים מדעיים מחמירים יותר. התקנות המוצעות מדברות על שקיפות ועל פירוט גדול יותר בנוגע לאופני ביצוע המחקר, תוך שימת דגש ספציפי על הצגת כל המשתנים שנבדקו ועל קביעת גודל המדגם טרם איסוף הנתונים. תקנות אלה יקשו על המחקר במובנים מסוימים, אך נראה כי הן עשויות להבטיח, לפחות חלקית, תוצאות מוצלחות יותר וגם לשפר את אמינותה של הקהילה המדעית בתחום מדעי החברה, שנמצאת בבעיה הולכת וגדלה סביב מחקרים הנשענים על סטטיסטיקה.
